איך מערכת החינוך תכין אותנו לשוק העבודה בעידן ה-AI?
בעוד אנו ניצבים בפני עשור מפתיע של שינויים טכנולוגיים וכלכליים, מערכת החינוך ושוק העבודה מתמודדים עם אתגרים שמעולם לא נראו כמותם. דו"ח המשרות האחרון של הפורום הכלכלי העולמי חושף נתונים מעוררי מחשבה: עד 2030 צפוי גידול נטו של 78 מיליון משרות ברחבי העולם. עם זאת, 43% מהמיומנויות שאנו מכירים כיום בישראל לא יהיו רלוונטיות תוך מספר שנים בלבד.
ישראל: בין מדינות מתפתחות למפותחות
מיקומה של ישראל במקום השישי בעולם (מתוך 55 מדינות) בשיעור המיומנויות שישתנו בעתיד מדגיש את הפער: מצד אחד, אנחנו נמצאים קרוב לממוצע העולמי (39%), אך מצד שני, ישראל קרובה יותר למדינות מתפתחות כמו מצרים וקולומביה מבחינת המוכנות לשוק העבודה העתידי. תוצאות סקר PIACC של ה-OECD מוסיפות רובד נוסף: ההישגים בכישורי שפה, מתמטיקה ופתרון בעיות ממקמים אותנו במדרג התחתון ביחס למדינות המפותחות. כאשר משקללים את ההשקעה הנמוכה בהכשרת כוח אדם בישראל, מתקבלת תמונה מדאיגה על היכולת שלנו לבצע התאמות מהירות לשוק העבודה המשתנה.
שוק העבודה: עתיד מעורפל
העשור הקרוב צפוי לשנות את שוק העבודה באופן דרמטי. הבינה המלאכותית (AI) כבר משנה תהליכי עבודה ותעשיות שלמות, אך התחזיות לעתיד נותרות עמומות. כיום, מעסיקים אינם נשענים כמעט על אינדיקציות ממערכת החינוך בקבלת מועמדים לעבודה, אלא אם מדובר בהצטיינות יוצאת דופן או בכישורים מיוחדים מאוד. מערכת החינוך, כפי שהיא כיום, אינה מספקת הכנה מספקת לשוק העבודה. במקום זאת, המעסיקים מתבססים בעיקר על אינדיקציות כמו לימודים גבוהים וניסיון צבאי, בעוד שג'וניורים ללא ניסיון מתקשים למצוא עבודה.
מערכת החינוך: נקודת התחלה חלשה
מערכת החינוך הישראלית צריכה לחשב מסלול מחדש. התלמידים זקוקים להכנה רחבה והוליסטית יותר לשוק העבודה העתידי, עם דגש על פיתוח מיומנויות ולא רק שינון ידע. הכנסת כלי AI למערכת הלמידה היא צעד מבורך, אך הוא רחוק מלהספיק. יש צורך בפיתוח כישורים רחבים כגון:
• יכולת עבודה עם כלי AI: הבנה כיצד לנתח ולהשתמש בכלים מתקדמים, ולא רק להפעילם.
• חשיבה ביקורתית ויכולת למידה עצמאית: מיומנויות שיאפשרו לעובדים להתמודד עם מצבים חדשים ומורכבים.
• יצירתיות וסינון מידע: מעבר מאיסוף מידע לניתוח ועיבודו בצורה מושכלת.
• הסתכלות רחבה על מסכים וטכנולוגיה: חשיבה על האיזון שבין שימוש מועיל לטכנולוגיה לבין מניעת נזקים ארוכי טווח.
מהפכה בשוק העבודה ובתהליכיו
גם בשוק העבודה, אימוץ של AI ללא שינוי מהותי בתהליכים ובגישה לעיתים קרובות אינו מצליח. המעבר לשימוש בכלים חכמים חייב להיות מלווה בתפיסה אסטרטגית הכוללת שינוי תהליכים פנימיים, הגדרת מטרות חדשות, והכשרה מתמשכת של עובדים. מערכת החינוך יכולה ללמוד מהטעויות הללו ולשאוף לאימוץ גישה מעמיקה יותר
השיח שצריך להתקיים
הנקודה הקריטית ביותר היא יצירת דיאלוג פורה ומתמשך בין מובילי שוק העבודה לבין מערכת החינוך. שיח זה חיוני כדי למנוע מצב שבו הדור הבא של העובדים אינו מוכן לשינויים המהותיים שצפויים בשוק העבודה. ההשקעה בפיתוח כישורים היא לא רק חובה חינוכית, אלא גם קריטית להבטחת יציבות הכלכלה הישראלית.
תקווה לשינוי
לסיכום, אמנם מערכת החינוך הישראלית ניצבת בפני אתגרים רבים, אך היוזמות הקיימות הן בסיס מצוין להתחלה. הכנסת כלי AI, עידוד חשיבה ביקורתית ופיתוח כישורים רלוונטיים לשוק המשתנה הם חלק מהפתרון. השיח בין החינוך לעולם העבודה חייב להיות מתמשך ומשמעותי, כך שנוכל להבטיח שישראל תמשיך לשגשג גם בעידן של שינויים טכנולוגיים ותעשייתיים.
כעת, נותרה רק השאלה: האם נצליח להיערך בזמן לעתיד שכבר כאן?
ענבל חורש היא מייסדת ומנכ"לית Gifthead
