ערוץ 1 משיק ריאליטי חדש: פואה־גרה תמורת אגרה
אין הדחות, יש נקודות, אין מכונית, יש נסיעה לאיטליה. ערוץ 1 משיק ריאליטי לפי פורמט בריטי שבו טבחים חובבים מתארחים זה אצל זה ונותנים ציונים. "אשמח ל־7% רייטינג", אומר מנהל חטיבת התוכניות
09:0803.05.12
להתארח אצל אנשים בבית, לאכול אצלם, ואחרי זה גם לרכל עליהם מאחורי הגב ולחלק להם ציונים. לא מדובר בחוויות מליל הסדר האחרון אלא בתוכנית ריאליטי חדשה בשם "בואו לאכול איתי" שעולה לאוויר ביום ראשון בערוץ 1. התוכנית לא תשודר במשבצת השידור הטבעית של הריאליטי, הפריים־טיים, אלא בשעה 19:00. תקציב ההפקה מוערך ב־6 מיליון שקל, סכום גבוה לרצועת פרה־פריים.
משתתפי "בואו לאכול איתי". באו בשביל החוויה צילום: איתי רזיאל
הקונספט שונה מזה של תוכנית כמו "מאסטר שף": כאן המתמודדים נבחנים גם ביכולת האירוח שלהם. מדי שבוע התוכנית עוקבת אחר חמישה בשלנים חובבים, כאשר בכל יום מתמודד אחר צריך לארח את ארבעת עמיתיו. אין הדחות, אבל בסוף הערב האורחים נותנים ציון למארח, ומי שקיבל את הציון השבועי הגבוה ביותר זוכה בפרס: נסיעה קולינרית לאיטליה. לעונה הנוכחית צולמו 50 פרקים והיא מלווה בקריינות של שי אביבי.
האם התוכנית תצליח למנף את הרייטינג החלש של ערוץ 1? כיום, הרייטינג של רצועת השידורים של שבע בערב בערוץ 1 נע סביב ה־2%. אך מנהל חטיבת התוכניות של הערוץ, יואב גינאי, מקווה למשוך צופים ובעיקר קהל צעיר. "אהיה מרוצה אם התוכנית תגיע ל־6%–7% רייטינג", הוא אומר.
כמו בשאר תוכניות הריאליטי, גם כאן מדובר בפורמט זר שגויר. במקרה הזה מדובר בפורמט בריטי בעל אותו שם ("Come dine with me") שרץ בהצלחה בבריטניה כבר שמונה שנים ונמכר ל־27 מדינות ובהן ארה"ב, הולנד, רוסיה, אוסטרליה, קנדה, גרמניה, צרפת ואפילו איראן.
מי שהופקדה על תרגום הפורמט למציאות הישראלית היא גיל הפקות, שכבר הוכיחה עצמה ב"מאסטר שף" וב"רוקדים עם כוכבים"."השתדלנו שהגרסה הישראלית תכלול פסיפס של תושבים מכל רחבי הארץ", מספר גינאי.
בניגוד לערוצים המסחריים, ערוץ 1 אינו מתבסס על הכנסות מפרסום. אבל השידור הציבורי זקוק לצופים כדי שיתמכו במאבק ההישרדות שלו. אם התוכנית לא תצדיק את ההשקעה, היא תהפוך לעוד משקולת על הערוץ.
משתתפי "בואו לאכול איתי". באו בשביל החוויה צילום: איתי רזיאל
"כולם רוצים אהבה"
"אפשר ללמוד דברים רבים על אדם ברגע שהוא נשפט ומתמודד בטריטוריה הביתית שלו ", סבורה היוצרת של הפורמט הבריטי נל בטלר. "המשותף לכל האנשים בעולם הוא שאכפת להם מה שחושבים עליהם. כולנו רוצים להיות אהובים ומארחים טובים. אני מאמינה שהתוכנית מצליחה מכיוון שהיא אמיתית כל כך. אנשים נחשפים כי הם רוצים להרשים, הם פותחים את ביתם, חושפים את הבישולים שלהם ואגב כך גם את עצמם. זה מרתק. למשל, לראות כיצד מטבח ביתי רגיל הופך למקום של אוכל יוקרתי או לגלות מתמודד שאולי אינו בשלן טוב אבל מתגלה כבעל אישיות מיוחדת".
האם גם בבריטניה תוכניות הבישול פופולריות כל כך?
"בוודאי, וקיים מגוון רב - החל מתוכניות האולפן הנוצצות כמו 'מאסטר שף' ועד תוכניות כמו 'בואו לאכול איתי'. כיום אנשים מבשלים פחות וצופים יותר בתוכניות בישול. אבל אני מקווה שהם גם לוקחים רעיונות למתכונים".
לדברי בטלר, לתוכנית קהל מעריצים רב, וחלק מהצופים אף מפיקים גרסה פרטית משלהם ל"בואו לאכול איתי", שאותה הם מעלים ליוטיוב.
"בלי לחצי רייטינג"
אוהד גלעוז, העורך האחראי מטעם גיל הפקות, מספר כי "הפורמט התאים לקהל הישראלי כמו כפפה ליד. הוא אוהב לפתוח את הבית ולארח, ולקונספט הבריטי נוספו הפתיחות והחום הישראלי. אנשי ההפקה הבריטית הזהירו אותנו כי יש לדאוג למגוון מנות כדי שיהיה מעניין, אבל לא היינו צריכים לדאוג: ישראל היא מדינה רב־תרבותית והתפריט הוא בהתאם".
איך זה לעשות ריאליטי בערוץ 1?
"נהנינו מאמון רב ומחופש ליצור. לא היתה דרישה לחטט בסיפורים של המשתתפים לצורכי רייטינג, והפורמט פחות חודרני וצהוב. הסדרה מתנהלת יותר כמו סוג של מסיבה. זו לא סדרה שאמורה לייצר כוכבי־על, אבל הליהוק היה ממושך כי רצינו להביא אנשים מעניינים".
בעידן הריאליטי והרצון להיחשף, לא הפריע למשתתפים שמדובר בתוכנית בערוץ 1 שזוכה לרייטינג זניח?
"הם ידעו מראש שהם הולכים לערוץ 1, הם באו בשביל החוויה".
