שנתיים למשבר הקורונה: ירידה דרמטית באבטלה בישראל
שנתיים למשבר הקורונה: ירידה דרמטית באבטלה בישראל
שיעור האבטלה בחישוב הקלאסי ירד במחצית הראשונה של מרץ לשפל של 3.2%. שיעור האבטלה בחישוב המורחב ירד ביותר מאחוז ל-4.7% והתקרב ל-200 אלף מובטלים
ירידה דרמטית של יותר מאחוז נרשמה באבטלה במחצית הראשונה של מרץ, במלאת שנתיים בדיוק למשבר הקורונה. כך עולה מנתוני סקר כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה למחצית הראשונה של מרץ המתפרסמים היום (ב'). הירידה הזו מגיעה אחרי דשדוש באבטלה בחודשיים הראשונה של השנה. הנתונים מסתמנים כעדות להצלחה גדולה של מדיניות אי הסגירה של המשק ומערכת החינוך בכל מחיר של הממשלה.
שיעור האבטלה לפי החישוב המורחב של הלמ"ס ירד מ-5.8% שהם 249 אלף איש במחצית השנייה של פברואר, ל-4.7% שהם 201 אלף מובטלים בלבד במחצית הראשונה של מרץ. בכך ירד שיעור המובטלים בחישוב זה לראשונה מ-5% והתקרב לראשונה ל-200 אלף. שיעור האבטלה לפי החישוב הקלאסי המצומצם ירד מ-4% שהם 169 אלף איש במחצית השנייה של פברואר, ל-3.2% שהם 136 אלף איש במחצית הראשונה של מרץ. 136 אלף זה משמעותית נמוך מכ-150 אלף מובטלים הנחשבים לנורמה הרגילה בישראל. זהו שיעור אבטלה נמוך במיוחד שנחשב לאבטלה חיכוכית הנובעת מהחלפות מקום עבודה ובעצם כמעט להיעדר אבטלה בכלל. כעת נותר לראות האם הנתון הנמוך הזה יישמר גם במחצית השנייה של מרץ. אם כך יקרה, הרי שזו תהיה חזרה כמעט מלאה לשגרת תעסוקה.
החישוב המורחב כולל גם אנשים שנמצאים בחל"ת וכן מובטלי קורונה שאינם מחפשים עבודה. יש מחלוקת האם צריך עדין להגדיר אנשים שלא מחפשים עבודה כמובטלים או שיש להתייחס אליהם כנמצאים מחוץ לכוח העבודה. העובדה שאחוז המובטלים שאינם מחפשים עבודה כמעט לא השתנה (ירד מ-1.3% ל-1.2%) יכולה ללמד שמדובר במתייאשים והם באמת לא רואים עצמם כחלק מכוח העבודה.
שיעור התעסוקה שלא כולל אנשים בחל"ת עלה מ-61.4% במחצית השנייה של פברואר ל-61.8% במחצית הראשונה של מרץ.
