משפט

משפט נתניהו

עדותו של ישועה: "ההיענות החריגה" התגלמה ברמת האיומים וההיסטריה

מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה מסבך את האלוביצ'ים בפגישת השיבוש ובתיאור הלחצים הגדולים שהופעלו על המערכת. וגם, מהו האינטרס של הסניגורים בעימותים התכופים עם התביעה. תיק 4000 - סיכום השבוע הראשון ולקראת ההמשך

משה גורלי 12:5511.04.21

1. חוץ מהסיפור עצמו שאליו נגיע בהמשך, מה למדנו מהשבוע הראשון לעדותו של אילן ישועה בתיק 4000 שהחל בשבוע שעבר? שהסניגורים, עוה"ד בועז בן צור (בנימין נתניהו), ז'ק חן (שאול אלוביץ') ומיכל רוזן-עוזר (איריס אלוביץ') לא באו להקל. הם הרבו להתנגד, לזעוק על קיפוח זכויותיהם, להתריע על הקשיים שעורמים התביעה ובית המשפט על יכולתם לספק הגנה מיטבית ללקוחותיהם. הם אפילו הודיעו שיפנו לבקש את הגנת בג"ץ. להבנת האסטרטגיה הזו, שנועדה גם למשוך זמן ולהאריך את הדיונים, ייתכנו שלושה הסברים.

 

 

 

הראשון הוא הלגיטימי. הטענה שהפרקליטות, באמצעות עדות ישועה, מוסיפה פרטים רבים שלא הופיעו בחומרי החקירה ו'בראיון העד' שנמסרו להגנה. כלומר, הם מופתעים ומופצצים בחומרים שהם נחשפים להם לראשונה, וזה יכשיל אותם בחקירה הנגדית.

 

ההסבר השני הוא טקטי. ניסיון לערער עדות שנשמעת רהוטה וקוהרנטית. נכון שהבמה כרגע היא של התביעה ומטבע הדברים מובלטים הקטעים שתומכים בנראטיב שלה. ובכל זאת, ישועה מספר סיפור חזק, ולסניגורים יש עניין להוציא אותו משיווי משקל.

 

ההסבר השלישי הוא פוליטי. להחזיק באוויר את טענת ההתנכלות המתמשכת של הפרקליטות לנאשמים. זו טענה מקובלת במשפטים בכלל, ובמשפטי צווארון לבן בפרט, אבל כשהנאשם הוא בנימין נתניהו, עלול העימות הדיוני הזה להזין ולתדלק נאומים מהסוג המסוכן שנשא ביום פתיחת המשפט - לא רק שתפרו לי תיק, עכשיו גם עושים הכול כדי לקפח את הגנתי.

 

אילן ישועה בבית המשפט אילן ישועה בבית המשפט צילום: רפי קוץ

 

תפקיד השופטים הוא להרגיע ולנהל את קטטות הפרקליטים שניצתות מדי פעם. מצד אחד הם דוחים את מרבית התנגדויות ההגנה; מצד שני הם מעירים לתביעה להיצמד ולהצמיד את ישועה להודעותיו במשטרה ולראיון העד עמו שנמשך על פני שבע פגישות של רענון זיכרון. כל צד משווק את הסוכריה שקיבל כניצחון וכהוכחה לצדקת דרכו. ככה זה במשפט. בינתיים כולם מנצחים.

 

2. הסיפור של ישועה הוא הסיפור של וואלה ושל בני הזוג אלוביץ'. נתניהו מופיע בו כעדות שמועה בלבד שישועה נחשף לו מבני הזוג ומניר חפץ. זהו סיפורו של ה'מתת' לכאורה – חלקה של התקשורת בעסקת השוחד הנטענת בין בעלי השליטה בבזק לבעל השליטה במשרד התקשורת.

 

והחלק הזה נפרש כסיפור שצריך לצמרר כל מי שעוסק בעיתונות. עמדת הסניגורים כפי שהוצגה בכתבי ההגנה, ובוודאי שתועלה בהמשך, היא כי התקשורת ממילא היא שיקוף של עסקאות מהסוג הזה. וגם, התקשורת היא קניין של בעליו וזכותו לכפות עליה את רצונותיו. האלוביצ'ים, לכל היותר, לקחו את שני אלה – חופש העסקה וחופש הקניין – צעד אחד קדימה.

 

שאול אלוביץ' לא היה מהמו"לים שהאתוס העיתונאי פעם בליבו. הוא בז לעיתונאים. הוא ראה בהם מצבור של "אגו, צדקנות ושטויות", כפי שהעיד ישועה. הוא ראה בהם מכשול להגשמת תוכניותיו בבזק. ולכן הפעיל את ישועה – מנכ"ל ולא עורך ראשי - כדי ליישמם לאינטרס העליון, עסקת בזק-yes, שהפכה לתכלית קיומו וייעודו של האתר.

 

 

איריס ושאול אלוביץ' איריס ושאול אלוביץ' צילום: ראובן קסטרו

 

בעקבות הבקשות המקדמיות של הסניגורים פרסמה התביעה כתב אישום מתוקן שכלל את "נספח אירועי הסיקור". זהו מסמך שמפרט 315 פניות או דרישות של נתניהו וסביבתו לוואלה בתקופת השוחד הנטענת – ינואר 2012-דצמבר 2016. 315 אירועים על פני כארבע שנים. אם מנכים מהרשימה את הפניות הלגיטימיות, ויש לא מעט כאלו, מקבלים מספר סביר ולא מופרז במיוחד.

 

עדות ישועה, לפחות עד כה, לא התמקדה בדרישות הסיקור, אלא הבליטה את הלחצים שהופעלו, את האינטנסיביות והעוצמה שלהם, את הסלקציות ההזויות שנעשו בגיוס ובפיטורי כתבים ועורכים. וכמובן, את הקשר הסיבתי לחתימות הרגולטוריות הנדרשות. כלומר ה"היענות החריגה" התגלמה בעיקר ברמת האיומים וההיסטריה שנועדו ליישר את האתר ולרתום אותו לשירות בעליו, ופחות בתוצרי הסיקור הסופיים. נדמה ש"נספח אירועי הסיקור" ישרת דווקא את ההגנה בסיפור הזה.

 

3. מוקד אחר בשבוע העדויות הראשון היה פגישת השיבוש הלילית. והיא, כך נדמה, מסבכת את האלוביצ'ים לא רק בעבירה הפלילית של שיבוש חקירה, אלא גם בסוג של הודאה. מי שמנחה לתאם גרסאות, למחוק תכתובות ולהשמיד טלפונים אינו מתנהג כאדם שבוטח בחפותו ובניקיון מעשיו. כיצד תסביר ההגנה את ההתנהגות הזו? ככל הנראה על ידי הבהלה שאחזה במשתתפי הפגישה הלילית לנוכח האפשרות שהפכו למושאי חקירה פלילית. ובהלה היא יועץ גרוע במיוחד. בהלה, לפי ההגנה, גורמת גם לחפים מפשע להגיב בחיפזון ולעשות שטויות שידביקו להם חשד פלילי.

 

התובעת במשפט נתניהו, ליאת בן ארי התובעת במשפט נתניהו, ליאת בן ארי צילום: ניברן ברודקאסט

  

ואיך תפריד ההגנה בין ישועה לאלוביצ'ים? אם הוא עבריין פלילי שפעל לטובת האינטרסים האישיים שלו (הבונוס הענק מעסקת יד 2), אז בעקיפין הם מודים גם בעבריינותם של לקוחותיהם וכולם מבוססים במדמנת השוחד. לכן, ולחילופין הם טוענים: אם המדינה מכירה בחפותו של ישועה, גם לקוחותיהם זכאים להכרה זו.

 

לאיריס אלוביץ' חשובה במיוחד ההשוואה לישועה. לפי פרקליטתה עו"ד מיכל רוזן-עוזר, חלקה של איריס בפרשה קטן מחלקם של ישועה ושרה נתניהו שלא נחשדו ולא הועמדו לדין. ולכן יש לזכות את איריס על אכיפה בררנית. ההבדל הוא שאיריס היא חלק ממערך השליטה בבזק ומשלב מסוים "עורכת-על" בוואלה כעדות ישועה, מינוי שזכתה בו על מנת להדק את הפיקוח על ישועה שנתפס כ"חלש" מדי.

 

לכן, תתייחס ההגנה לישועה כנוכל ושקרן, כגוזמאי ובדאי, אבל לא כעבריין. היא תגדיל את חלקו בפעילות ותעצים את האינטרס שלו, אבל תארוז אותה במארז לגיטימי. בכך תירשם הסכמה נדירה עם ישועה שתיאר את חלקו כתקלה אתית וציבורית אבל לא פלילית. עד פגישת השיבוש.

 

אחד ממוקדי המחלוקת בין התביעה להגנה הוא מעמדו של ישועה – מנכ"ל ריכוזי ועוצמתי או פקיד אומלל שנדרס תחת מעסיקיו. האמת היא כרגיל באמצע. אלא שישועה לא רק תומרן. הוא גם ידע לתמרן. לאחר שמקסם את רווחיו מהאלוביצ'ים, ידע לצאת בזמן כדי להסגירם ולהרוויח את חירותו, ואולי גם את שמו הטוב כחושף שחיתויות ומחולל תיק 4000. 

x