פרשנותפתיחת שנת הלימודים: באוניברסיטאות ינסו למנוע עימותים, וחוששים מנשירה של אנשי מילואים
פרשנות
פתיחת שנת הלימודים: באוניברסיטאות ינסו למנוע עימותים, וחוששים מנשירה של אנשי מילואים
עם פתיחת הלימודים במערכת ההשכלה הגבוהה היום, שני אתגרים גדולים עומדים בפני המוסדות: למנוע עימותים בין הסטודנטים הערבים לסטודנטים החוזרים ממילואים ולסייע לאחרונים להשלים את החומר
332 אלף תלמידים אמורים היו להתחיל היום את שנת הלימודים האקדמית, אלא ש־18% מהם, כלומר 55 אלף סטודנטים, נמצאים עדיין במילואים וישובו לקמפוסים בהמשך. חלק מהמוסדות, בעיקר המכללות הפרטיות והמכללות להוראה, כבר החלו את הלימודים. חלק אחר, למשל הטכניון, עדיין יחכה תקופה נוספת לשובם של המילואימניקים לפני שייפתחו בו הלימודים.
באופן רשמי שנת הלימודים תיפתח פעמיים, פעם היום ופעם שנייה בעוד שלושה־ארבעה שבועות עבור אנשי המילואים החוזרים. בפועל זה אומר שהמילואימניקים יקבלו שבוע השלמה מרוכז. בחלק מהמקרים הלימודים יימשכו במקביל ובחלק אחר הם ייעצרו.
שנת הלימודים נדחתה כמה פעמים בחודשיים וחצי, הסיבה היחידה שהיא נפתחת עכשיו היא שהמוסדות הבהירו שדחייה נוספת תסכן את עצם קיום שנת הלימודים. המשמעות של ביטול שנה היא נזק של מיליארדים למשק באובדן שכר לימוד, בדחיית כניסה של בוגרים למשק ובתשלום שכר לאנשי סגל בלי שילמדו בפועל.
אבל האתגר הקשה באמת של המוסדות להשכלה גבוהה הוא לא ההשלמות של אנשי המילואים אלא המפגש בין הסטודנטים הערבים לאנשי הימין ולאנשי המילואים החוזרים מעזה. זו חבית נפץ שלידה יתעופפו בשבועות הקרובים המון ניצוצות. שלושה מרחבים משותפים יש בחברה הישראלית. בערים המעורבות היה שקט מוחלט, בניגוד מוחלט לימי מבצע שומר חומות. במערכת הבריאות אנשי הסגל הערבים נטלו חלק משמעותי בהחזקת העורף, כאשר לא מעט אנשי סגל יהודים מגויסים. אך הקמפוסים שבהם לומדים צעירים הם הנפיצים ביותר ויש להם היסטוריה ארוכה של עימותים קשים. באווירת המלחמה כל אירוע בקמפוס צפוי להפוך לתקרית לאומית.
בשבועות האחרונים מרבים בכירים באקדמיה לדבר על ההיערכות הגדולה של המוסדות להשכלה גבוהה כיד למנוע עימותים בקמפוסים. אבל היכולת של המוסדות לשלוט על התנהגות התלמידים מוגבלת למדי. התקנונים ממילא אוסרים פעילות פוליטית, כולל הפגנות, בשבועות הלימוד הראשונים ובהחלט ייתכן שהשנה הטווח הזה יורחב. המרצים עברו סדנאות הדרכה שבהן התבקשו לברור מילים, לא להתבטא בצורה שתלבה מחלוקת וגם להשתדל למתן ויכוחים בכיתות. אבל בסוף המרחבים הבעייתיים באמת הם המסדרונות, המדשאות והמעונות. באוניברסיטת חיפה יסתובבו אנשי סגל וסטודנטים בקמפוס עם חולצות "ממשיכים ללמוד ביחד" וינסו לכבות גיצים כדי שלא יהפכו ללהבות.
באוניברסיטאות גם מנהלים שיח עם נציגי סטודנטים כדי להפחית להבות. באוניברסיטה העברית, למשל, מנהלים דיאלוג עם נציגי התאים. הסידור שהוצע לאנשי המילואים – שתי פתיחות – בעצם מכפיל את הבעיה, כאשר בסוף החודש יגיעו פתאום לקמפוסים עשרות אלפי סטודנטים ישר מהחוויות הקשות של הלוחמה בעזה.
האתגר השני הוא החשש מנשירה של סטודנטים. סקרים שנערכו בתחילת המלחמה הראו חשש מאוד גדול של סטודנטים ערבים להגיע ללימודים. כרגע הרושם באקדמיה הוא שהפחד הזה פחת. לעומת זאת, בהחלט חוששים במוסדות מנשירה של אנשי מילואים שיעדיפו לא לפתוח את השנה באיחור ובעמדת נחיתות. זה, אגב, חשש של המוסדות. לסטודנטים עצמם בהחלט ייתכן שעדיף להתחיל ללמוד בשנה הבאה מנקודה שווה.
בישראל יש שתי מכללות קו ראשון ששתיהן נחשבות לאיכותיות ומצליחות, ספיר ותל חי. תל חי אף עומדת להפוך לאוניברסיטה. אם יש אתגר של המשך החיים בעורף, הרי הוא לקיים בשתיהן שנת לימודים רגילה ולמנוע פגיעה בהן. בספיר האתגר קשה עוד יותר בגלל המספר הגדול של אנשי סגל וסטודנטים שנהרגו או נפגעו ב־7 באוקטובר. המדינה הודיעה שתממן לסטודנטים את מלוא שכר הלימוד בשני המוסדות כדי למנוע נטישה שלהם. ספיר כבר פתחה את הלימודים במקוון ביום ראשון שעבר. תל חי דחתה את הפתיחה ל־14.1.
כל המוסדות פרסמו מתווי סיוע לאנשי המילואים שכוללים ציוני עובר בחלק מהקורסים, תוספת נקודות זכות, סיוע בהשלמת חומרים, מועדי בחינות נוספים ובחלק מהמקרים קורסים או סמסטרים שלמים במיוחד עבור אנשי המילואים. הפערים הגדולים צפויים בסיוע הכספי. האוניברסיטאות גייסו קרנות גדולות ובטכניון יקבלו אנשי המילואים 6,000 שקל לחודש. במכללות הם יצטרכו להסתפק לעתים קרובות ב־1,000 שקל ולהתנחם בכך שהתשלום לאנשי המילואים על השירות באמת הוגדל מאוד במלחמה הזו.
