פסק הדין של בית המשפט העליון שיקל על נושי חברה שקרסה
בית המשפט העליון קבע כי מותר לנושים לקזז חובות מול חברה שקרסה ומצויה בהליך חדלות פירעון גם בלי להמתין להחלטה שיפוטית. בכך קיבל בית המשפט העליון את ערעור שופרסל בתיק מול חברת "ג'ירפה משלוחים וניהול עסקים" וביטל את החלטת בית המשפט המחוזי
בית המשפט העליון קיבל ערעור של חברת שופרסל וקבע בפסק דין עקרוני כי נושים בהליך חדלות פירעון רשאים לממש את זכות הקיזוז שלהם באופן עצמאי, זאת ללא צורך באישור מראש מבית המשפט. התיק שהגיע להכרעת בית המשפט העליון דן במקרה בו חברת "ג'ירפה משלוחים וניהול עסקים" נכנסה להליכי חדלות פירעון. שופרסל הייתה חייבת לחברת ג'ירפה משלוחים כספים על משלוחים ושירותים שסיפקה, אך זו הייתה חייבת לשופרסל על פי הנטען גם כספים. שופרסל העבירה לקופת נאמן ג'ירפה משלוחים, עו"ד ליאור מזור, רק את ההפרש שעמד על כ-450 אלף שקל והודיעה כי קיזזה את השאר.
באמצעות עו"ד יניב דינוביץ', עו"ד אלחנן דוד ווקנין ועו"ד מאור רוט ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות', טענה שופרסל כי הועמדו לטובתה שורת בטוחות הכוללות בין היתר זכות קיזוז. כמו כן טענה כי הגישה בקשה לבית המשפט המחוזי לאפשר לה לקזז או לממש את זכות הקיזוז. נאמן החברה התנגד לבקשת שופרסל וטען כי הקיזוז המבוקש שבוצע בפועל על ידה הפר צו שיפוטי במסגרתו נאסר על נושי החברה לנקוט סעדים עצמיים. גם חברת המשלוחים הצטרפה לעמדת הנאמן וטענה כי שופרסל נהגה שלא כדין. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי שופרסל פעלה ללא אישור ונקטה סעד עצמי שנאסר עליה. בית המשפט המחוזי ביטל את הקיזוז שביצעה שופרסל והורה לה להעביר לקופת נאמן החברה את מלוא הכספים שקיזזה. מנגד, שופרסל טענה כי פעלה כהלכה וראתה לנכון להקדים את התשלום של הסכום שאינו שנוי במחלוקת בסך כ-450 אלף שקל כדי לסייע תזרימית לנאמן לנהל את החברה. עוד טענה כי פעלה כדין ולא הפרה אף צו שיפוטי ולכן ביקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי. יצוין כי גם נציג הממונה על חדלות פירעון סבר כי יש לקבל את בקשת רשות הערעור שהגישה שופרסל וחלק על קביעת המחוזי לפיה הופר הצו השיפוטי.
בית המשפט העליון קיבל פה אחד על ידי שלושה שופטים את ערעור שופרסל, הפך את החלטת המחוזי וביטל אותה. ראשית, נקבע כי נראה ששופרסל לא הפרה צו שיפוטי, שנית, העליון קבע כי זכות הקיזוז הינה זכות קניינית איתנה המקנה לנושה המחזיק בה מעמד בכורה על פני יתר הנושים, הדומה במהותה לשעבוד קנייני. העליון קבע למעשה כי צו לפתיחת הליכים אינו יכול לשלול את זכות הקיזוז מאחר וזו זכות "איתנה" הניתנת למימוש על ידי הנושה המחזיק בה באופן עצמאי. היא אינה טעונה אישור בית משפט לצורך מימוש. פסק הדין של העליון מבטל נוהג עקבי שרווח בקרב הערכאות הדיוניות בתיקי חדלות פירעון, הקובעות על דרך שגרה, בהחלטות הניתנות במעמד צד אחד, שנושה מנוע מלממש את זכות הקיזוז העומדת לרשותו, אלא באישור מראש של בית המשפט.
שופט בית המשפט העליון דוד מינץ קבע כי "התניית בית המשפט את מימוש זכות הקיזוז עד למתן החלטה על ידו כברירת מחדל עם מתן צו פתיחת הליכים, אינה מוצאת בסיס בחוק ואינה מתיישבת עם אופייה של הזכות כסעד עצמאי. ביצוע הקיזוז אינו מותנה בהודעה לנאמן עובר לביצועו... ומקל וחומר אינו כפוף לבירור הנאמן". השופט מינץ קבע כי גם זכות הקיזוז אינה בבחינת "קדוש קדוש קדוש" והיא נתונה לביקורת בית המשפט. כלומר, "היה וניתן צו המגביל את הזכות, אף אם הוא ניתן במשגה, יש לכבד את הצו המגביל עד לביטולו". עם זאת קבע כי בית המשפט מוסמך למנוע את הקיזוז ולהתנות עליו: "בנסיבות בהן הונחו לפניו ראיות המבססות את הטענה לפיה הזכות אינה עומדת בהוראות הדין. זאת במסגרת מקרה קונקרטי. אז רשאי בית המשפט ליתן צו המונע את ביצוע הקיזוז עד למתן החלטה סופית בסוגיה". במקרה הספציפי נקבע כי בפני הנאמן בתיק הנוכחי פתוחה הדרך לפנות לבית המשפט בבקשה שיכריע בקיומה של זכות הקיזוז לטובת שופרסל ועמידתה בהוראות הדין. השופטת רות רונן הצטרפה לפסק דינו של השופט מינץ והוסיפה כי השימוש בסמכות למנוע ביצוע קיזוז עד למתן החלטה סופית צריך להיעשות בזהירות, ורק בנסיבות נדירות וחריגות.
את שופרסל ייצגו עו"ד יניב דינוביץ', עו"ד אלחנן דוד ווקנין ועו"ד מאור רוט ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות'. את הממונה על חדלות הפירעון עו"ד חיים זקס, ואת חברת המשלוחים ייצג עו"ד חובב ביטון. נאמן החברה, עו"ד ליאור מזור מסר: "פסק דינו של בית המשפט העליון אמנם מחדד את כללי הקיזוז בחדלות פירעון אך בפועל אינו דן כלל בתיק הספציפי של חברת ג'יראפה משלוחים ובאופן הקיזוז בו. תחת זאת מותיר פסק הדין את מלאכת הדיון וההכרעה בסוגיה הפרטנית של תיק זה במפורש לבית המשפט המחוזי, על פי בקשה שיגיש בהקשר זה הנאמן, ותוך שבית המשפט העליון מבהיר במפורש כי אין באמור בפסק דינו 'כדי להביע עמדה כלשהי לעניין זה'".
