ממלחמה לשיקום: למה ישראל חייבת צמיחה ירוקה ביום שאחרי
"אנחנו נחבר את אסיה ואת כל המזרח-התיכון, את חצי האי ערב, עם מקורות האנרגיה העצומים שלו, למערב" כך הציג נתניהו את חזונו לתפקידה של ישראל במפת האנרגיה האזורית ביום שאחרי, בביקורו האחרון במתחם קצא"א באשקלון.
מדובר בשאיפה לחיזוק הכלכלה הישראלית לאחר תקופה קשה: הצמיחה הכלכלית לאחר סיום מלחמת חרבות ברזל. אך דבריו גם ממחישים את מה שנעדר מהם: תפיסה רחבה של צמיחה בת־קיימא, שתמקם את ישראל לא רק כמעצמה אנרגטית, אלא גם ככוח טכנולוגי מוביל בהתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים – תחום שהופך במהירות למוקד כלכלי, אסטרטגי וחברתי מהמעלה הראשונה, ואשר לאנרגיה בו תפקיד מרכזי.
בעוד שהעימותים הצבאיים מתקרבים לסיומם, הולכת ונחשפת חזית נוספת – סביבתית-כלכלית. ההגנה על חיי אזרחי ישראל היא ערך עליון, אך נזקי הלחימה לסביבה ולבריאות הציבור כבר ניכרים, גם בתחומי המדינה. אזורים נרחבים בעוטף עזה ובחזית הצפונית מתמודדים עם הרס תשתיות, זיהום קרקע ומים, פגיעות במערכות ניקוז וביוב, שריפות כתוצאה מנפילות טילים, ונזקים ישירים לאתרים תעשייתיים, חקלאיים וליישובים אזרחיים.
ממשלת ישראל נדרשת להשקעות גדולות בתשתיות – אך כדי שצמיחה זו תהיה יציבה וארוכת טווח, עליה להיות גם ירוקה. זהו הזמן לזהות את תחום הסביבה והאקלים לא כאילוץ – אלא כהזדמנות כלכלית.
נציין, אף שהשפעתו של ממשל טראמפ ניכרת על ממשלת ישראל, וחרף העובדה שארצות הברית נסוגה מהסכם פריז במהלך כהונתו, הכלכלה האמריקאית המשיכה לצמוח בתחומים סביבתיים. מדינות בארה״ב, רשויות מקומיות ותאגידים מובילים לא המתינו לממשל הפדרלי: הם קידמו באופן עצמאי פתרונות באנרגיה מתחדשת, תחבורה חכמה וטכנולוגיות ירוקות, והובילו את השוק העולמי.
ממשלת ישראל, המתקדמת לקראת צומת של שיקום לאומי, נדרשת להוביל מדיניות סדורה לשילוב בין ביטחון, סביבה וכלכלה – שתאפשר צמיחה בת־קיימא המבוססת על שיתוף פעולה בין הממשלה, הרשויות המקומיות והמגזר העסקי.
ישראל, כמעצמת טכנולוגיה, יכולה לאמץ גישה המממשת את יתרונה היחסי גם בתחום האקלימי. לשם כך דרושה מדיניות שיקום סביבתית ברורה, רגולציה ייעודית, השקעה בטכנולוגיות ירוקות, ותמרוץ כלכלה מקומית מבוססת קיימות.
אחת השחקניות המרכזיות בהובלת השיקום הסביבתי והחברתי לאחר המלחמה היא הרשות המקומית – הגורם הקרוב ביותר לתושב ולשטח. הרשויות המקומיות אינן רק נותנות שירות – הן נושאות באחריות בפועל לחלק ניכר מתחומי האקלים והקיימות: ניהול וטיפול בפסולת, שיקום מערכות ניקוז, תשתיות מים וביוב, שיקום מרחבים ציבוריים, חיזוק מבנים והתמודדות עם זיהום אוויר וקרקע.
בתקופה שלאחר הלחימה, כשרבות מהן מתמודדות עם נזקים ישירים מעימותים, ירי והרס – תפקידן נעשה קריטי אף יותר. מתן סמכויות, תקציבים ייעודיים והכשרות מקצועיות לרשויות המקומיות הוא תנאי הכרחי למימוש מדיניות סביבתית אפקטיבית ולבניית חוסן אזרחי.
השקעה ביכולת הביצוע של הרשויות המקומיות אינה רק עניין תפעולי – היא מנוף לצמיחה בת־קיימא, יצירת מקומות עבודה, העצמת הקהילה המקומית והובלת שינוי סביבתי־חברתי מן השטח כלפי מעלה.
מעבר לחשיבות הערכית והסביבתית, השקעה בישום מדיניות אקלימית חדשנית היא גם צעד כלכלי מושכל. מחקרים ודו"חות בינלאומיים מצביעים בעקביות על כך שהשקעה מוקדמת בתשתיות עמידות, פתרונות מבוססי טבע והתאמה לשינויי אקלים מפחיתה באופן דרמטי את העלויות העתידיות של נזקי מזג אוויר קיצוני, פגיעות בתשתיות, השלכות על בריאות הציבור והפסדים כלכליים נלווים.
המגזר הפיננסי כבר הפנים את התועלת שבשילוב שיקולים סביבתיים – בנקים, משקיעים מוסדיים וחברות ענק ברחבי העולם מנתבים השקעות לתחומים ברי קיימא, מתוך הבנה שזהו גם אינטרס כלכלי מובהק.
ישראל, שניחנה ביצירתיות, חדשנות טכנולוגית ויזמות, יכולה וצריכה למנף מגמה זו. דווקא כעת, בתקופת שיקום ובנייה מחדש, יש לה הזדמנות להצטרף לחזית הזו – ואף למצב את עצמה כמובילה עולמית בכלכלה דלת פחמן, טכנולוגיות סביבה וניהול משאבים חכם.
צמיחה כלכלית לאחר עימות היא הזדמנות – אך גם אחריות. אם ישראל תבחר למצב את עצמה לא רק כמעצמת גז, אלא גם כמעצמה אקלימית, היא תוכל להבטיח ביטחון, כלכלה חזקה ועתיד בר קיימא לדורות הבאים.
עו"ד ד"ר ציפי איסר איציק היא שותפה ומנהלת מחלקת סביבה ואקלים במשרד ליפא מאיר ושות'
