בארץ

בדיקת כלכליסט

כך נכשלת ישראל בשיקום שוק העבודה

בעוד חודשיים וחצי תפקע רשת הביטחון המורחבת לבלתי מועסקים - ולישראל אין תוכנית מגובשת ליום שאחרי; בדיקת כלכליסט מעלה כי המלצות צוות התעסוקה שהקים רה"מ יושמו באופן חלקי ומרבית הסעיפים שנועדו לשפר את ההכשרות המקצועיות נותרו על הנייר; הדרגים המקצועיים ממתינים לשר חדש

אדריאן פילוט 07:0111.04.21

הנתון המעודד על ירידת האבטלה אל מתחת ל־10% מכוח העבודה במחצית הראשונה של חודש מרץ היה תזכורת ממשית כי העידן החדש בשוק העבודה הישראלי - ללא חל"ת וללא דמי אבטלה חופשיים - כבר נמצא מעבר לפינה. אלא שאת הצעדים הנדרשים לקראת העידן החדש הקרוב כל כך, יש לתכנן כבר עכשיו. ובינתיים, הגורמים המקצועיים מגבשים רעיונות ותוכניות אך דבר לא יצא לפועל ללא החלטות ממשלה.

 

לפי הערכות של המעורבים בתחום התעסוקה - לרבות משרד האוצר ובנק ישראל - קיימת ודאות גבוהה כי במחצית השנייה של 2021 תירשם ירידה נוספת באבטלה. במידה שב־21 באפריל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) תדווח על שיעור אבטלה של 9.8% או פחות - שיעור הבלתי מועסקים שנרשם בשבועיים הראשונים של מרץ 2021 - לפי החוק החל מ־21 במאי יש לשלם רק 90% מדמי האבטלה לנמצאים בחל"ת.  

 

בסוף השבוע האחרון חודשו הדיונים במשרד האוצר על דמותה של רשת הביטחון הסוציאלית עבור היוצאים לחל”ת ומי שעדיין שוהים בה, ובמקביל, איך המערכות הנלוות יתפקדו במחצית השנייה של 2021. ובהן: הכשרות מקצועיות, יחידות ממשלתיות שמטפלות במובטלים ומערך המידע הלאומי של התעסוקה.

 

חלק מהצעדים הנשקלים לטיפול באבטלה ובתעסוקה חלק מהצעדים הנשקלים לטיפול באבטלה ובתעסוקה

ל”כלכליסט” נודע כי באוצר שוקלים באיזו דרך להמשיך את התמיכה בנפגעי התעסוקה בקורונה. אחת מהחלופות היא ליצור חל”ת דיפרנציאלי באותם ענפים שעדיין לא חזרו לשגרה. בבנק ישראל מציעים גישה אחרת. לא לפלח את האוכלוסייה על פי סקטורים כלכליים אלא לפי קבוצת גיל ולהתמקד בשתי אוכלוסיות: בני 50 ומעלה וצעירים ערבים.

 

במשרד האוצר אמנם מדווחים על תזוזה חיובית בתחום ההכשרות המקצועיות שהיה תקוע וכעת הפעילות בו מתגברת, אך אחת ההצעות שנשקלות כעת היא הקמת משרד עבודה אשר ירכז את כל הפעילויות הקשורות לתחום שהיום מפוזרות בין שירות התעסוקה, משרד העבודה והרווחה, משרד הכלכלה ועוד. 

 

אלא שכל ההצעות הללו נשקלות על רקע המצב הפוליטי המעורפל, אשר מייצר החלטות פוליטיות שלעתים מנוגדות להחלטות הגורמים המקצועיים. למשל, שר אוצר ישראל כץ, שממשיך את הקמפיין הפוליטי ומנסה לתת כתף לראש הממשלה בנימין נתניהו שמנסה להרכיב ממשלה בתנאים בלתי אפשריים, מיהר להוציא הודעה לפיה אין בכוונתו לקצץ בדמי האבטלה. אך גם אם הוא יקיים את הבטחתו, בסוף חודש יוני כל העובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום יפסיקו לקבל דמי אבטלה ועידן חדש ייפתח.

 

הודעת כץ על ביטול הקיצוץ, שלפיה גם ״יותר מובטלים יחזרו לעבודה בליווי הכשרה מקצועית למקצועות מועדפים בעלי שכר גבוה, אותה אנו מקיימים, ומתן תמריצים למובטלים ותיקים לחזרה לעבודה, כפי שכבר קבענו, ולמעסיקים שיקלטו אותם, כפי שנסדיר בקרוב״, פורסמה ללא התייעצות וללא ידיעת הדרגים המקצועיים במשרד האוצר. שם קיבלו אותה בהפתעה ופתחו בניסיונות לפענח האם מתכוון כץ לדחות את ההפחתה בכל מקרה, או להתרשם לפני כן מהנתון הסופי של האבטלה בחודש מרץ כולו טרם קבלת החלטה.

 

באוצר היו מעדיפים הפחתה לפני סוף יוני לאו דווקא מסיבות תקציביות של חיסכון בכסף אלא כדי להפוך את הנסיגה בתשלומים להדרגתית וחלקה יותר. המצב החוקי קובע כי ללא חקיקה חדשה, תשלום דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת ייפסק מיידית החל מה־1 ביולי. כלומר, לאחר תאריך זה ישולמו דמי האבטלה למובטלים הקבועים בלבד.

 

עובדים חלשים עם מחסנית ריקה

 

ל"כלכליסט" נודע כי למרות האכזבה באוצר מהודעתו של כץ, אשר אינה מתיישבת עם המסר שמנסים להעביר העוסקים במלאכה, שלפיו “החגיגה” נגמרה ויש להעמיק ולחזק את המאמצים למצוא עבודה, גם שם סבורים שאי אפשר להסיר בבת אחת את כל התמיכה הממשלתית ולהותיר את המובטלים חשופים לגמרי. קל וחומר כאשר הנתונים שהתפרסמו בשנה האחרונה מעידים כי המובטלים החדשים והשוהים בחל”ת הם העובדים החלשים ביותר במשק, ובעלי הפריון הנמוך ביותר, ולפיכך בעלי השכר הנמוך ביותר. 

 

 

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי

 

עוד נודע כאמור ל"כלכליסט" כי אחת מהחלופות היא יצירת חל"ת דיפרנציאלי. כלומר, להמשיך את תשלום דמי אבטלה לאותם עובדים שהוצאו לחל"ת בתחילת המשבר בהתאם לתחום או ענף, תוך דגש על אותם ענפים שעדיין משותקים. למשל בתיירות, ענף שמעסיק לא פחות מ־140 אלף עובדים בעלי פריון נמוך, ימשיכו לקבל דמי אבטלה למשך תקופה נוספת. האתגרים כאן רבים. גם בתחילת המשבר שקלו מנגנון כזה אך במהרה הבינו כי למוסד לביטוח לאומי אין נתונים לפי ענפים או תחומים, ובשל הדחיפות להתחיל לשלם ויתרו על החלופה הזו. כעת בודקים מול ביטוח לאומי האם יש אפשרות ליישם מודל כזה.

 

בבנק ישראל מציעים, כאמור, גישה אחרת - לא לפי סקטור כלכלי אלא לפי קבוצת גיל. בבנק שמו את הכוונת על שתי אוכלוסיות ממוקדות שלהן בעיות לא פשוטות: בני 50 ומעלה וצעירים ערבים. החשש הגדול של כלכלני בנק ישראל הוא כי גם אחרי פתיחת רוב המשק, יעבור זמן עד שכלכלת ישראל תשתקם, לא מעט עסקים פשטו רגל והנזקים של הקורונה טרם התבררו במלואם, ולכן שוק העבודה לא צפוי להאיר פנים לשתי קבוצות אלה. בבנק מציעים לבחון תמריץ כלכלי מיוחד למעסיקים שיסכימו להעסיק בני 50 פלוס אשר יארך אפילו כמה חודשים. במקביל, כלכלנים בכירים מתחילים לקשר בין הגידול העצום והמטריד בפשיעה במגזר הערבי לבין דור אבוד של צעירים ערבים שאינם בעלי הכישורים ותמריצים למצוא עבודה. הבעיה החריפה אחרי שפלסטינים, בעיקר בתחום הבנייה, תפסו את מקום עבודתם של עובדים מהמגזר הערבי.

 

"אני מאוד מקווה שמישהו שם בירושלים יתעורר", אמר פרופ' צבי אקשטיין, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל ודיקן הפקולטה לכלכלה בבינתחומי, בראיון ל"כלכליסט" בקיץ האחרון בו התריע כבר אז על הבעיה הזו. "הפוקוס חייב להיות דווקא בקרב אוכלוסייה של גילאי 24 עד 34 שכן לגבי האוכלוסייה שבין 18 לבין 24 רובה נמצאת בלימודים, בצבא או בטיול בחו"ל ולכן היא פחות רלבנטית לחשש שמתעורר כעת. יש רק יוצא מן הכלל אחד: האוכלוסייה הערבית בגילאים אלו”.

 

אקשטיין סבור כי יש ליצור פתרון ייחודי לבני המיעוטים שאחרי סיום התיכון. רבים מהם גם לא פונים לאקדמיה, וזאת לדבריו, לאחר 75 שנות הזנחה. הפתרון הייעודי שהוא מציע - אפשרויות מגוונות של הכשרה מקצועית.

 

ישנה כאמור הסכמה בקרב כל הגורמים הקשורים לתחום התעסוקה כי אין צורך להאריך את תשלום דמי אבטלה לאלו שהוצאו לחל"ת מעבר לחודש יוני 2021, שכן הדבר עלול לגרום לנזק קשה ולהוות תמריץ שלילי לשיבתם לשוק העבודה. אך אין גם אפשרות להפסיק לגמרי את כל התמיכה ואין אפשרות להותיר את אותם עובדים חלשים במשק בלי דמי אבטלה בעתיד. וכאן מסתמנת בעיה חדשה: עשרות אלפי עובדים ישראלים שנהנו מדמי אבטלה במשך החל"ת, יתחילו את המחצית השנייה של 2021 עם "מחסנית ריקה". בהקשר הזה מנסים למצוא פתרון למצב בו עובד שהיה בחל"ת ונשאר ללא זכאות לדמי אבטלה, שב לעבוד ומפוטר אחרי חצי שנה, אינו רשאי לקבל דמי אבטלה שכן הוא חייב בתקופת אכשרה ארוכה יותר כדי להיות זכאי שוב לדמי אבטלה. בסוגיה הזו נבחנים כמה מודלים.

 

הקמת משרד עבודה חדש

 

לצד ה"גזר" והצעדים קצרי הטווח, מגבשי מדיניות התעסוקה חייבים להקדיש את רוב הזמן גם לתמריצים שליליים ובעיקר למדיניות ארוכת טווח. באוגוסט 2020 נחשפה ב”כלכליסט” טיוטת המלצות צוות התעסוקה הבין־משרדי שהקים ראש הממשלה נתניהו שהתמקד בכמה רבדים של עולם התעסוקה לרבות חזרה לחובת ההתייצבות בלשכות התעסוקה, הכשרות מקצועיות, והקמת מאגר סטטיסטי אחוד שירכז את כל המידע סביב התעסוקה בישראל. החדשות הטובות הן כי המשבר הכלכלי־תעסוקתי החריף ביותר שהיה בישראל הצליח להזיז, לפחות במקצת, את הנושאים הללו שהיו תקועים במשך שנים. אבל האתגרים עדיין רבים. לדוגמה, שירות התעסוקה חזר לדרוש חובת התייצבות אחרי שהיא בוטלה בתקופת הקורונה. חלק מהמובטלים יגיעו ללשכות התעסוקה וחלק יחתמו נוכחות בעזרת אמצעים דיגיטליים. באוצר מודעים לכך כי לשירות התעסוקה אין תשתית לקבל חצי מיליון ישראלים מובטלים. גם כשהיו 140 אלף, רבים מהם השתמשו במכשיר "התייצבומט" - חתימה דיגיטלית באמצעות האצבע.

 

ייתכן כי הסוגיה המרכזית קשורה לשיפור והתאמה של ההכשרות המקצועיות שהקורונה חשפה את חולשתן במקרה הטוב, או את היעדרן במקרה הרע. ישנו קונצנזוס שהנדבך הזה חייב להיות חלק מרכזי בסיוע למובטלים בחזרה לשוק העבודה, גם עבור אלו שיקבלו דמי אבטלה. אחרי שביצוע התקציב המיועד עמד על “אפס שקלים”, במשרד האוצר מדווחים על תזוזה. התקציב מועבר, חלק מהמובטלים מתחילים להגיע להכשרות, ואף החלו לפעול מסלולים ירוקים למעסיקים שמעוניינים להכשיר בעצמם עובדים ולעשות להם השמה מהירה בתוך החברות שלהם, כאשר הממשלה משתתפת בעלויות ההכשרה מקצועית.

 

שר האוצר ישראל כץ שר האוצר ישראל כץ צילום מסך: לע"מ

 

נדבך חשוב לא פחות הוא איסוף ובניית מאגר נתונים שיאפשר ויסייע בהליך של איתור, הכוונה, הכשרה והשמה. חוק בנושא עבר בסוף השנה בכנסת ולפי האוצר באפריל, לראשונה, כלל הגופים יתחילו לקבל נתונים חודשיים במקום שנתיים על השכר בכל ענפי המשק. "אם נרצה להפעיל מחר מודל גרמני בו הממשלה מפצה על ירידה בשכר, אנו חייבים לדעת מה השכר, אחרת, אין אפשרות של יישום”, אומר גורם המעורה בפרטים. “עם זאת, עדיין ישנה עבודה מרובה שצריכה להיעשות. לדוגמה, דו”חות על משרות פנויות - מידע חיוני להשמה והכשרה של עובדים - חייבים לשפר. אנו נמצאים כבר בשלב של טיוב נתונים בדו”חות אלו אבל זה לוקח זמן".

 

לפי הנתונים המעודכנים, בפברואר 2021 היו במשק כ־66.45 אלף משרות פנויות - משרה פנויה לכל 10.5 מובטלים. שיעור המשרות הפנויות עמד באותו חודש על כ־2.9% (ככל שהשיעור הזה גדול יותר שוק העבודה מציע יותר משרות). ערב המשבר היו במשק הישראלי כ־101 אלף משרות פנויות, ועל כל משרה פנויה התחרו רק 1.47 ישראלים ושיעור המשרות הפנויות היה קרוב ל־4%. מנגד, בשיא המשבר, אפריל 2020, המשרות הפנויות צנחו לכ־27 אלף, ושיעורן עמד על כ־1.3%.

 

גולת הכותרת בנושא התעסוקה היא היוזמה שהוצעה בזמנו על ידי אקשטיין: הקמת משרד עבודה שישמש כ־ONE STOP SHOP וירכז את כל הפעילויות שהיום מפוזרות בין שירות התעסוקה, משרד העבודה והרווחה, משרד הכלכלה ועוד. "כשתקום ממשלה נגיש לה את התוכנית שלנו לפיה יש לשים את שלל הגופים תחת משרד אחד”, אומר גורם באוצר. “לא יכול להיות שיש מנהלת הכשרות פה, יחידת סמך של זרוע העבודה שם, שירות תעסוקה במקום אחר, ומסלול הון אנושי ברשות החדשנות במקום נוסף. כל גוף מדבר עם עצמו במקרה הטוב, אין כמעט שיתופי פעולה ולעיתים אף יש תחרות בין הגופים, כי הם דואגים לארגון עצמו ולא למובטל. זה אחד הדברים החשובים ביותר שמחייב טיפול", סיכם אותו גורם באוצר.

 

לנוכח האתגרים העצומים שלא החלו עם משבר הקורונה אך בהחלט התחדדו אחרי המשבר, באוצר השתכנעו כי הגיעה העת לאחד את כל הפונקציות הקשורות לתעסוקה תחת קורת גג אחת. אלא שללא ממשלה, גם התוכנית הזו תקועה.

x