דעות

חגיגה והחמצה במשרד האוצר

באוצר חוגגים את התאוששות שוק העבודה המבשר על עלייה בצמיחה ובצריכה הפרטית, ואת ניצחון הגישה שרוב האבטלה במשבר נבעה מהמגפה. אך במשרד מתעלמים מההזדמנות שהוחמצה לשדרוג ההון האנושי

אדריאן פילוט 07:4619.04.21

לא בכל יום מקבלים עדכון מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שהמשק הצליח להכפיל כמעט את מספר המשרות הפנויות בתוך חודש ימים. הרי גם אחרי מיתון כה קשה כמו זה שחווה המשק הישראלי בשנה שחלפה קשה היה לדמיין שמ־60 אלף משרות פנויות בפברואר יזנק המספר לכ־113 אלף במרץ.

 

 

 

אין ספק כי פתיחת המשק נותנת את אותותיה בכל הפרמטרים הן המאקרו־כלכליים והן המיקרו־כלכליים, והמשק הישראלי אכן בהתרחבות מהירה מאוד. הנתון הזה מצטרף לנתון נוסף על התאוששות בזק בשוק העבודה. לפני שבועיים דווח כי שיעור האבטלה צנח אל מתחת ל־10% בשבועיים הראשונים של מרץ, וכבר ניתן לנבא כי השיעור החודשי של כל מרץ יהיה הרבה יותר נמוך.

 

אגב, אם 113 אלף מובטלים מסך כל ה־400 אלף שנותרו (כולל חל"ת) היו מאיישים את כל המשרות הפנויות, האבטלה היתה יורדת כבר ל־7%. לא במקרה דיווח החשב הכללי באוצר על עלייה דו־ספרתית במרץ של מס הכנסה לרבות מס חברות וניכויים ולא בכדי המוסד לביטוח לאומי העביר לממשלה 4.6 מיליארד שקל, אחרי שנתיים שלא העביר שקל, על רקע חזרתם של ישראלים לעבודה.

 

 

חזרה לשגרה בירושלים חזרה לשגרה בירושלים צילום: שלו שלום

 

במשרד האוצר חוגגים לא רק את התאוששות שוק העבודה המבשר עלייה בצמיחה, בצריכה הפרטית, בהכנסות ממסים, בירידה בהוצאות, ולפיכך ירידה בגירעון, בחוב ובאי־השוויון. אלא גם את ניצחון הקונספציה כי רוב האבטלה בישראל של השנה האחרונה נובעת בשל מקומות העבודה סגורים בגלל המגפה, וברגע שהמשק ייפתח האבטלה תתאדה יחד עם הנגיף.

 

לכן גם כעסו באוצר על שירות התעסוקה בטענה שהגזימו עם ההערכות על אבטלה תוך יצירת פאניקה מיותרת. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא כמה זמן ייקח למשק לחזור לרמות האבטלה ערב המשבר (כ־3.7%) והאם הוחמצה ההזדמנות שסיפקה המגפה לשדרג את ההון האנושי, לרבות של עובדים לא משכילים שמרוויחים שכר נמוך. 

x