סכסוך עבודה במוסד חושף: כמה מרוויח יועץ טכנולוגי
בוגר יחידת המודיעין 81 שימש 16 שנה כיועץ טכנולוגי למוסד ודורש להחיל עליו יחסי עובד־מעסיק ולפצותו בכ־775 אלף שקל. המוסד: "הוא הבין כי הוא מוותר על זכויות, ורצה להמשיך לפעול במקביל בעמותות שהקים"
יועץ חיצוני לחטיבה הטכנולוגית של המוסד, שעבד בארגון הביון במשך כ-16 שנה בתחום התמחות ייחודי, הגיש לאחרונה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א נגד משרד רוה"מ, שבה חשף כי שכרו, כנגד חשבוניות, עמד במהלך השנים על 118 שקלים כולל מע"מ לשעה, בהיקף דיווח של עד 180 שעות חודשיות, ובסך הכל כ-21 אלף שקלים.
"המדובר בשכר של חייל משוחרר לכל היותר שלא התעדכן כלל וכלל במירוץ השנים", כתב היועץ שטוען לקיפוחו הכספי במשך שנים. "זאת בניגוד למה שהיה צפוי להשתכר במידה והנתבעת לא הייתה שוגה ומגדירה אותו בייעוץ, לרבות טיפוס בסולמות השכר על פי הוותק הרב שצבר, בצירוף ותק צבאי רלוונטי, ולפיכך עולה כי התובע קופח באופן משמעותי כל שנות שירותיו".
בתביעה שהגיש היועץ, הוא דורש להחיל עליו יחסי עובד-מעסיק בגין השנים שבהן עבד במוסד, בטענה ששיטת העסקה החיצונית נכפתה עליו, על מנת שלמוסד יהיה קל לגייס כוח אדם ללא תקן. הוא דורש מבית הדין לחייב את משרד רוה"מ ב-775 אלף שקל לפי רכיבים שונים.
"התובע היה עצמאי בנתבעת מ-2007 עד 2022 כנגד חשבונית כ'יועץ' בחטיבה הטכנולוגית בארגון הביון – הארגון לעניינים מיוחדים במשרד ראש הממשלה", נכתב בתביעה. "התובע התקבל לנתבעת היות ושירת בתפקיד מודיעיני במהלך השירות הצבאי. הוא סיים שירות בסיירת מטכ"ל באגף הטכנולוגי וביחידה הטכנולוגית 81 (היחידה הטכנולוגית של מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן, ת.ג), ועבר לשירות לאחר מכן. בתחילת דרכו בשירות התובע נקלט כעצמאי בניגוד לרצונו של התובע. האמור הינו משום שלנתבעת היה קל לגייס כך כוח אדם חדש מבלי שיהיה תקן. התובע פעל ועבד בשירות משך 16 שנה באופן בלעדי".
לדברי היועץ, במהלך חלק משנות עבודתו, בין השנים 2010-2012 הוא אולץ לקבל את שכרו תוך שספג את עליית המע"מ. "התובע עבד בהיקף לפי דיווח ועד 180 שעות בחודש, למעט בחודשים האחרונים של 2022 עת הפחיתו את ההיקף ללא הסכמתו. התובע קיבל תעריף שעתי אחיד וזעום של 118 שקל לשעה כולל מע"מ. יצוין שהתובע השתכר בשנים הראשונות 120 שקל לשעה כולל מע"מ ואז שכרו הופחת. לתובע לא ניתן החזר נסיעות והוא היה צריך לשאת בעלויות הסעדה בשווי 600 שקל מדי חודש, שהנתבעת הפחיתה משכרו".
הקים עמותות חברתיות
התובע צירף לתביעה סיכום ראיון פנימי משנת 2016 של ראש חטיבה הטכנולוגיה בשירות, שממנו ניתן ללמוד על עמדת המוסד. לסיכום צורף נספח שהוצג לתובע תחת הכותרת "העסקה בחוזה אישי – טכנולוגיה". צויין בו כי: "כלל שכרם של עובדי המשרד הינו שכר צה"לי, דהיינו שכר המוקבל לדרגת שכרו של משרת קבע בצה"ל המצוי במדרג הניהולי המקביל לתפקידו של עובד המשרד, שהינו שונה מהשכר המקובל בשירות המדינה".
בנספח מטעם מחלקת משאבי אנוש בארגון כתבו בנוסף כי: "לא נלקחים בקביעת גובה השכר פרמטרים כגון איכות, נדירות בשוק ותפוקה. שיטת חישוב שכר זו יוצרת לעיתים פערי שכר בין שכרו של עובד בסקטור אזרחי לבין מקבילו במשרד. כמענה נקודתי לפערי השכר בין הסקטור הפרטי לשכר במשרד נקבע כי ניתן בתפקידים טכנולוגיים ותפקידים ייחודים להעסיק את ממלא התפקיד בחוזה אישי, שמשמעותו רמת שכר המנותקת משיטת השכר במשרד".
בסיכום הראיון נכתב כי במקביל לתפקידו בשירות, היועץ עסק במיזמים חברתיים ואף ייסד עמותות בתחום. באותו סיכום נכתב כי ככל שהוא יעבור למודל של העסקה במשרה מלאה "תדרש ממנו התנהלות אחרת מול הפעילויות הנוספות אותן הוא מבצע". בסיכום נטען כי היועץ: "היה מעדיף להמשיך כך מאחר ורואה חשיבות עליונה בפעילות החברתית, לצד תחושת השליחות והמחויבות שלו לעבודה במשרד".
כפי שנטען בתביעה בסופו של דבר היועץ לא נקלט בשירות כעובד מן המניין.
