עתירה: "המפכ"ל נכנע ללחץ פוליטי בחקירת הפצ"רית, בג"ץ חייב להתערב"
עמותת האקדמיה למען ישראל דמוקרטית עותרת נגד מפכ"ל המשטרה דני לוי והשר בן גביר, בטענה להתערבות בלתי חוקית בחקירת דליפת סרטון שדה תימן; דורשים לשחרר את ממצאי חקירת הפצ"רית לשעבר יפעת תומר ירושלמי, שמעוכבים לטענתם משיקולים פוליטיים
שבוע אחרי מכתב ההתראה מגיעה העתירה לבג"ץ, נגד מפכ"ל המשטרה דני לוי והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, בטענה להתערבות פסולה ולא חוקית מטעמים פוליטיים בכל הנוגע לחקירת הפצ"רית לשעבר - כלומר, חקירת נסיבות דליפת הסרטון מבסיס שדה תימן, שהיא החשודה המרכזית בה לצד בכירים אחרים בפרקליטות הצבאית. עמותת האקדמיה למען ישראל דמוקרטית, שמאחוריה עומדים חברי סגל בכיר מעשרות מוסדות להשכלה גבוהה בארץ, הגישה היום (ד') עתירה לבג"ץ וביקשה הוצאת צווים (צו על תנאי, צו ביניים וצו ארעי) נגד מה שהם מכנים "התערבות בלתי חוקית בחקירה פלילית רגישה ובעלת חשיבות ציבורית מן המעלה הראשונה", שכוללת בין היתר עיכוב של המפכ"ל לוי של פרסום ממצאי החקירה, אי עדכון של פרקליטות המדינה, והוראה של לוי לביצוע "השלמות חקירה" באופן בלתי ענייני ומשיקולים זרים.
אף שהחקירה שנוהלה על ידי אגף החקירות והמודיעין (אח"מ) הסתיימה זה מכבר, המפכ"ל לוי מעכב את פרסום תוצאות החקירה והעברת התיק לפרקליטות וביקש השלמות חקירה שונות, בין השאר בנושאים הקשורים לקשר של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לפרשה. הרקע לכך, נטען בעתירה הוא לחצים פוליטיים כבדים על המפכ"ל, שהוא לא בולם אותם, אלא, לטענת העותרים, אפילו נענה להם ו"נכנע להם". באמצעות עוה"ד גיורא ארדינסט, תומר ויסמן ואלמוג גיל-אור ממשרד ארדינסט, בן נתן, טולידאנו, מבקשת האקדמיה מבג"ץ להורות למשטרה, למפכ"ל לוי ולשר בן גביר לנמק ולהסביר את מהות העיכוב בפרסום ממצאי החקירה ו"ההתערבות בהתנהלות המקצועית של אגף החקירות בכל הנוגע לחקירה". העותרים דורשים מבג"ץ לתת צו דחוף שיורה למפכ"ל ולשר "להימנע מכל פעולה, התערבות או הנחיה בקשר לחקירה בתיק".
כפי שפורסם בכלכליסט בשבוע שעבר, האקדמיה פנתה למפכ"ל רנ"צ לוי וליועמ"ש המשטרה תנ"צ אלעזר כהנא במכתב מיצוי הליכים וטענה: "התערבות המפכ"ל בחקירה עולה אפוא כדי פגיעה חמורה בסדרי השלטון והמשפט וככל שהדיווחים הנזכרים לעיל נכונים, יש לחדול אותה באופן מיידי". זאת על רקע הפרסומים לפיהם למרות שחקירת הפצ"רית לשעבר יפעת תומר ירושלמי ובכירים נוספים בפרקליטות הצבאית הסתיימה וממצאיה הוצגו בפני המפכ"ל, הוא הורה לעכב את פרסום תוצאותיה, ואף אסר על ראש אגף החקירות, ניצב בועז בלט, לעדכן את משרד המשפטים במועד הצפוי של השלמת החקירה. בנוסף הורה המפכ"ל על ביצוע 'השלמות חקירה' בתיק, שצוות החקירה, כפי שנטען, לא חשב שהן נחוצות. האקדמיה טענה כי "התערבות כזו מטעם המפכ"ל בחקירה המתנהלת על ידי אגף החקירות במשטרה היא נעדרת סמכות וחסרת תקדים. לפיכך, עולה חשש ממשי כי ההתערבות הפסולה בחקירה נובעת משיקולים פוליטיים זרים".
בעתירה, כותבת האקדמיה שלמרות הפנייה למשטרה, לא התקבלה כל תגובה, אולם למחרת התבטא המפכ"ל פומבית בהערכת מצב שבועית של המשטרה ואמר כי "החקירה הזו תסתיים כשאחליט שהיא מסתיימת ועם סיומה נעדכן בממצאיה, בכפוף לדין". לטענת העותרים, "בכך הודה המפכ"ל כי הוא מעורב בחקירה באופן אישי, וכן כי הוא מעכב את פרסום תוצאותיה".
על רקע זה, לטענת האקדמיה, יש צורך בהוצאת הצווים המבוקשים בעתירה, "שיבטיחו שמירה על ניהול הליך החקירה באופן מקצועי וענייני, ימנעו התערבות פסולה בחקירה, וימנעו פגיעה חמורה באמון הציבור בתקינות פעולת רשויות האכיפה".
ביחס לבן גביר, נטען בעתירה עוד שהמקרה הנוכחי הוא חלק מ"התנהלותו העקבית והשיטתית", לנסות להתערב בחקירות רגישות של משטרת ישראל, באופן לא חוקי ופסול. "ניסיונו להתערב בחקירה מושא העתירה אינו עומד לבדו, ואינו מהווה אירוע נקודתי חריג, אלא מהווה המשך ישיר של מימוש מדיניות מוצהרת להתערבות בעבודת המשטרה", נטען. "התערבות זו היא התערבות פסולה ובלתי חוקית והיא פוגעת פגיעה קשה וחמורה בעצמאותה של המשטרה ומכפיפה את פעילותה לשיקולים פוליטיים זרים".
ביחס למפכ"ל לוי נטען בעצירה כי פעולותיו לעכב את פרסום ממצאי החקירה, הם לכאורה בעקבות "לחצים פוליטיים כבדים על המפכ"ל להתערב בחקירה ולא לאשר את ממצאי החקירה שנקבעו על ידי הגורמים המקצועיים, מאחר שהם אינם נושאים חן בעיני אותם גורמים פוליטיים". עוד נטען ש"מצב הדברים מלמד על כך שהלחצים שהופעלו על המפכ"ל נשאו פרי והוא נכנע ללחץ ופועל על פי דרישת השר הממונה עליו". לטענת העותרים, מדובר בהתנהלות חמורה ופסולה, כאשר עולה חשש לפגיעה בטוהר ההליך החקירתי, שיקולים זרים וחשש להשפעה פוליטית" - ועל כן על בג"ץ להתערב "ולהבהיר את גבולות הסמכות ושמירה על תקינות ההליך כדי למנוע פגיעה בלתי הפיכה בחקירה וביסודות המשטר ומוסדות אכיפת החוק".
עוד נטען כי מעשיו של המפכ"ל באירוע הם "חריגה מסמכות ופגיעה בעצמאות שיקול הדעת של היחידה החוקרת". זאת משום ש"סמכותו של המפכ"ל היא סמכות ניהולית כללית, והוא מופקד על סדרי ניהול המשטרה, הפעלתה ותפקודה", לפי פקודת המשטרה, ותפקידו, נטען בעתירה "אינם כוללים ניהול חקירות פרטניות, או ביצוע עבודת חקירה בעניין קונקרטי כזה או אחר". לטענת העותרים, הוראות המפכ"ל לביצוע "השלמות חקירה", ובפרט כשהן לא נדרשות על פי שיקול הדעת המקצועי של גורמי החקירה, "מהווה כמובן התערבות מובהקת בתוכן ובאופן ניהול חקירה משטרתית" – דבר שאינו בסמכות המפכ"ל.
האקדמיה מוסיפה עוד כי "בכל הנוגע להתערבות המפכ"ל בחקירה (וקל וחומר התערבות השר לביטחון לאומי) הרי אין ספק שמדובר בשיקולים זרים מובהקים. התחשבות בשיקולים פוליטיים במסגרת חקירה פלילית הם בבחינת צלם בהיכל, והם מהווים מקרה מובהק של שיקולים זרים אשר לא ניתן להשלים עמו במדינה דמוקרטית". לטענת האקדמיה, "מדובר ב'מקרה חריג ותקדימי', הלוקה ב'בחוסר סבירות קיצוני', שמצדיק הוצאת צווים על ידי בג"ץ".
