בלעדי: המדריך של ורדה אלשיך לשופט הפירוקים המתחיל
בעקבות מקרים שבהם ניצלו עורכי דין את היעדרה כדי להגיש בקשות לשופטים תורנים, הכינה השופטת ורדה אלשיך מסמך פנימי למחליפיה בפגרה. בין ההוראות: כמה זמן להמתין לתגובות, מתי לנזוף בכנ"ר - ומתי לחשוד במניעי המגישים
סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, הכינה מסמך הדרכה לשופטים תורנים שיטפלו בעת הפגרה בתיקי פירוקים וכינוסים שבטיפולה השוטף. המסמך, שהגיע לידי "כלכליסט", יוצמד לכל תיק שנמצא בטיפולה הקבוע של אלשיך.
במהלך הפגרה, שהחלה רשמית השבוע, נהוג שכל עבודת
הצד הטכני של השיפוט
מסמך ההדרכה של אלשיך מסדיר את אופן הטיפול בבקשות פשיטות רגל של חייבים שנקלעו לחובות, בקשות של חברות להקפאות הליכים או בקשות של נושים לפירוק חברות עקב חובות. בחלק גדול מהמקרים ממליצה אלשיך לשופט התורן ליצור עמה קשר טלפוני, והיא מציינת כי היא תהיה זמינה לצורך כך. אם לא ניתן להשיגה, ממליצה אלשיך לפנות לשופטת דניה קרת־מאיר.
המסמך חושף את הצד הטכני של עבודת השופטים, והוא כולל הוראות לגבי הגורמים שצריכים להגיש את תגובתם לכל בקשה ומספר הימים שיש לקצוב להם לצורך כך. כך, למשל, בכל הנוגע לתיקי פשיטות רגל שנפתחים על ידי אנשים שנקלעו לחובות כבדים, מציינת אלשיך כי נציג כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) צריך להעביר את תגובתו בתוך 14 יום, בטרם תינתן החלטה בבקשה. אם הכנ"ר לא מעביר תגובה בזמן, "יש לתת החלטה שעל הכנ"ר למסור בדחיפות את עמדתו ולא יאוחר משלושה ימים, בהתחשב בכך שכבר היו לו שבועיים להגיב, וימי הפגרה במניין". בכל מקרה היא מדגישה לשופט התורן כי יש צורך לקבל את עמדת הכנ"ר בטרם תינתן החלטה.
אם הכנ"ר מסכים לצו הכינוס ולגובה התשלום החודשי שישלם החייב, מהמסמך עולה כי אין מניעה לתת צו כינוס. לאחר מתן הצו ייקבע דיון בפני השופט שדן בתיק העיקרי, מאחר שבדרך כלל מדובר בשופטת אלשיך עצמה, הדיונים האלה ייערכו רק לאחר סיום השבתון שלה.
שיקולים לא ענייניים
אלשיך מציינת במסמך כי בקשות אחרות הקשורות לפשיטות רגל ולא נוגעות לכינוס נכסים או לעיכוב יציאה מהארץ יידונו שלא בפגרה - כלומר לאחר שתשוב מהשבתון. זאת, אלא אם כן שופט תורן השתכנע שהבקשה דחופה ולא הוגשה בפגרה משיקולים בלתי ענייניים. אלשיך אינה מפרטת למה כוונתה בכך, אך אפשר להניח כי היא מכוונת למצב שבו עורכי דין מתחום הפירוקים פונים בבקשות שונות במהלך הפגרה במטרה להגיע לשופט תורן שלא מכיר מספיק את התחום כדי לקבל את מבוקשם.
חשש זה של שופטים מניצול הפגרה על ידי עורכי דין אינו ייחודי לאלשיך. בשנים קודמות סירבו פקידי בית המשפט בתל אביב לחשוף את רשימת השופטים התורנים בפני עורכי הדין, כדי שלא יוכלו לתזמן את הגשותיהם לשופט ספציפי.
התיקים הרגישים יותר, כפי שעולה מהמסמך, הם תיקי הקפאות הליכים ופירוקי חברות, שבהם אלשיך ממליצה ליצור איתה קשר לפני מתן החלטה. מדוברות בתי המשפט נמסר: "מדובר במסמך של נהלי עבודה לתקופת הפגרה אשר מופץ מדי שנה ערב יציאה לפגרה והוא מתעדכן על פי הניסיון שהצטבר בפגרות שקדמו. מסמך זה נערך בשיתוף כל שופטי המחלקה ועל דעת הנשיאה ברלינר".
ההנחיות של אלשיך לשופטים המחליפים
הוגשה בקשה מטעם חייב לפתוח בהליכי פשיטת רגל:
1. לבקש תגובת כנ"ר: הכנ"ר אמור להגיב בתוך שבועיים, אם לא מגיב יש לתת החלטה: "על הכנ"ר למסור בדחיפות את עמדתו ולא יאוחר משלושה ימים, בהתחשב בכך שכבר היו לו שבועיים להגיב. ימי הפגרה במניין".
2. אם הכנ"ר מסכים: לתת צו כינוס ולקבוע דיון להכרזת החייב כפושט רגל.
3. אם הכנ"ר לא מסכים לכינוס ולא לצו תשלומים: לקבוע בקשה לדיון במעמד הצדדים בפני שופט תורן.
4. אם המחלוקת היא רק בעניין סכום התשלום החודשי: שופט תורן יכול להחליט בלי דיון.
הוגשה בקשת חייב לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ:
1. לדאוג שהתיק במלואו יגיע לשופט התורן.
2. לבקש תגובה של נאמן או מנהל מיוחד שמונה בתוך שבעה ימים.
3. לאחר קבלת התגובה לבקש עמדת כנ"ר בתוך שלושה ימים. לציין בהחלטות שהפגרה לא דוחה את המועדים.
4. לאחר קבלת המסמכים: לשיקול דעת שופט תורן אם יש צורך בדיון.
הוגשה בקשה מטעם נושה להכריז על חייב כפושט רגל:
1. שופט תורן יחליט אם יש מקום לתת צו כינוס על סמך הבקשה וללא קיום דיון.
2. אם השופט נתן צו: לקבוע דיון במעמד שני הצדדים, ככל האפשר בפני אותו שופט, בתוך שבעה ימים.
3. אם לא ניתן צו: השופט יקבע אם יש צורך בדיון, ואם כן אם הדיון ייערך בפגרה.
4. במקרה של בקשה לביטול עיכוב יציאה מהארץ: כמו במקרה שחייב מבקש, אבל לבקש גם את עמדת הנושה.
תיקי חברות בפירוק, הקפאה ומימוש שעבודים:
1. בקשה למתן צו הקפאת הליכים: להתייעץ טלפונית עם השופטת אלשיך שתהיה זמינה לצורך כך. בהיעדרה: לפנות לשופטת דניה קרת־מאיר.
2. בקשות פירוק זמני ומינוי מפרק זמני: אפשר להתייעץ טלפונית עם אלשיך. אם השופט התורן השתכנע שיש צורך דחוף במינוי מפרק זמני, בדומה לצו מניעה ותוך שקילת מידת הנזק ואפשרות להשתלטות פרועה על החברה. בהיעדרה של אלשיך אפשר להתיעץ עם דניה קרת־מאיר.
3. בקשה לכינוס זמני או מינוי כונס זמני: אותו נוהל כמו בפירוקים זמניים.
4. בקשות לפירוק חברות: יידונו על ידי השופטת אלשיך אחרי הפגרה.
5. בקשות למינוי כונס נכסים קבוע: יידונו אחרי הפגרה.