משפט נתניהו

פרשנות

בג"ץ לנתניהו: יד אחת נוזפת והשנייה מלטפת

מול האקטיביזם שהפגינו שופטי העליון בעתירת המינויים עם צו־על־תנאי לממשלה ולעומד בראשה, דחה בג"ץ את העתירות שדרשו להוציא לנבצרות את נתניהו בשל כתבי האישום נגדו

משה גורלי 08:1725.04.21

1. ״החלל השלטוני לא סביר באופן קיצוני״, העירה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בדיון שהתקיים ביום חמישי בעתירות של התנועה לאיכות השלטון וטוהר המידות לכפות על הממשלה הסוררת למנות שר משפטים. וגם שר תקשורת. שני המאחזים הקרובים ביותר ללבו של ראש הממשלה והנאשם בנימין נתניהו.

 

 

המילים “לא סביר באופן קיצוני" מעוררות את כל פעמוני האזעקה של המשפטנים. מצלצלת מתוכן התוצאה הסופית של ההליך — קבלת העתירה, כיוון שפעולה שלטונית (הימנעות מפעולה במקרה זה) שנגועה באי־סבירות קיצונית דינה להתבטל. אלא שבעליון מעדיפים שהמדינה - נתניהו וחליפו בני גנץ - יתכבדו ויוציאו בעצמם את הערמונים מן האש. האיתות הראשון לכך היה הסירוב לבקשת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לדחות את הדיון בעתירה עד לאחר מסירת הודעה מעדכנת לבית המשפט. הדיון נקבע ליום חמישי, כדי שמעל ראשו של היועץ בבואו למסור היום את עמדתו לבג"ץ, תרחף אותה חרב אי־הסבירות הקיצונית, החרב המתהפכת של תבוסה משפטית.  

רה"מ בנימין נתניהו רה"מ בנימין נתניהו צילום: מוטי מילרוד הארץ

 

ולכן, מוטב לו לזרז את המינויים, כדי לחסוך פסק דין שיפרוש בהרחבה את הכאוס הממשלתי והמשטרי שהמדינה מבוססת בו. כמו פירוט המחדלים ביישום חוק הסמכת השב"כ לטיפול בקורונה, שבו ניתחה חיות בהרחבה את כל כשלי האירוע.

 

גם השופט עוזי פוגלמן העיר ש״מינויי השרים זה לא עניין פוליטי, זה עניין חוקתי ומשטרי מובהק״. עוד איתות שנועד להכשיר את קבלת העתירה ולבטא את הכעס השיפוטי על מחדלי הממשלה. אגב, מנדלבליט לא נזקק לאיתותים כפי שהעידה באולם נציגת המדינה עו״ד מוריה פרימן: ״היועמ״ש עמד על חשיבות המינויים ופנה פעמים רבות לחברי הממשלה בנושא״. נתניהו לא ממש סופר את היועץ שלו, התעלם, ועכשיו אחרי הדיון, מצויד בכל האיתותים משופטי בג"ץ, שיגר מנדלבליט ביום שישי לבוסים שלו, נתניהו וגנץ, מכתב שבו הוא מכדרר אליהם את אזהרות השופטים.

 

"בדיון", הוא כותב, "הדגישו השופטים את החומרה הרבה בה הם רואים את המצב, עליו התרעתי בפניכם בחודשיים האחרונים, בו קיים 'חלל שלטוני', כדברי כבוד הנשיאה, ביחס לשורה של סמכויות הנתונות לשרים שלא מונו, ובראשם שר המשפטים". במיוחד, מודגש המחדל מסכן הציבור — הגעת כל העצורים והאסירים לדיונים בבית המשפט. "שיקולים פוליטיים כאלה ואחרים", כותב מנדלבליט, "אינם יכולים להצדיק חוסר מעש ממשלתי, אשר פוגע באינטרסים ציבוריים חיוניים, וזאת בפרט כאשר משמעותו היא סיכון חמור לבריאות הציבור. בנסיבות אלו, נדרש למצוא פתרונות מידיים".

 

2. ה"אקטיביזם" שהפגין בג"ץ בעתירת המינויים הוא חלק מ"ניהול הסיכונים" המשפטי מול הממשלה ובמיוחד ראש הממשלה. ממש במקביל לצו־על־תנאי בעתירת המינויים, דחה בג"ץ בחמישי את העתירות שדרשו ממנדלבליט להוציא לנבצרות את נתניהו, בשל כתב האישום נגדו. השופטים פוגלמן, ג'ורג' קרא ודוד מינץ קבעו כי "אין עילה להתערבותנו בעת הזו". כן, בדיוק ה"עת הזו" שהופיעה בעמדת היועץ המשפטי לממשלה. "אכן", נכתב בהחלטה, "כפי שציין היועמ”ש, קיים קושי בעצם המצב שבו ראש ממשלה נאשם בעבירות חמורות הנוגעות לטוהר המידות, הן ביכולתו להקדיש את מלוא זמנו ומרצו לתפקידו והן בהיבט של פגיעה באמון הציבור". ואולם, "לא קמה עילה להתערב בקביעת היועמ”ש כי בשלב זה לא התבססה עילה שבגינה נבצר מהמשיב למלא את תפקידו".

 

בדיוק שנה חלפה מפסק הדין המכונן שבו דחו 11 שופטים את העתירות שביקשו למנוע את הטלת המנדט להרכבת הממשלה על נאשם בפלילים. פסק הדין ההוא מתכתב היטב עם פסק הדין הנוכחי בעניין נבצרות. ואלה קווי הדמיון: ראשית, בשתי העתירות האלה נדרש בית המשפט להפעיל את נשק יום הדין. את הסנקציה החריפה ביותר שהפעילה אי־פעם הרשות השופטת כלפי ראש הרשות המבצעת — להסיר או להשעות נבחר ציבור שמכהן מכוח בחירת הציבור והכנסת.

 

שנית, שתי העתירות האלה מבקשות לסלק את נתניהו מלשכתו מבלי שהפעלת סמכות זו מעוגנת במפורש בחוק. ראש ממשלה מוגן בכהונתו עד לפסק דין חלוט בעבירה שיש עמה קלון. אין תנאי כשירות ואין מגבלות כלשהן על חבר כנסת שמועמד להרכבת הממשלה. וגם הנבצרות מכוונת לנבצרות פיזית מטעמי בריאות או שהות בחו"ל, ואין בסעיף הסמכה מפורשת שמאפשרת ליועץ המשפטי להכריז עליה.

שלישית, בשתי העתירות, עולה מפסיקת השופטים הפער בין הנורמה לסעד. בין מורת הרוח מהסיטואציה הקלוקלת והנורמות הפסולות שהתגלעו לבין המחסום במתן הסעד - הצו שמרחיק את נתניהו מראשות הממשלה.

 

3. הערה לעניין בג”ץ המינויים שבפתח: נכון שגם בעתירות אחרות מעדיפים השופטים שהצדדים, במקרה זה המדינה, יפתרו את הסכסוך המשפטי ללא פסק דין. כך הכי טוב לכולם, לבית המשפט ולממשלה. נדמה שבמקרה הנוכחי יש עוד סיבה, והיא הסיכוי שהממשלה לא תבצע את פסק הדין. ואז התוצאה היא רעה לכולם.

x