סגור
Dun's 100

מהנדסים לאחור

זאת הפעם השנייה בשנים האחרונות שענף ההנדסה ניצב בפני האטה אפשרית בפעילות השוטפת. בעוד בתקופת הקורונה התחזית אמנם התממשה אך הענף התאושש ותוך זמן קצר יחסית הוא חזר לשגשג, כעת עולות לא מעט שאלות לגבי יכולת ההתאוששות של הענף בטווח הזמן הקרוב, ולגבי הצעדים הנדרשים לביצוע בכדי להתמודד עם אתגרי השגרה והעת הנוכחית. לקראת חשיפת דירוג Duns 100 למשרדי ההנדסה, מתייחסות כמה מהדמויות המובילות את הענף לבעיות והפתרונות הנדרשים כדי להתמודד עם אתגרי המשק של שנת 2023

אותות המשבר הכלכלי העולמי אשר פוגע במדינות העולם בצורה רוחבית לא פוסחים על ישראל. יתרה מכך, נראה שהמשבר פוגש את המשק הישראלי במצב מעט פגיע עקב התלות הגבוהה בענפי הטכנולוגיה והנדל"ן הרחוקים משיאם. הפגיעה בענף הטכנולוגיה, ענף אשר עובר תהליך התבגרות כואב, יחד עם העלאת הריבית מתוך מגמה של ריסון הצמיחה הפרטית - דבר הגורם לייקור משמעותי של המשכנתאות - מייצרים שוק בו יש פחות קונים פוטנציאליים ויותר רוכשים שמחכים לעת נוחה יחסית לרכישת דירה ולביצוע השקעות נדל"ן. כתוצאה מכך אנחנו רואים ירידה בכמות הפרוייקטים הקשורים לענף ההנדסה, בדגש על תחומים, כגון: בניית דירות מגורים. לכל האמור יש להוסיף גם את הסגמנט השלילי בו נמצאת הכלכלה הישראלית, כאשר לדעת מומחים רבים התרחשותו קשורה באופן ישיר לשינויים האפשריים שתביא עמה הרפורמה המשפטית.
זו לא תהיה הפעם הראשונה בשנים האחרונות ששוק ההנדסה נכנס לסיטואציה מאתגרת. רק לפני כשלוש שנים, עם תחילת מגפת הקורונה, חברות ההנדסה סבלו מהאטת ואף עצירת פרויקטים בארץ ובחו"ל ומחוסר ודאות במשק. אולם, מהר מאוד התאושש הענף וחווה תקופת שגשוג יחד עם תנופת הבנייה שחוותה המדינה ומרבית משרדי ההנדסה ציינו בסוף שנת 2020 כי שמרו על הרווחיות שלהם ואף שיפרו אותה, זאת על ידי צמצום כוח אדם, עלויות תפעוליות ועוד. השגשוג נמשך לתוך שנת 2021 שהייתה שנת תנופה נוספת לענף, וגם לתוך חלק משנת 2022.
אם כך, האם נראה את אותו תסריט אופטימי גם בשנה הנוכחית?
השבוע ייחשף דירוג משרדי הנדסה של Duns 100 המציג את המפה המלאה של משרדי ההנדסה המובילים בארץ. משרדי ההנדסה בדירוג סווגו על פי ענף פעילות עיקרי, כך שלצד הדירוג הראשי מופיע כל משרד באחד משלושה תתי הדירוג – משרדי הנדסה העוסקים בניהול פרויקטים, משרדי הנדסה העוסקים בתכנון ומשרדי הנדסה העוסקים בשני התחומים יחדיו. כמו כן, ציינו המשרדים שלושה ענפי פעילות עיקריים, מבין אלה – משאבי מים, מערכות תחבורה, הנדסת מבנים, הנדסת מכונות, הנדסת חשמל, מנהור, מיזוג אוויר, בקרת איכות וניהול סטטוטורי.
רגע לפני פרסום הדירוג התייחסו 4 אנשי מקצוע בכירים בתחום ההנדסה בישראל לשורה של סוגיות המלוות את הענף, כגון: מה הם הפרויקטים שצריכה המדינה לקדם בעת הזאת בכדי להעניק מענה לאתגרי העתיד, כיצד יש להיערך לתקופת חוסר הוודאות שתלווה את המשק בזמן הקרוב, ומה ניתן לעשות נגד מצוקת כוח האדם הפוגעת במגזר הציבורי והפרטי. לכתבה התראיינו, עמי פורן, מנכ"ל ובעלים בחברת 'פורן שרים', זהר נבו, מנכ"ל 'ברן ישראל' מקבוצת ברן, ארז גלבוע, מנכ"ל ובעלים בחברת גלבוע מהנדסים, ויובל לוי, סמנכ"ל בחברת 'לוי שטרק זילברשטיין - מהנדסים יועצים'.
1 צפייה בגלריה
דירוג מהנדסים דן אנד ברדסטריט
דירוג מהנדסים דן אנד ברדסטריט
(צילום: יח"צ)

בהסתכלות לאומית, מהם הפרויקטים הלאומיים שממשלת ישראל צריכה לתעדף ולהיערך אליהם?
עמי פורן: "ידוע לכל שתוך שלושה עשורים צפויה אוכלוסיית ישראל להכפיל את עצמה. באופן כללי, על ממשלת ישראל להפנות כבר היום ובטווח הזמן הקרוב את כל המשאבים האפשריים לייעול תהליכי הפיתוח של תשתיות מכל הסוגים ולפתיחת חסמים בירוקרטיים שיאפשרו לבנות ולפתח, הרבה יותר מהר מהאופן שבוצע עד היום. על הממשלה לזרוע כבר היום את הזרעים לדורות הבאים שידרשו הקמת שכונות חדשות, בנית מוסדות ציבוריים בהיקפים גדולים, פתרונות תחבורה יעילים ומשמעותיים ותשתיות תקשורת נתונים מהירה. על המדינה לחשוב על פתרונות רחבים עם שולי ביטחון גדולים ולא להתמקד במתן פתרונות מקומיים ולטווחים קצרים".
זהר נבו: "לאור המשך צמיחת האוכלוסייה נדרש לתעדף את פרויקטי התשתית הלאומיים, כגון: שדות תעופה בינלאומיים, מטרו בכל המטרופוליטניים המרכזיים, הארכת והרחבת תשתיות רכבת בין עירוניות, הרחבת כבישים וצירים בין עירוניים ומתן פתרונות הסעת המונים עירוניים. יש לפעול להקלות העומס הרגולטורי לשחרור חסמים, כגון: חוק המטרו והקלות, שחרור חסמים וזירוז תהליכים סטטוטוריים במתן היתרים לתכנון ובניה.
יש להכין תכניות אב לישראל 2080 אשר יעניקו מענה ופתרונות הוליסטיים וברי קיימא לאוכלוסיות השונות, לצפיפות המרכזים האורבניים ולהעצמת ההתחדשות העירונית. יש לייעד שטחים להתרחבות תשתיתית ועירונית, כולל הכנת תכנית התפתחות במרחב הימי.
בנוסף, כחלק מהתמודדות עם משבר שינויי האקלים ומתוך קידום תעשיית ה'קלינטק' המקומית, ידרש להמשיך לקדם ולתעדף פרויקטים שעיקרם מעבר לאנרגיה ירוקה והגנה על הסביבה".
ארז גלבוע: "לממשלת ישראל אתגרים רבים ובראשם הוזלת הדיור והורדת יוקר המחייה. לצורך כך הכרחי שממשלת ישראל תפעל לשחרור חסמים ועיכובים ותקדם פרוייקטי בנייה רוויה בערים ובפריפריה. יש לבצע זאת במקביל לפיתוח תשתיות בשכונות חדשות וקידום פרויקט המטרו ומסילות הרכבת".
יובל לוי: "מדינת ישראל נמצאת בשלב מעבר משימוש עיקרי ברכב פרטי לשימוש בתחבורה ציבורית.
כבכל תהליך, שלב המעבר הוא המורכב ביותר ודורש את מירב התשומות. לכן, לדעתי, בתחום התחבורה נכון לפעול בשני מישורים במקביל:
הראשון כולל את פיתוח מערך התחבורה הציבורית ואת המערכות לתחבורה ציבורית ברחבי הארץ ובדגש על המטרופוליטניים ת''א, ירושלים וחיפה. הכוונה היא כמובן לפרויקט המטרו, לשלושת קווי הרכבת הקלה, ולמתן עדיפות לתחבורה ציבורית על ידי מסלולים ונתיבים ייעודיים, ועל ידי רמזורים 'חכמים' בצמתים.
במישור השני, עד שרשת התחבורה הציבורית תתפתח ותבשיל, יש למקסם את קיבולת הכבישים והמסילות המובילים למטרופוליטניים, כדוגמת המשך הרחבת כביש החוף, הרחבת כביש 6 ופרויקט המסילה הרביעית עד לחיפה".
על רקע חוסר הוודאות במשק והתחזיות הקודרות לפגיעה גדולה יותר במשק אם הרפורמה המשפטית תקודם, כיצד צריכים משרדי ההנדסה להתנהל בעת הנוכחית בכדי להתמודד עם השלכות המשבר הגלובלי והמקומי?
זהר נבו: "שינויים בסביבת המאקרו הגלובלית, האצת קצב האינפלציה, שינויי מטבע והתפתחויות בסביבה הגיאופוליטית, עלולים להביא להשפעה על ההשקעה בתשתיות ציבוריות ופרטיות. לצורך כך יש לפעול לייצר הגנות על שינויי מטבע ומחירים. על המדינה לבחון אפשרות לשלב כלי הגנה בחוזים ממשלתיים ולייצר כלי הגנה לטובת השוק הפרטי, בדגש על הקפדה על קיצור זמני תשלום וקידום תשלומים".
ארז גלבוע: "הערכות וההתנהלות של משרדי ההנדסה אינן שונות מהותית מההתנהלות והיערכות של עסקים אחרים במשק בתקופה זו. צמצום סיכונים, כמו גם בחינה ומעקב הדוק של קידום הפרויקט ותזרים המזומנים, הם חלק מסל הכלים של החברות, וזאת במקביל לאמון ביציבותה ובמעמד של כלכלת מדינת ישראל".
עמי פורן: "עם או בלי הקשר לרפורמה המשפטית, אנו בעיצומו של משבר המורגש היטב בשחיקת המטבע ובהתנהלות הססנית של המשק כולו. על משרדי ההנדסה - בדומה לכלל נותני השירותים - להתמקד בהסתגלות לתנאי השוק החדשים, להפנות משאבים לפיתוחים טכנולוגים התומכים בפעילות השוטפת, ולמקד אנרגיה וזמן בשיפור היעילות ובפיתוח מודלים עסקיים גמישים הממוקדים בצרכי הלקוחות".
בשלב כלשהוא המשק יחזור לעבודה בעצימות גבוהה, אם כי יתכן מאוד שבזמן אמת, השוק יסבול עוד יותר ממחסור בכוח אדם במהנדסים במקצועות הניהול והתכנון ובכוח אדם קבלני. אילו צעדים צריך הרגולטור לבצע בכדי לענות על הביקוש הגדול בכוח אדם שהכרחי לקידום פרויקטים ברמה הלאומית ובמגזר הפרטי?
ארז גלבוע: "מזה למעלה מעשור מתרחשת שחיקה בתעריף של המהנדסים, בדגש על התחום המכני וענף הבנייה, בהשוואה וביחס ליתר התעריפים במשק - וזו הסיבה המרכזית למחסור בכ"א. עדכון של התעריף ישים מחדש את המקצועות במרכז השיח ויגדיל את ההיצע של אנשי המקצוע בתחום. כמו כן, במדינת ישראל יש מחסור במוסדות אקדמאיים בתחום המכני, כגון: מיזוג אויר, אינסטלציה וכו'. גם נושא זה דורש התייחסות וטיפול".
יובל לוי: "המחסור בכוח האדם בתחום תכנון התחבורה מורגש כבר שנים. החברות הפרטיות והממשלתיות מתחרות על אותו מאגר מוגבל של עובדים.
הצעד הראשון שעל המדינה לעשות הוא לעדכן את תעריפי התכנון. משנה לשנה הדרישות ממשרדי התכנון גדלות, הן מבחינת פירוט התוצרים והן מבחינת התממשקות למערכות טכנולוגיות ואדמיניסטרציה תומכת תכנון. כפועל יוצא, התשומות הנדרשות גדלות, ובמקביל - גובה השכר של מהנדסים בתחומים מקבילים במשק גדל גם הוא. תעריפי התכנון, לעומת זאת, מתעדכנים בקצב איטי וגם עליהם - דורשים הגופים הציבוריים הנחות. יש לעדכן את התעריפים ולחייב את הגופים הציבוריים ליצור תחרות בין המתכננים וזאת על בסיס איכות, מבלי לדרוש הנחות על תעריפים ממשלתיים.
בנוסף, בעבר היה רישיון להנדסה אזרחית אולם כיום ישנם רישיונות נפרדים לתכנון תחבורה ולתכנון מבנים. ההסבה בין התחומים דורשת לימודים ארוכים אשר נפתחים בתדירות נמוכה ואורכים כשנתיים.
כך, בעוד יש הרבה מהנדסי מבנים מחוסרי עבודה - ישנן משרות פנויות בתחום התחבורה. על הרגולטור לאפשר מעבר קל יותר בין התחומים".
עמי פורן: "אין ספק שכבר עכשיו הרגולטור אינו ערוך למתן מענה לצרכים הקיימים ובוחר באסטרטגיה של שיהוי ודחיינות. על הרגולטור להכיר בעובדה שענף ההנדסה האזרחית מחייב תשומת לב מיוחדת. עליו להבין שהצעירים של היום מחפשים הגשמה וייעוד, אך יעדיפו לפנות למקצועות שאינם דורשים את האחריות המקצועית שדורש ענף ההנדסה בתחומי התכנון והניהול וגם יעדיפו שלא לעבוד בעבודת כפיים שוחקת ללא תמורה משמעותית. לכן, על הרגולטור לפעול לשיפור מעמד המהנדס האזרחי ולטיפול מעמיק בתמורה הניתנת למהנדסים בתחום. באופן דומה, יש לתמרץ באופן משמעותי את עובדי הכפיים, ליצור אפיקי התפתחות ולתמרץ מעסיקים במיסוי ובפתרונות דומים כך ששכר העובדים ישופר משמעותית".
זהר נבו: "הרגולטור והחברות הממשלתיות ידרשו לבנות מערכת של איזונים ובלמים בין תנאי הסף ובין מקצועיות חברות ההנדסה הגדולות. מהלך זה צריך להתבצע באופן שיאפשר הקלה בתנאי הסף לעובדים בצורה שלא תביא לפגיעה במקצועיות שלהם, אך כן ניתן יהיה לשלב במקצוע אוכלוסיות נוספות מעבר לבוגרי הנדסה, וזאת במטרה להעשיר ולהעצים את הענף המקומי.
יש ליישם הגדרה של תואר ביניים נוסף של "מהנדס טכני" תלת שנתי, בין הנדסאי למהנדס, וזאת על מנת לשחרר אקדמאים בתחום כבר לאחר 3 שנות לימוד אקדמאיות, ולתת להם הרשאות והסמכות רלוונטיות אשר יאפשרו להכניס כ"א מקצועי נוסף מוקדם יותר.
בנוסף, יש לייצר תכניות סבסוד ומענקים לסטודנטים בתחום לעידוד הכשרת כ"א מקצועי בתחום".
d&b – לדעת להחליט