דעות

דעה

המגזר העסקי יוביל את ה"בום" הכלכלי אחרי הקורונה

יש לנו הזדמנות להתוות את תוכנית המרשל שלנו פוסט קורונה. לקטר ההייטק יש תפקיד כפול – ליצור פתרונות טכנולוגים חדשניים ולמשוך את שאר קרונות המשק

מיכל ברוורמן-בלומנשטיק 15:0704.04.21

"בעיצומו של כל משבר ניתן למצוא הזדמנות", אמר אלברט איינשטיין. מגפת הקורונה היא המשבר הקשה ביותר שחווה העולם במאה ה-21, אך ההיסטוריה מלמדת כי דווקא לאחר משברים ומלחמות שפוגעות בכלכלה, בבריאות וביציבות האנושית - אפשר לזרז תהליכים שמביאים לצמיחה כלכלית וחברתית. אם נשכיל ללמוד מהעבר, מנהיגים עסקיים וקובעי מדיניות יוכלו להבין כיצד לנהל את מה שהעתיד צופן לנו.

 

מלחמת העולם השנייה, על אף תוצאותיה ההרסניות, הצליחה במידה רבה לשנות פרדיגמות טכנולוגיות וכלכליות. עולם התקשורת ביצע תוך שנים בודדות קפיצה עצומה קדימה, אמצעי התחבורה השתכללו, עולם הרפואה פרץ גבולות, ותעשיית המדיה עברה טרנספורמציה שליוותה אותנו עד לכניסת המדיות החברתיות והאינטרנט לחיינו.

 

הרבה מהשינויים התרחשו על רקע התנהלות המעצמות בזמן המלחמה: שכלול המטוסים והפיכתם למטוסי נוסעים; פיתוח הרדאר על ידי המהנדס האמריקאי פרסי ספנסר; התקדמות נחשולית בתחום המחשוב שהושגה לא מעט בזכות המאמצים לפריצת מכונת האניגמה שהוביל המדען הבריטי אלן טיורינג. גם חברת התרופות פייזר ייצרה פניצילין לטובת המאמץ המלחמתי, ובתום המלחמה פיתחה תהליך ייצור לאנטיביוטיקה חדשה.

 

רבים מהשינויים התרחשו גם לאחר המלחמה, בזכות הממשלות שתכננו אסטרטגיה רב-שנתית לקידום ופיתוח תעשיית האנרגיה, תשתיות, מו"פ טכנולוגי, תקשורת, אך בעיקר חינוך, בשל הצורך לחנך אוכלוסיות רחבות למקצועות חדשים שהטכנולוגיה יצרה או יתרה. לצד כל אלה, יותר נשים נכנסו לשוק העבודה.

 

הכמיהה לחזור לנורמליזציה

 

אחת הסיבות להצלחה בהטמעת השינויים היתה הכמיהה של העולם לחזור לנורמליזציה ואופטימיות לגבי העתיד. מדינות וחברות שהשכילו למנף את הלך הרוח האופטימי, לצד ההאצה הטכנולוגית ושיתוף הפעולה הגלובלי, זכו לצמיחה כלכלית אדירה.

 

גם היום אנו עדים להזדמנויות שנוצרו בעקבות המלחמה בנגיף ששיתק את העולם. אם נשכיל ללמוד מהעבר, נהיה עדים לפריחה כלכלית וקידמה אשר ממנה ייהנו הדורות הבאים.

 

מערכת החינוך מרחוק של מיקרוסופט מערכת החינוך מרחוק של מיקרוסופט צילום: Teams of Education

 

המעבר ל"הכל מרחוק" – בין אם מדובר בעבודה, בשירותים, ברפואה או בלימודים – האיץ את אימוץ טכנולוגיות הענן בתעשייה ובכל בית אב. חברות אימצו באחרונה תשתיות מהירות, משוכללות ומאובטחות יותר; תקשורת פנים אל פנים, נסיעות ברכב וטיסות טרנסאטלנטיות הומרו לפלטפורמות כמו זום ו-Microsoft Teams, ואלו הזניקו את השימוש בשיחות וידאו עם רופאים - צעד מהותי בייעול מערכת הבריאות, לצד פיתוחים רובוטיים ובינה מלאכותית. כל קפיצה כזאת מגבירה את הצורך בפתרונות סייבר מתוחכמים, צורך שקיים היום כמעט בכל חברה בעולם.

 

"מנכ"לים צריכים להוביל את השינוי"

 

לצד ההתקדמות הטכנולוגית, היינו עדים לתפקיד המרכזי שהרוח האנושית משחקת בהתקדמות שלנו, כאשר נוצר רגע יוצא מן הכלל של שיתוף פעולה חוצה מדינות, חוצה מגזר ציבורי/עסקי, חוצה צוותי מחקר, שהביא ליכולת לפתח חיסון יעיל בתוך שנה, ומקרב אותנו לסיום המשבר. הדחיפות בהשגת חיסון האיצה את יישומן של טכנולוגיות רפואיות פורצות דרך, שהתקדמו עד אז בעצלתיים, ומעתה יהוו תשתית לפיתוחים רפואיים נוספים.

 

תהליכי השינוי המהירים של חברות פרטיות והתגייסותן למען החברה העלה את אמון הצרכנים בהן. מחקר האמון השנתי של פירמת יחסי הציבור הבינלאומית אדלמן מראה, כי 75% מהנסקרים אמרו ש"מנכ"לים צריכים להוביל את השינוי במקום לחכות לממשלה". הציפייה מעסקים לשרת את קהילותיהם בדרכים מגוונות תלך ותגבר, אך מחובתנו כמנהלים לזהות את הטכנולוגיות והפתרונות שימשיכו לתרום להתפתחות האנושית.

 

בישראל, כאשר כבר יותר ממחצית האוכלוסייה מחוסנת, ניצבת בפנינו ההזדמנות לראות מעבר לערפל ולהתחיל לתכנן את האסטרטגיה שלנו לצמיחה ולפריחה מתוך מהמשבר. יש לנו הזדמנות להתוות את תוכנית המרשל שלנו פוסט קורונה. לקטר ההייטק יש תפקיד כפול – ליצור פתרונות טכנולוגים חדשניים לעולם הפוסט-קורונה ולמשוך את שאר קרונות המשק. חשוב לציין, שההייטק יכול למשוך אחריו רק את הקרונות שנבנו למסלול של העידן הדיגיטלי.

 

על הממשלה מוטלת האחריות להתוות את האסטרטגיה ולהקצות משאבים, ועל המגזר העסקי, ובתוכו חברות ההייטק, להתגייס ולעשות את חלקו, תוך שיתוף פעולה עם המגזר השלישי והקהילות בהן הוא פועל.

 

מיקרוסופט, למשל, השיקה תוכנית גלובלית שזמינה גם בישראל, המאפשרת ל-25 מיליון אנשים בעולם לעשות הסבה מקצועית ולרכוש מיומנויות דיגיטליות בחינם, שיסייעו להם למצוא עבודה בשוק העבודה החדש. זאת לא רק אחריות חברתית, זה אינטרס עסקי – שבו כל הצדדים מרוויחים. קהילה חזקה מייצרת קרקע פורייה בה עסקים וכלכלה יכולים לצמוח.

 

גם אם לא רואים את התועלת המיידית – כדאי להקדים ולהצטרף לשורת החברות שבוחרות לצאת למאמץ משותף לעבר עתיד טוב יותר.

 

מיכל ברוורמן-בלומנשטיק היא מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x