מכירת פרוביג'נט: לא מפספסים הזדמנות לפספס

מאז פרוץ המשבר הפיננסי בסוף 2008 לא מפסיקים מנהלי תעשיית ההון סיכון בישראל לחזור על מנטרה אחת: "אנחנו כאן כדי להקים חברות גדולות, לא נהסס לסרב להצעות של אקזיטים" - כך חזרו ואמרו בכירי התעשייה, בראשות אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד תעשיות ההייטק הישראלי. "זה אמנם תהליך ארוך

כזכור, כבר שנים רבות לא קמה בישראל חברה גדולה המעסיקה אלפי עובדים ומוכרת במאות מיליוני דולרים. החברה הגדולה האמיתית שקמה בישראל היא חברת צ'קפוינט, אי שם ב־1991. מאז קמה בישראל גם מלאנוקס, שהצליחה לגדול ואף לרכוש לאחרונה את חברת וולטיר הישראלית - אבל היא עדיין אינה חברה גדולה שמוכרת במאות מיליוני דולרים.

לעשות את המכה או להגיד לא

הזדמנות פז נקרתה לחברת השבבים הישראלית מהרצליה פרוביג'נט - חברה בשלה שהוקמה בשנת 2000, לב תקופת המשבר הגדולה. פרוביג'נט פיתחה טכנולוגיה ייחודית שקוצרת הצלחה אצל כל יצרני התקשורת בעולם, מכירות של עשרות מיליוני דולרים ורווחיות נאה.

אבל יש לה גם משקיעים ויזמים רבים, ולמשקיעים וליזמים הללו יש כנראה סדר יום שונה מאשר זה של מדינת ישראל. היזמים והמשקיעים הגיעו לנקודה בחיים שבה היו צריכים לבחור את הבחירה הקשה ביותר בחייה של חברה: לעשות את המכה הגדולה במכירה לברודקום, או לעשות משהו שנראה כמו טעות ענקית לכל אדם שפוי ולהגיד לברודקום לא.

אמירת לא לברודקום היא תחילתו של מסע ייסורים ארוך וקשה שנקרא הקמת חברה אמיתית וגדולה - חברה שנסחרת בנאסד"ק, מוחזקת על ידי גופים מוסדיים ולא קרנות הון סיכון, רוכשת חברות אחרות ונלחמת יום אחר יום למען הגדלת כוחה. מייסדי החברה ומשקיעיה בחרו דווקא בדרך הקלה - מכירה לברודקום והפיכת פרוביג'נט לעוד מרכז פיתוח.

פרוביג'נט יכולה להתנחם בכך שהיא אינה הראשונה ולא האחרונה שעמדה בפני שתי האפשרויות ובחרה בדרך הקלה. וינטגרה, שנמכרה לפי.אמ.סי סיירה, בחרה בדרך הזו, פסעבה שנמכרה אף היא בחרה בדרך הזו. למעשה, כמעט כל חברה ישראלית בעשור האחרון בחרה בדרך הזו - ומדוע שפרוביג'נט תבחר דרך שונה?

אז מה אם מדינת ישראל משוועת לצ'ק פוינט חדשה, אז מה אם בכירי תעשיית הון הסיכון יבטיחו לנו שהם רוצים להקים כאן חברה גדולה. הזעקה של מדינת ישראל באותם רגעים לחברה אחת גדולה שתקום כאן לא נשמעה. רק רעשי המזומנים נשמעו - והם מצלצלים נעים מאוד באוזן.