במקום המדינה: כיתות כוננות של אזרחים מציפות את השכונות בישראל
במקום המדינה: כיתות כוננות של אזרחים מציפות את השכונות בישראל
ברחבי ערי ישראל מוקמות חוליות, משמרי שכונות וכיתות כוננות, בעיקר ביוזמות אזרחים; מת"א, דרך ראש העין, ירושלים ועד חיפה ישנם "אלפי קריאות של אנשים שרוצים להתנדב, כשכל אחד מבקש לשמור על הבית שלו"; מפרוץ המלחמה נרכשו ע"י אזרחים כ-6,000 רובים
ביום ראשון האחרון התקיים בוועדה לביטחון לאומי בכנסת דיון בנושא ההיערכות האזרחית לתקיפה אפשרית. בינתיים, ברחבי הארץ מוקמות בימים האחרונים, בעיקר ביוזמות של אזרחים, עוד ועוד "חוליות", "משמרי שכונות", או "כיתות כוננות". מה שמעניין זה שכבר לא מדובר רק בהתיישבות כפרית הנמצאת בקרבת הגבולות, אלא גם בערים הגדולות, ובמרכז הארץ.
חזון כיתות הכוננות הולם היטב את חזונו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. המשרד פרסם השבוע כי בכוונתו להקים במרחב הכפרי, באזורי התפר וב"אזורי סיכון" של ישראל 566 כיתות כוננות חדשות. עוד הוחלט, להרחיב את כיתות הכוננות גם למרחב העירוני. נמסר כי מאז פרוץ המלחמה נרכשו 6,000 רובים.
סנ"צ אפי תשובה, ראש מדור כ"א מתנדבים במשטרה אומר שבימים האחרונים התעוררה ההבנה בצורך לפתיחת כיתות כוננות ברשויות המקומיות, שלא יהיו באחריות צה"ל. לדבריו, מדובר בכח אדם מבצעי, זמין להפעלה מהירה, שיסייע לכוחות התחנה בפעילות רק באירועים ביטחוניים ואירועי חירום. לא מול פשיעה. בכל כיתה כזאת יהיו 10-20 מתנדבים והמפקד וסגנו יהיו קצינים. הם יקבלו נשק ארוך, שכפ"צים ותחמושת. "יש לנו אלפי קריאות של אנשים שרוצים להתנדב. מאחר ואנחנו מבינים את גודל השעה ברורה לנו הקריאה של הציבור. כל אחד מבקש לשמור על הבית שלו. במקרה הזה המשטרה מבקשת מהאזרחים להתנדב ולסייע על שלום הציבור". לדבריו, השאיפה היא להגיע ל-280 כיתות בכל רחבי הארץ בתקופה הקרובה.
תשובה מבהיר כי בעיקרון כל אחד יוכל להתנדב, אך לא כל אחד יוכל להתקבל: "כל מתנדב שמבקש לבוא ולהשתתף בכיתות הכוננות מוזמן. אנחנו לא עושים הפרדה בין יהודים לערבים. הכיתות מאבטחות את השכונות שלהם. לצורך העניין, אם יש ישוב ערבי, יכולים התושבים להתארגן ואנחנו נבחן את העניין. מצד שני, כל חבר כיתת כוננות חייב להיות איש צבא לשעבר. רובאי 03 לפחות".
עיריית חיפה פירסמה היום (יום ד') הודעה המסבירה כי "בימים קשים אלה, רבים מתושבי העיר פונים לעיריית חיפה ביוזמות להקמה ולהצטרפות לכיתות כוננות, משמרות שכונה או להתנדבויות אחרות". הבשורה היא כי כוחות השמירה המקומיים יתחלקו ל"משמר השכונות", כח מחומש בהובלת משטרת ישראל, "כיתת כוננות", שתורכב מאנשי מילואים ובהובלת פיקוד העורף, ונאמני הקהילה, שלא יהיו חמושים, ויפעלו בהובלת עיריית חיפה.
אלה אלכסנדרי, תושבת שכונת אחוזה בחיפה: "בתחושה שלי הבנתי שמדובר במלחמה שתימשך זמן והיה לי חשש אמיתי שהרשויות לא ערוכות לעניין. חשבתי שנכון יהיה להשתמש בכוחות המקומיים לטובת היערכות עצמית. הדבר הראשון שהתחלנו לעשות זה לסייע בפינוי מקלטים. יחד עם מחלקת הרווחה של העיריה אנחנו מסייעים לקשישים הרבים שיש ברחוב. זיהינו גם שרבים מהתושבים חוששים ולכן הקמנו קבוצה של אנשים שיטפלו בנושא של ביטחון. אנחנו עושים מהלכים לקבל אישור של כיתת כוננות".
חברת מועצת העיר ת"א-יפו, סיגל ויצמן-אהרוני, תושבת שכונת נופי ים, אומרת שבעקבות אירועי עוטף עזה, היא וחבריה רוצים לחזק את כוחות הביטחון והמשטרה: "יש עכשיו התראות שמחבלים יבואו מהים, שתהיה מתקפה מצפון הארץ, ושיתכן שגם ערביי ישראל יחליטו לצאת נגדנו. אני לא רוצה לצאת נגד המשטרה וצה"ל, אבל מרגישה שיש צורך בחיזוק נוסף. לא כל מי שגר בצפון ת"א הוא ג'ובניק. יש פה יוצאי צבא, טייסים, בוגרי סיירות. לחלק מהאנשים יש אקדחים ואנחנו מקווים שנקבל בקרוב גם נשקים ארוכים". וייצמן מספרת שבתוך יומיים נרשמו ליוזמת כיתת הכוננות שהיא מרכזת 220 איש ומתוכם, 60 נמצאו מתאימים. הכוונה היא לעשות יום מרוכז של הכשרה, יחד עם המשטרה ולהתחיל לפעול".
אילן לוקוף, סגן אלוף במילואים, הוא אחד מהיוזמים של כיתות הכוננות בראש העין: "מדובר ביוזמה ספונטנית, בתיאום עם תחנת ראש העין והשיטור הקהילתי, אבל בלי העירייה. הרעיון הוא להקים חוליות וכיתות כוננות בעיר. מה שקרה לנו, כבר לפני 3 שנים, זה שהיה פיגוע בשכונת פסגות. פועל בניין, שב"ח, תקף בחור. למזלנו הוא שרד. מדובר בשכונה מרוחקת מהמרכז הישן ותחנת המשטרה פחות מחוברת אליה. העיר התפתחה מזרחה אל הקו הירוק וזו עובדה שהגדר היתה מלאת פרצות והשב"חים ניכנסו באין מפריע. ברגע שקרה ארוע החמאס בעזה, עלה רף החרדה. הדבר הראשון שעשינו היה לאייש מחסומים בכניסות לעיר ע"י חב'רה שהתגייסו לכיתות הכוננות. בנוסף, יש סיורים רכובים שמתגברים את המחסומים. פתחנו חמ"ל אבטחה, שבראשו עומדת שירי ינאי, שעושה את זה בהתנדבות, והיא מרכזת את המשמרות של כיתות הכוננות".
לוקוף מוסיף: "מי שיהיה אחראי על הביטחון בעיר זה המשטרה, אבל נוכח האיום, ומה שראינו בתקופה הקרובה, אנחנו מתכננים הגברת נוכחות שתיראה לעין. כל מי שיש לו כוונה ומחשבות לא לעניין, ידע שיש פעילות אזרחית חמושה. כלל הכוחות שהצלחנו לגייס הוא כמה מאות תושבים, שיש להם נשקים אישיים. אנחנו מבינים שאקדחים זה לא מספיק. החזון שלנו הוא שלכל אנשי כיתות הכוננות יהיו נשקים ארוכים. התחושה אז תהיה הרבה יותר טובה".
אסף בכור, תושב עתלית, הוא ממקימי כיתת הכוננות בישוב. הוא מעיד שהוא עצמו לא פוחד, אך אצל רבים יש חששות רבים, שהועצמו מאז פרוץ המלחמה: "אנחנו ישוב שיש בו הרבה מאד אתרי בנייה, ואין בו שמירה מוסדרת למעט ניידת משטרה אחת ששייכת בכלל לטירת הכרמל. החשש גורם לאנשים לצורך באבטחה. אחרי שהתחילה המלחמה המועצה סיפקה סיירים 24/7, אבל אנחנו לא כ"כ סומכים עליהם. מדובר בד"כ בפנסיונרים. אין לנו כוונה לתקוף חוליות מחבלים אלא להגן. אנחנו לא מחליפים את המשטרה וכוחות הביטחון, יש לנו הרבה חבר'ה חמושים, ואלה נותנים בעיקר מענה מוראלי".
עיריית ירושלים הודיעה השבוע כי בכוונתה להקים כיתות כוננות ב-20 שכונות. ראש העיר ירושלים, משה לאון, אמר לכלכליסט כי הוא רואה בכיתות הכוננות סוג של שיתוף ציבור. "מה שקרה במאורעות שמחת תורה בהחלט מטריד את התושבים. בימים האלה, המתח בין העיר המזרחית ושאר העיר גובר, ואנחנו רוצים לתת תחושת ביטחון. תושבי העיר הערבים הם עובדה קיימת ודוגמא ומופת לשיתוף פעולה. אבל, אנחנו יודעים שיש מקרי קצה שבהם אנחנו צריכים לתת תשובות".
אבישי כהן הוא נציג חרדי במועצת העיר ירושלים ומיוזמי המהלך. הוא מספר שהוא פועל כבר כמה שנים לשלב בין המינהלים הקהילתיים למשטרה. "אנחנו רואים עלייה מאד חדה בבקשה להתנדב לפעולות שיטור. חשוב להבין שאנחנו לא מייצרים סוג של מיליציות. הכל עובר דרך משטרת ישראל. החזון שלי הוא שבכל שכונה יהיו מתנדבים ששומרים עליה. הרעיון הוא שתהיה יחידה שתיתן לתושבים שקט וחוסן". כהן אומר שהם מתחילים מהסוף להתחלה: "קודם כל אני רוצה שיהיה ברור לתושבים שיש סדר. אנחנו לא מדברים על אויב. מחזיקי נשק יוכלו לטפל בפעילות חבלנית עויינת". כהן אומר שנודע לו שיש תושבים ערבים שרוצים להתנדב, ושזה כבר אחריות המשטרה. "אין אצלי בטלפון שום סינון. אני עוזר לערבים וגם לחרדים. בנושא הביטחוני אני לא יכול להחליט להקים יחידה בבית צפאפה. המשטרה לוקחת את התהליך הלאה".
