התרגיל החדש של יואב קיש כדי להשתלט על המועצה להשכלה גבוהה
במכרז החדש לתפקיד מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה הוסר התנאי של היכרות עם המערכת האקדמית. 18 מרצים בכירים עתרו לבג"ץ נגד כינוס ועדת האיתור החדשה. פרופ' מנואל טרכטנברג שהצטרף לעתירה: "המהלך מעיד על כוונה למינוי פוליטי"
ועדת האיתור של המועצה להשכלה גבוהה ביצעה שינוי דרמטי בתנאי הסף לתפקיד מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה כשוויתרה על התנאי של היכרות מוקדמת עם מערכת ההשכלה הגבוהה. יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) לשעבר פרופ' מנואל טרכטנברג טוען בבקשה שהגיש לבג"ץ שהסרת התנאי היא "אינדיקציה ברורה למעורבות פסולה של שר החינוך בהליך בחירת המנכ"ל".
הוויתור על התנאי פותח את הדלת למועמדות שנחשבת רצינית של סמנכ"ל המינהל ומשאבי האנוש של המל"ג איתמר לוי, אף שאין לו היכרות משמעותית עם המערכת האקדמית. לדברי מקור מקורב למל"ג, בין לוי ליועמ"שית של המל"ג יעל טור כספא שוררת מתיחות. ההערכה היא שזה יתרון מכריע מבחינת שר החינוך יואב קיש ומקורבו פרופ' דודי שוורץ ממכללת קריית אונו, שחפצים בהדחתה של טור כספא.
מאז נבחר מנכ"ל המל"ג הקודם מתניהו אנגלמן למבקר המדינה ביולי 2019, התפקיד אינו מאויש. גרמו לכך מערכות הבחירות התכופות וההתעקשות של השרים האחראים על מינוי מקורבים. המצב שבו תפקיד כל כך מרכזי אינו מאויש במשך קרוב לשש שנים גורם נזק כבד למועצה להשכלה גבוהה. מנכ"ל המל"ג עומד בראש המנגנון המינהלי של המועצה להשכלה גבוהה ובתוקף זה אחראי לחלוקה של תקציב של 14.3 מיליארד שקל ולהוצאה לפועל של החלטות המועצה כרגולטורית של ההשכלה הגבוהה.
כל זה קורה כשגם התפקיד הבכיר של סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה אינו מאויש בשל התעקשות קיש למנות מקורב. מקורות באקדמיה מדווחים על התפוררות של המוסד החשוב. קיש ניסה למנות לתפקיד את פרופ' שוורץ אבל לא השיג את הרוב הדרוש. במאי שעבר המליצה ועדת האיתור הקודמת לתפקיד המנכ"ל בראשות יו"ר ות"ת פרופ' יוסי מקורי על שלושה מועמדים. קיש בחר במועמדת שנתמכה על ידי מקורבו שוורץ, ד"ר דניאלה חיון יחזקאלי. הוא העדיף אותה על שני מועמדים עם רקע וניסיון משמעותיים יותר - מנכ"ל האוניברסיטה העברית וסגן נשיא אינטל העולמית לשעבר, ישי פרנקל, וסמנכ"ל טבע לשעבר מתי גיל. בולטת ההתאמה של פרנקל לתפקיד, וניכר שהסיבה העיקרית לכך שקיש לא בחר בו היא שהוא מזוהה עם ועד ראשי האוניברסיטאות שקיש רואה בו גוף יריב.
בחודש יולי פסלה ועדת המינויים את חיון יחזקאלי בשל חוסר התאמה. במקום למנות את אחד מהמאותרים האחרים מינה קיש ועדת איתור חדשה, אף היא בראשות מקורי וכמעט באותו הרכב. במרץ עתרו 18 מרצים בכירים המזוהים עם מאבק האקדמיה לבג"ץ נגד כינוס ועדת האיתור החדשה ודרשו שקיש ימנה אחד משני המאותרים הקודמים.
בעתירה נטען ש"התחלה מבראשית של התהליך הממושך והיקר של עבודת ועדת האיתור היא בבחינת סיבוב גלגל הרולטה מחדש עד אשר יעלה בגורל המועמד הרצוי לשר החינוך". הדיון בעתירה זו עדיין נמשך, אבל בג"ץ לא הוציא צו ביניים שיעצור את דיוני הוועדה החדשה ובכך איפשר את המשך ההליכים והגשת המועמדויות. אלא שכאמור, בקול הקורא שפרסמה הוועדה חל שינוי דרמטי לעומת קולות קוראים קודמים. הוסר תנאי הסף של "היכרות עם מערכת ההשכלה הגבוהה" והוא הפך ליתרון של המועמדים בלבד. באפריל הגיש הפרופסור לכלכלה מנואל טרכטנברג, מי שהיה יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ומכהן היום כיו"ר המכון למחקרי ביטחון לאומי, בקשה להצטרף לדיון בעתירת מאבק האקדמיה. טרכטנברג גם עמד בראש הוועדה להסדרת המשילות בהשכלה הגבוהה שהגישה את הדו"ח שלה ב־2014.
בבקשה שהגיש טרכטנברג באמצעות עו"ד ניקולס גיפס ממשרד ש. הורוביץ, נאמר כי "מתנאי הסף לתפקיד נשמט באופן תמוה תנאי מהותי ואלמנטרי שעניינו היכרות משמעותית של המועמד עם מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, שהופיע במכרזים הקודמים שנים רבות ואף שעשרות מועמדים שהגישו מועמדותם לתפקיד עמדו בתנאי הסף". לטענת העתירה, "התערבות של גורמים פוליטיים בהליכי מינוי בכירים במל"ג ובות"ת מעלה שאלות עקרוניות הנוגעות לפגיעה בעצמאות גופים אלה, אי־תלותם והפגיעה הנלווית מכך בחופש האקדמי בישראל ולא פחות חשוב, במקצועיות החיונית לתפקוד תקין של גופים אלה".
על סמך ניסיונו במל"ג, הוא מפרט את החשיבות והרגישות של התפקיד ועצמאותו. "ברי, כי גורם הלוקח חלק בהחלטה האם התבצעה חריגה מנורמות מקצועיות צריך להיות בעל ניסיון מקצועי רלבנטי. גורם המאשר אשראי למימון פתיחת חוגים אקדמיים נדרש להיכרות עמוקה של הצרכים האקדמיים. ההחלטה להסיר את דרישת הסף אינה עולה בקנה אחד עם דרישות התפקיד ומעוררת חשד כבד ששר החינוך מתכנן למנות לתפקיד אדם שאינו מתאים".
ההערכה היא שתפקיד מרכזי שקיש ומועמדו דודי שוורץ מייעדים למנכ"ל החדש הוא פתיחת הליך להדחתה של היועצת המשפטית של המל"ג יעל טור כספא. קיש ושוורץ מייחסים לטור כספא את בלימת ניסיונות ההשתלטות שלהם. מדובר, בין היתר, בקביעה שלא הושג רוב למינויו של שוורץ לתפקיד סגן יו"ר המל"ג שהוא היו"ר בפועל. לשוורץ היה רוב בין המצביעים אבל התקנון של המועצה להשכלה גבוהה מחייב רוב בין הנוכחים ובכך מתייחס בעצם לנמנעים כאל מתנגדים. מאז קיש הותיר את התפקיד לא מאויש. כן הקשתה טור כספא על מתן האישור לפתיחת פקולטה לרפואה באוניברסיטת רייכמן.
מה שברור הוא שהסרת התנאי פתחה את הדרך למועמדותו של סמנכ"ל המינהל ומשאבי האנוש של המל"ג איתמר לוי המכהן בתפקיד בשש השנים האחרונות לאחר קריירה ניהולית במערכת הביטחון, אבל הוא עוסק בענייני תקציב, מינהלה ולוגיסטיקה ונטול ניסיון בהיכרות עם המערכת האקדמית, כלומר ההיתרים והרגולציה של המוסדות והחוגים. גורמים באקדמיה אומרים שזו מועמדות שתופסת תאוצה. לדברי מקור מקורב למל"ג, בין לוי לטור כספא שוררת מתיחות. מקור מקורב ללוי מסר ש"מדובר באדם מקצועי עם רקורד ניהולי עשיר. בשש השנים האחרונות הוא משמש כסמנכ״ל מינהל ומשאבי אנוש במל״ג, חבר בהנהלה הבכירה ובעל היכרות טובה עם המערכת האקדמית וללא ספק עומד בתנאי הסף. כך שהטענות המיוחסות לכך שעבורו שונו תנאי הסף משוללות כל יסוד ונועדו לחבל במועמדותו".
מוועדת האיתור לתפקיד מנכ"ל המל"ג נמסר כי "הסרת הסעיף שדרש היכרות מוקדמת עם האקדמיה נועדה להרחיב את מעגל המועמדים הפוטנציאליים ולאפשר ייצוג נרחב יותר של מועמדים מתחומי עיסוק רלבנטיים נוספים. הטענה כי השינוי בוצע לטובת מועמד כזה או אחרי אינה נכונה". עוד נמסר כי "תהליך המכרז מתנהל באופן סדור ועל פי הנהלים ובסיום עבודת הוועדה יועברו ההמלצות על המועמדים הנבחרים".
פרופ' מנואל טרכטנברג, המכהן היום כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, אמר כי "היו בסבב הקודם מועמדים מאוד ראויים וברור שבראש של הממנים יש אנשים שלא מהסוג הזה".
סמנכ"ל המינהל ומשאבי האנוש של המועצה להשכלה גבוהה איתמר לוי אמר לכלכליסט כי "זה ענין אישי ואני לא מתייחס לעניינים אישיים. אני לא נתמך על ידי אף אחד ואני מקבל החלטות עם עצמי".
