ליברמן באוצר: בולדוזר שיודע לחתוך או פופוליסט בלי כיסוי
ליברמן באוצר: בולדוזר שיודע לחתוך או פופוליסט בלי כיסוי
אנשים שעבדו תחתיו במשרדי ממשלה גדולים מתארים מנהל קשוב, ממוקד מטרה, שיודע לקבל החלטות אבל גם נותן לעבוד, ובעיקר שאפשר לסמוך על המילה שלו. אחרים טוענים: אביגדור ליברמן הוא חזק בדיבורים וחלש במעשים
דמות אפלולית, מחצית מפניה מוצלת ומחציתן מוארת, עשויה כולה משטרות של 100 דולרים, צדו האחד של הראש קטום ובתוכו מטבעות זהב, והכל תחת הכותרת "החתול ישמור על השמנת". כך איירו את שר האוצר הנכנס אביגדור ליברמן בשער המגזין החרדי "משפחה". אין ספק, החרדים בחשש עצום מפני האיש שאמר בראיון בקמפיין הבחירות שצריך להכניס את החרדים למריצה ולזרוק אותם למזבלה.
"הפוליטיקאי שנחקר עשרות פעמים, כיכב בשורת פרשיות כלכליות ושמפלגתו חתומה על אחד מאירועי השחיתות הנרחבים בתולדות המדינה, השתלט על כל מוקדי הכלכלה הישראלית" – נמשך התיאור בשער הגיליון שמשקף היטב את תחושת החרדים ונציגיהם בכנסת. אך לא רק שלהם. ניתן למצוא קווים מחברים גם לתחושות של חוקרי משטרה שישבו מול ליברמן בחדרי החקירות, ומולם נחקר מחויך שמתפאר בקבלת הדלפות מהמשטרה, וגם פרקליטים שטיפלו במשך שנים בתיקיו הסבוכים, ונאלצו לראות בעיניים כלות כיצד הצליח לחמוק כמו טפלון מהאישומים הפליליים שיוחסו לחברי מפלגת ישראל ביתנו, שעל חלקם כבר נגזרו עונשי מאסר. ובעיקר – כיצד היועץ המשפטי לשעבר לממשלה יהודה ויינשטיין סוגר לבסוף את תיק הדגל – חברות הקש של ליברמן – ומעמיד אותו לדין בתיק שולי יחסית, פרשת השגריר בבלארוס שגם בו ליברמן זוכה – מאישום בעבירות מרמה והפרת אמונים.
עו"ד אביה אלף, מי שכיהנה כמנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות וכיום יו"ר התנועה לטוהר המידות, ופרסמה את הספר "תיק ליברמן: כתב האישום שלא הוגש", לא חסכה בתיאור המעשים החמורים שיוחסו לליברמן וההחלטות השגויות לטענתה במערכת אכיפת החוק. כעת היא אומרת ל"כלכליסט": "כאזרחים מגיעים לנו נבחרי ציבור ישרים. זה המינימום המתבקש. יש סדרה של תיקים שליברמן היה מעורב בהם עם חשדות כבדים מאוד – ובראשם תיק חברות הקש, שהיו בו ראיות להעברות מיליונים לחברות של אנשים הקשורים אליו. בכירי הפרקליטות עם הרבה ניסיון בליטיגציה סברו שצריך להגיש כתב אישום היות שהיה סיכוי סביר להרשעה, אך ויינשטיין החליט לבסוף לסגור את התיק באופן מעורר שאלות, והדברים לא הגיעו מעולם לפתחו של בית המשפט – וזה לא בסדר". על רקע זה מצטטת אלף את חז"ל: "אין ממנים פרנס על הציבור, אלא אם קופת שרצים תלויה על צווארו". ומסכמת: "האדון הנכבד, לדידי, הרוויח את שלו במלואה".
"חושבים בטעות שהוא קצר רוח"
בצדו השני של המטבע, ליברמן צבר בשנים הרבות שבהן כיהן בתפקידים הבכירים ביותר בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית (משרדי הביטחון, החוץ, התחבורה) הרבה מאוד ניסיון והותיר לא מעט רושם של ניהול מוצלח. עובדי ציבור בכירים שכיהנו תחתיו מתארים דמות שונה לגמרי מזו שיצאה ובאה בחדרי החקירות ומזו שמשתקפת לצופים שנחשפים אליה רק מבעד למסך הטלוויזיה. הם מתארים שר שסומך על האנשים שתחתיו ונותן להם לעבוד, אדם ש"יש לו מילה", בעל חוש הומור, יחסי אנוש טובים, כזה שקל לחבב, אך גם מאוד ענייני ומקצועי, שיודע "לחתוך מהר", לקבל החלטות על סמך ניסיונו, ולהיות ממוקד מטרה בלי לסטות מהמסלול – לטוב ולרע.
יש שמזהים במאפיינים הללו קוצר רוח וחוסר סבלנות: "הוא קצר רוח, אף פעם לא היתה לו סבלנות. הוא תמיד היה יוצא ראשון מישיבות הממשלה – ובאוצר העבודה נמשכת שעות ארוכות אל תוך הלילה", אומר גורם לשעבר במנגנון הממשלתי, המכיר את ליברמן: "הוא יביא מנכ"ל חזק (בינתיים מונה רם בלינקוב שאכן נחשב כזה – ע״ק), ראש אגף תקציבים חזק וראש מטה חזק שינהל לו את העניינים״.
"זו לא שאלה של קוצר רוח. הוא פשוט קצר וענייני, וזו תכונה שחשוב שתהיה לדמות פוליטית", אומר מנגד ל"כלכליסט" מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר והאלוף במיל' אודי אדם, שכיהן תחת ליברמן כשהיה שר ביטחון. "יש אנשים שפשוט אוהבים לדבר הרבה, אז הם חושבים שהוא קצר רוח, אבל זה בגלל שהוא אדם שיודע מה הוא רוצה. יש לו החזון שלו, ואם הוא מחליט משהו – הוא לא יזוז ממנו. הוא גם סומך מאוד על הגורמים המקצועיים תחתיו בהנחה שהוא מכיר ביכולות שלהם. הוא נתן לי לנהל את המשרד כפי שהבנתי. זה לא שהוא לא התעניין, אבל הוא סמך עליי בהחלטות שלי, בתקציבים, בניהול המשרד ובמינוי אנשים. וברגע שיש לפקידים החופש הזה, הם הרבה יותר מסורים. לא בכדי משרד הביטחון פרח בתקופתו".
ודפוס כזה צפוי לדעתך גם במשרד האוצר תחתיו?
"אני מניח שהוא יכווין מלמעלה, ייתן את האני מאמין שלו, והוא בהחלט יודע מה שהוא רוצה בפן הכלכלי־חברתי. מהיכרותי איתו הוא יתייעץ עם הגורמים הכי מקצועיים שיש – מנגידים לשעבר, דרך שרי אוצר לשעבר, פקידים שהוא מעריך אותם, ויגבש את האג'נדה שלו, אם הוא לא גיבש כבר. הוא למשל לא ייתן לשוק החופשי להתאבד, הוא מודע לשכבות החלשות, ובניגוד לתדמית שלו, הוא שר חברתי. לדעתי, הוא האדם הנכון במקום ובזמן הנכון".
דברים ברוח זו השמיע ליברמן עצמו אתמול בישיבה ראשונה שכינס עם הנהלת משרד האוצר וראשי רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, 12 שעות אחרי השבעתו לשר: ״אני לא מתכוון לעבוד אצלכם, אני מתכוון לעבוד איתכם. אני יודע שבמשרד האוצר יש הרבה מנכ״לים, כל ראש אגף הוא למעשה מנכ״ל בפני עצמו, אבל מבחינתי יש מנכ״ל אחד ושמו רם בלינקוב״. ליברמן הדגיש כי מבחינתו ״אין מושג כזה פקידי אוצר אלא דרג מקצועי. המשימה הראשונה שלי היא לשקם את המורל, גאוות היחידה ורוח הקרב של הגורמים המקצועיים במשרד״.
פרט מעניין שיצא מהפגישה הוא שליברמן הודיע כי יקיים את ישיבות ההנהלה של משרד האוצר מדי יום שלישי בשבע וחצי בבוקר. גורם במנגנון הממשלתי מייחס מהלכים כאלה של שר האוצר הטרי לצורך שלו לדעת שהאנשים סביבו באים לעבוד: ״היו תקופות שהוא היה עושה ישיבות במשרד החוץ בשבע וחצי בבוקר, לראות מי מגיע, גם כדי לבחון את המוטיבציה של האנשים".
אותם גורמים שהעריכו שליברמן ימנה צוות חזק כדי שיוכל ״להמשיך לראות כדורגל״ אולי הגזימו מעט, אבל צפייה בכדורגל (להבדיל מהחיבה הבלתי מוסתרת של השר היוצא ישראל כץ לליגת הכדורסל האמריקאית NBA) היא אכן אחת האהבות של ליברמן – שיצטרך לנווט בחודש הראשון בתפקיד בין המשרד לבין הצפייה במשחקי יורו 2021. גורמים בשירות המדינה אומרים, ספק בצחוק, ספק ברצינות, שזו בדיוק הסיבה שהיה לו חשוב למנות את חמד עמאר ממפלגתו לשר במשרד האוצר תחתיו, "כדי שיוכל להשאיר לו את העבודה השחורה ולהתמקד בדברים הגדולים ולהמשיך להתנהל כמו שהוא רגיל".
גורם נוסף בפקידות הממשלתית הבכירה אומר גם הוא כי "ליברמן הוא אחד שמביא אנשי מקצוע ונותן להם לעבוד. זה לא שהוא לא ימנה מקורבים שלו למינויים פוליטיים בכוורת סביבו ובדירקטוריונים, כמו שהוא עשה בעבר, אבל את התפקידים הביצועיים במשרד הוא ייתן לאנשים שמבינים בתחומם. כך זה היה גם כשכיהן כשר התחבורה, החוץ, הביטחון ובשאר התפקידים. הוא יודע שבסוף זה מה שיעזור לו להצליח בתפקיד".
גורם לשעבר באוצר מעיר: "הליכוד ריסק את הפקידות במשרד, ואיווט הוא אחד שיודע לעבוד עם הפקידים. אחרי שימנה אנשים טובים, אם הוא יידע לעבוד איתם – הם ייתנו לו כל מה שהוא רוצה".
מה זאת אומרת?
"בסוף לשר אוצר יש כמה דברים חשובים, מלחמות גדולות שהוא מתאבד עליהן, בעוד לפקידים יש מאות דברים שחשובים להם. אז אם ליברמן ייתן להם לקדם חלק מהמהלכים שחשובים להם, הוא יקבל מהם עולם ומלואו והם יהיו מוכנים להתפשר במקומות שחשובים לו".
אותו גורם לשעבר באוצר מכיר היטב את הנעשה בחדרי חדרים, ומספק לליברמן תזכורת מניסיונם של הקודמים לו בתפקיד: "יובל שטייניץ כשר אוצר עבד עם הפקידות טוב במשך ארבע שנים והחזיק מעמד יפה, יאיר לפיד עבד איתם חודש ואז יצא למלחמות עולם מולם, אמר לאגף התקציבים שאף אחד לא רוצה שיהיה כתוב על המצבה שלו 'פה נטמן משה, שמר על איזון פיסקאלי' – ואחרי זה התרסק. משה כחלון עבד בצמוד עם הפקידות והעביר חמישה תקציבים ושרד הכי הרבה זמן, וישראל כץ לעומת זאת עבד איתם בטירוף מהרגע השני בערך, ריסק את הפקידות, כולם נטשו, והוא התרסק לגמרי".
ומה אתה צופה לליברמן?
"משרד האוצר מצריך המון ניסיון, וממנו יש לליברמן בשפע – גם ניסיון פוליטי וגם יכולת ספיגה בתקשורת, מה שצפוי לכל שר אוצר. צפויה להיות ממשלה מאוד תזזיתית, וכל רפורמה עשויה להביא לפיצוצים. ליברמן, מצד אחד, אמנם ׳משחק אותה׳ לא סופר אף אחד, אבל מצד שני, הוא עד היום הוא לא הרגיש מה זה הפגנות ליד הבית – של נכים, מורים, רופאים, עולים. בסוף כשר אוצר הכל מגיע אליך".
"פחדו ממנו אבל מתגעגעים אליו"
הניסיון הרב עומד לזכותו של ליברמן עם כניסתו לאוצר. "למעשה, מלבד נתניהו הוא הכי ותיק כיום במערכת, ולניסיון הזה אין תחליף", אומר צחי משה, שליווה את ליברמן כיועץ צמוד בשנים 2017-2009. "צריך לזכור שליברמן כבר כיהן בעבר כמנכ"ל משרד רה"מ תחת נתניהו בקדנציה הראשונה שלו והיה מאוד דומיננטי. בתפקיד כזה אתה מכיר את הצרכים של כלל משרדי הממשלה ואת אופן בניית התקציב. גם התפקידים הבאים שלו היו במשרדים הכי גדולים עם תקציבי ענק".
גם משה משרטט תיאור של ליברמן השונה מהדימוי הקר והמאיים הנשקף ממסכי הטלוויזיה. "כשהוא נכנס למשרד החוץ אנשים שם פחדו ממנו", אומר משה, "אבל היום הוא השר שהעובדים שם הכי מתגעגעים אליו. לא בהכרח כי הוא ריצה אותם בהכל, אלא משום שלמדו שהוא אדם רציני, מעמיק, משכיל, שנותן לאנשים לעבוד, משחרר להם חבל, ממנה מנהלים מתוך המשרד וגם נאבק עבור המשרד בכל נושא התקציב. בתקופתו משרד החוץ פרח מבחינת תקציבים ומשאבים, שהוא הצליח להביא".
אמיר שניידר, כיום סגן יו"ר קק"ל מטעם ישראל ביתנו, שכיהן בתפקידים בכירים במטות הבחירות של המפלגה ומי שצפוי להתמנות למנהל המטה של ליברמן באוצר, אומר כי "במערכת הפוליטית יודעים שאם איווט לחץ לך יד ונתן מילה – הדברים יקרו". על כוחה של המילה שלו מעידים גם שאר הגורמים עמם שוחח "כלכליסט". "בנוסף״, אומר שניידר, "לאיווט יש יכולת קבלת החלטות, זאת בשונה מהרבה אנשים שמפחדים להחליט וכך יוצרים סטגנציה. הוא ידע לקבל החלטות ולהניע את המערכת ממצב של קיפאון למערכת פעילה".
באותו האופן בן ציון סלמן, שהיה מנכ"ל משרד התחבורה תחת ליברמן ב־2004-2003, אומר כי "הוא בולדוזר, יודע לדחוף דברים, נותן סמכויות לדרג המקצועי, וגם לי הוא נתן עצמאות מלאה במשרד, לכן מנהלים אוהבים לעבוד איתו. הוא גם יודע לעשות פשרות, וגם יודע להחליט". צחי משה אומר כי "בהקשר הזה ליברמן מזכיר את אריק שרון. היו מקרים שאמרתי לו לגבי איזה עניין שעדיף שיירד ממנו כי זה עלול להזיק לו פוליטית, אבל הוא אמר 'לא מעניין אותי. אני הולך עם זה עד הסוף'".
גורם נוסף שעבד בעבר מול ליברמן משתמש גם הוא במונח "בולדוזר" אבל מסייג: ״השאלה היא עד כמה הוא באמת בא לשנות ולעשות דברים, כי עד היום במשרדים שהוא היה בהם הוא בעיקר היה חזק בהצהרות ופחות במעשים. לא בכדי ההצהרה שלו שיחסל את הנייה בתוך 48 שעות מרגע שיתיישב על כיסא שר הביטחון רודפת אחריו שנים. הוא מדבר היום על רפורמות, אבל ספק אם יהיה לו האומץ האמיתי לעשות רפורמות גדולות שדרושות כמו העלאת גיל הפרישה, המשך פתיחת התחרות בבנקאות ועוד. לפי הרקורד שלו עד כה, הוא לא יעשה רפורמות גדולות, אף שבאוצר צמאים לזה. הם יושבים כעת בימי עיון להכין לו מצגות".
משה, לעומת זאת, משוכנע שליברמן ירצה להשתמש בהשפעה שתהיה לו באוצר כדי לבצע שינויים מהותיים. "הוא ז'בוטינסקאי אמיתי, שגדל מילדותו בבריה"מ על חמשת המ"מים ויש לו תפיסת עולם כלכלית מגובשת", הוא אומר. "הוא תמיד אמר שאחת השאיפות שלו היא להיות שר אוצר, משום שניתן להתוות שם מדיניות. זה מוקד השפעה וכוח משמעותי. בכל משרד אתה יכול להשפיע בתחומך, אבל באוצר אתה יכול להשפיע על המדיניות כולה".
"אי אפשר יהיה לסבן אותו"
הגורמים השונים שאיתם שוחח "כלכליסט" הצביעו גם על כך שההיכרות הקרובה של ליברמן עם מאבקי האוצר מול משרד הביטחון תסייע לו בתפקיד החדש. "אי אפשר יהיה לסבן אותו ולמכור לו לוקשים. הוא מכיר את המלחמות האלה מבפנים וזה יעזור לו", אומר משה. גם אודי אדם אומר כי הוא "מאמין ומקווה שליברמן ובני גנץ יידעו להיכנס לחדר ולסגור על מסגרת תקציב ולהמשיך את העידן של השקט בגזרה הזו. יש לו ההיגיון הבריא לעשות את זה".
אולם בסופו של דבר, מסכימים במסדרונות הפוליטיים, הצלחתו של ליברמן כשר אוצר תלויה במידה רבה ביחסים שיהיו לו מול ראש הממשלה נפתלי בנט, ובהמשך עם יאיר לפיד. יש מי שמזכיר שכאשר ליברמן היה שר הביטחון, בנט אתגר אותו ותקף אותו לא מעט בקבינט. "השאלה היא מה יוליד החיבור הזה עכשיו ביניהם", תוהה גורם שהסתובב עד לא מזמן במסדרונות הפוליטיים. "נתניהו כשר אוצר החתים את אריק שרון על מסמך התחייבות שאסור לו להתערב לו בעבודה. כחלון החתים את נתניהו על אותו מסמך, והוא לא התערב לו. אולי כדאי שגם ליברמן יחתים את בנט על אותו מסמך. בסוף יציבות הממשלה עומדת על שלוש רגליים – ראש ממשלה, שר אוצר ושר משפטים – כי לכל הליך במדינה יש הרי השלכות תקציביות וחוקיות. לכן אם ליברמן, בנט וגדעון סער ידעו לעבוד ביחד יהיה שקט והממשלה תפעל, אם יהיו ריבים בתוך השלישייה הזו, הם ייכנסו ללופ והכל ייחרב וייפול".
