סגור

מאחורי מהפכת ה-AI מסתתר הר של חובות. בפד מתחילים לדאוג

מישל באומן איננה מי שנוהגת להזהיר מפני בועות. בנקאית קהילתית לשעבר ומפקחת הבנקים של קנזס, היא מונתה לחבר הנגידים של הפדרל ריזרב בידי הנשיא טראמפ ב-2018, וב-2025 בחר בה טראמפ לתפקיד סגנית היו"ר לפיקוח, הרגולטורית הבנקאית החזקה בוושינגטון. היא הצביעה נגד הצעת קודמה, מייקל בר, להעלות את דרישות ההון מהבנקים הגדולים, וטענה שיש להקל את נטל ההון. וול סטריט בירכה על המינוי; הסנאטורית אליזבת וורן הזהירה מפני סבב נוסף של דה-רגולציה. בענייני רגולציה, באומן היא הסמן הימני של הפד.
דווקא משום כך יש משמעות לדבריה. כשמבקר קבוע של השווקים מזהיר מפני מינוף, זו שגרה. כשמי שמאמינה שהרגולטור צריך להתערב פחות מניפה דגל אדום, כדאי להקשיב.
בנאום על הכלכלה והמדיניות המוניטרית ב-10 בנובמבר מנתה באומן שורה של סיכונים לתחזית. אחד מהם: "תיקון גדול" בשוויי המניות אם התשואה על השקעות ה-AI תאכזב. הדברים נאמרו כחלק מרשימת סיכונים ולא כנאום אזעקה, אבל המספרים שצירפה מדברים בעד עצמם: החוב הקשור ל-AI, באג"ח קונצרניות, באשראי פרטי ובמימון פרויקטים, צפוי לעבור השנה 800 מיליארד דולר.
ענקיות הענן אינן נוטלות את כל החוב בעצמן, כי הדבר היה מכביד על המאזן ועל דירוג האשראי. במקום זאת הן חותמות על חוזי שכירות ארוכי טווח, ערבויות וכלי מימון ייעודיים מול מפעילי דאטה סנטרים קטנים ומסוכנים יותר. אלה משעבדים את החוזים ואת החומרה כדי לגייס הלוואות לבנייה ולשבבים. כך היציבות הפיננסית של הענקיות "מושאלת" לשותפים, והחשיפה האמיתית שלהן קשה יותר לזיהוי.
אריק קליינשטיין - דעות
אריק קליינשטיין - דעות
אריק קליינשטיין
(צילום: מארי רון)
דוח היציבות הפיננסית של הפד, שפורסם שלושה ימים אחר כך, נותן סדר גודל: חוב, ערבויות וחוזי שכירות שטרם החלו עשויים להגיע יחד ליותר מ-3 טריליון דולר. זהו היקף התחייבויות פוטנציאלי, לא חוב שכבר הונפק ולא אומדן הפסדים. באומן הזכירה גם "מימון מעגלי" בין ענקיות הענן, הספקים והשותפים שלהן, שמקשה להעריך את סיכון הצד הנגדי.
אותו רקע שמעניק לאזהרה את משקלה הוא גם מקור הביקורת עליה. לפי הדוח של הפד עצמו, לבנקים הגדולים חשיפה של קרוב לטריליון דולר לחברות טכנולוגיה, ליזמי דאטה סנטרים, לכלי מימון ייעודיים, לקרנות אשראי פרטי ולחברות תשתית. לטענת המבקרים, מי שמזהה מינוף נסתר בהיקף כזה לא אמורה להקטין באותה עת את כרית הביטחון של הבנקים.
התומכים משיבים שרוב המינוף יושב מחוץ לבנקים, באשראי פרטי ובמאזני החברות, מעבר לסמכות הפד. לדבריהם, רגולציה בנקאית כבדה היא שדחפה את האשראי לשם, והקשחה נוספת רק תעמיק את המגמה.
שני הצדדים מסכימים שהסיכון קיים. המחלוקת היא אם הבנקים הם המקום הנכון לבלום אותו, והתשובה תתברר רק אם הכנסות ה-AI יאכזבו.
אריק קליינשטיין הוא שותף מנהל בקרן ההון סיכון גלילות קפיטל