פרשנותאוקראינה? פוטין רוצה לשנות את הסדר העולמי
פרשנות
אוקראינה? פוטין רוצה לשנות את הסדר העולמי
נשיא רוסיה רוצה לשים סוף להגמוניה האמריקאית שנוצרה מאז סיום המלחמה הקרה; סין ממתינה "על הגדר" - ועלולה להתפתות לספח את טייוואן; בינתיים, פצצה אחת שתיפול בצד הלא נכון של הגבול עלולה לגרום להסלמה נוספת
העיסוק בישראל במלחמה בין רוסיה לאוקראינה , מתרכז רובו ככולו בתגובת המערב לאירוע וגורלה של אוקראינה כמדינה שהיא אנדרדוג ברור ועוד כזו שמונהגת בידי נשיא יהודי. ואולם כדי להבין לעומק את ההסלמה הנוכחית כדאי להקשיב גם למי שניצב מצידו השני של המתרס.
נאומו של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, בו הכריז על תחילת הפלישה לאוקראינה, שרבים, בהם כותבת שורות אלה, לא האמינו שתגיע, מבהיר מדוע מדובר בהרבה יותר מאירוע אזורי. פוטין שם בנאומו את כל הקלפים על השולחן - הוא רוצה לשרטט מחדש את הסדר העולמי. בסדר העולמי הזה תסתיים תקופת ההגמוניה האמריקאית בת שלושה עשורים שהחלה עם סיום המלחמה הקרה, והעולם ישוב לחלוקה בין-גושית, מערב ומזרח. רק קלף אחד עדיין לא הונח על השולחן, אבל גם זה כנראה יגיע בקרוב - מה יהיה מקומה של סין במאזן הכוחות החדש אליו חותר פוטין. עד כה נראה שכל המהלכים של שתי המדינות מתואמים. נשיא סין שי ג'ינפינג צופה בדריכות מבייג'ין ובוחן האם יוכל גם הוא לירות את יריית הפתיחה שלו בדרך לסיפוח טייוואן.
סין ורוסיה רואות את עצמן כעת כבנות ברית אסטרטגית שניצבת מול המערב, אבל השאלה היא האם יהיו גוש מונוליטי אחד או יפעלו כשני כוחות חזקים אך נפרדים. בתפיסה של יחסים בינלאומיים, עולם יציב יותר נבנה או כאשר יש הגמון אחד שמנהל את המערכת הבינלאומית, כפי שהיה במקרה של ארה"ב מאז שנות ה-90 של המאה הקודמת או במאזן אימה שמבוסס על שני גושים חזקים כמו במלחמה הקרה. מבנה מרובה מוקדים כפי שיכול להיווצר כעת, ובדומה למה שהיה בעולם בסוף המאה ה-19 והסתיים במלחמת העולם הראשונה, הוא הכי פחות יציב ומייצר קרקע פוריה למלחמות.
בנאומו האחרון לפנות בוקר, פוטין דיבר לכולם - הן לאזרחי רוסיה, הן לרפובליקות הסובייטיות לשעבר וכמובן למערב. הוא הסביר, לכל מי שחשב שמדובר רק בכעס על הצטרפותה האפשרית של אוקראינה לנאט"ו, שהאירוע גדול הרבה יותר. את הנאום הקודם והארוך מדי הוא החל בהיסטוריה הקדומה של אוקראינה ויחסיה עם רוסיה, ומיד איבד את כל מי לא נוגע ישירות לסכסוך. אלא שהפעם זו היתה חצי שעה מזוקקת שהעבירה קו אחד בין העלבון העצום שנבנה מאז אי ההכרה המספקת של המערב, לדעתו, בתפקידה המכריע של בריה"מ לשעבר בניצחון על הנאצים, ההפסד במלחמה הקרה - ועד מה שעומד לקרות לכאורה כעת עם הסידור החדש של ההיסטוריה, שבו לרוסיה יש לא פחות כוח מאשר לארה"ב.
מי שמקשיב לנאום של פוטין מצד אחד, ומצד שני שומע את ההכרזות הדרמטיות של מנהיגי ארה"ב ואירופה שמסתיימות באמירות תבוסתניות נוסח "תפילותינו עם אוקראינה", מבין כי זו עלולה להיות רק ההתחלה. רוסיה עשויה למשל "לסייע" גם למיעוטים במולדובה ואולי אפילו במדינות הבלטיות. בדיוק כפי שהיא "מצילה" כעת את המיעוט הרוסי באוקראינה.
העדויות האחרונות על הפגזות גם בלבוב, העיר המערבית ביותר באוקראינה הקרובה לגבול פולין, אם יתבררו כנכונות, מטרידות במיוחד. מספיק שפצצה אחת תיפול בטעות בצד הלא נכון של הגבול, כדי שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן וראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון לא יוכלו עוד להסתפק בתפילות בלבד ואכן תתחיל מלחמת עולם שלישית כפי שהזהירו מי שנתפשו עד עכשיו כפסימים מדי. מה שיכול למנוע הסלמה נוספת הוא אולי רק המצב המורכב בעולם, שפוטין מודע לו היטב וממנו נובע עיתוי האירוע הנוכחי - כולם מתאוששים מהקורונה ועסוקים בבעיות הפנים. אנגלה מרקל, שקבעה את הטון באירופה, כבר לא בתמונה, והאמריקאים לא יתנו לביידן להקריב את הכלכלה עם מחירי נפט של יותר מ-100 דולר כדי לשמור על מעמדה כהגמון עולמי - מעמד שלא בטוח שהיא בעצמה רוצה.
