דעות

דעה

אסור שהנוער האובד ייהפך לנוער אבוד

יש לאפשר חזרה מלאה ומהירה של המתבגרים לשגרה - אותה שגרה שהם אהבו ואוהבים למרוד בה, אך כה מתקשים בלעדיה. גם אם זה יצריך מתן חיסונים לשכבות גיל צעירות יותר

ד"ר נגה כרם 07:3502.04.21

שנת הקורונה אילצה את כולנו להסתגל לעידן חדש, שבו אי-הוודאות הוא הדבר הוודאי, וששינויים בסדרי עולם - כמו גם בסדר היום הפרטי - הם השגרה החדשה. בני הנוער, בהיותם בתקופה של שינויים מהירים בגוף ובנפש, בתקופה של אי-יציבות בעולמם הרגשי והחברתי, זקוקים יותר מקבוצות גיל אחרות לסביבה יציבה, בטוחה ועקבית - שלושה מרכיבים שהשתבשו בשנת הקורונה.

 

 

במהלך גיל ההתבגרות מצופיםבני הנוער לפתח זהות עצמית חדשה ובוגרת. הם עושים זאת בעיקר באמצעות בדיקת יכולותיהם דרך התנסויות מאתגרות, כמו מעבר לבית ספר אחר, פעילות ספורטיבית, פעילות בתנועות נוער ולעתים תוך התנסות בהתנהגויות נוטלות סיכון. חלק מרכישת העצמאות כוללת התרחקות אטית מההורים וסימון גבולות של פרטיות, עדיין עם התקרבות לסירוגין לצורך "מילוי המצברים". פיתוח העצמאות כולל גם בילוי של שעות רבות מאוד עם בני נוער אחרים, עם קבוצת השווים,-קבוצה המתווה יחד איתם את דרכם החדשה.

 

אך תהליכי ההתבגרות הנורמטיביים האלה השתבשו בתקופת מגיפת הקורונה: מסגרות החינוך הפורמלי נסגרו לתקופות ארוכות; פעילויות אחר הצהריים (תנועות נוער, קבוצות ספורט, חוגים) הופסקו; ונגזר על המתבגרים להיסגר בבתיהם, מנותקים מהשגרה ומהחיים החברתיים שהכירו. בני נוער רבים נאלצו להתמודד, לראשונה בחייהם, עם דאגות כלכליות בעקבות פיטורי הורים, ולמדו מושגים כמו חל"ת ודמי אבטלה. הם נאלצו להתמודד עם חרדה קיומית לבריאות דור הוריהם ודור הסבים והסבתות, אחרי ששנים הורגלו שדור הבוגרים הוא שדואג להם. רבים מהם התקשו עם נוכחות בני המשפחה בבית 24/7, והגיבו בהסתגרות מילולית ובסגירת הדלת באופן פיסי, למעט גיחות קצרות רק לכיוון המקרר והמקלחת.

 

תלמידי י"א ו-י"ב בשוהם חוזרים ללימודים תלמידי י"א ו-י"ב בשוהם חוזרים ללימודים צילום: יריב כץ

 

חלק מבני הנוער מתקשים גם בימים כתיקונם להתמודד עם החומר הנלמד בכיתה, אך הקושי התעצם כשהלימוד עבר למסכים, שכן נדרשו מהם יכולות ריכוז מוגברות. זאת במקביל לירידה משמעותית ביכולתם של המורים להעניק יחס אישי לכל תלמיד ולעקוב מקרוב אחרי התקדמותו או קשייו. הפערים האקדמיים בין התלמידים החזקים בכיתה לבין אלה המתקשים גברו בתקופת הלימודים בזום, ויש לכך השלכות לא רק על המצב האקדמי של המתבגרים, אלא גם על ביטחונם העצמי ועל שאיפותיהם להמשך התפתחות עתידית.

 

בתקופה האחרונה מרפאות המתבגרים עמוסות מתמיד, בעקבות זינוק במספר הפניות של בני נוער, החווים מצוקות מסוגים שונים: עלייה חדה במשקל, התפתחות של הפרעות אכילה, עלייה בשכיחות דיכאון וחרדה, קשיים חברתיים, פגיעה עצמית (Non Suicidal Self Injury), קשיים באיזון של מחלות כרוניות, ריבוי תלונות סומטיות שמקורן רגשי, מתחים ביחסים המשפחתיים ועוד.

 

כדי לא להפוך את הנוער האובד של היום לנוער האבוד של המחר, עלינו לאפשר חזרה מלאה ומהירה של המתבגרים לשגרה. אותה שגרה שבני נוער אהבו ואוהבים למרוד בה, אך כל כך מתקשים בלעדיה. כדי לאפשר לבני הנוער להמשיך לפרוח ולשגשג, ללא המשקל העודף של התחלואה הנצפית בעקבות שנת הקורונה, עלינו לפתוח את מוסדות החינוך באופן מלא, ככל שמתאפשר בהתאם למצב התחלואה. הדבר יצריך שקילה בחיוב של מתן חיסונים לשכבות גיל צעירות יותר, ומציאת דרך לניצול מרחבים פתוחים ללימודים, במקרים שבהם לא כל בני הכיתה - או לא כל המורים - מחוסנים.

 

חשוב לאפשר לבני הנוער לקיים פעילויות חברתיות של ספורט יחידני וקבוצתי, פעילויות של הפגה ופנאי, שיסייעו בשיקום יכולות החיברות, יחזירו את הוויסות הרגשי למצבו הבסיסי וישפרו את כושרם הגופני, שהידרדר בתקופה שבה ישבו בבתים - וזאת לצד איוורור רגשי בהנחייה מקצועית, אם במסגרת בית-ספרית ואם במסגרות טיפוליות בקהילה.

 

יש צורך לחזק את מערך מרפאות המתבגרים הייעודיות, שבהן פועל צוות רב-מקצועי המיומן בעבודה עם בני נוער, ולכן מסוגל לתת מענה הוליסטי לאתגריהם: למשל, טיפול תזונתי; טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים למצבי חרדה; טיפולי ביו-פידבק לתופעות פסיכוסומטיות; מעקב רפואי לסובלים ממחלות כרוניות; הדרכת הורים כשעיקר הקושי הוא היחסים במשפחה.

 

 

בני הנוער שלנו חוו שנה מאתגרת, שכללה ניתוק מחלק ממקורות החוסן העיקריים שלהם. זה הזמן וזו האחריות שלנו, הבוגרים, להחזיר אותם למסלול התפתחותי תקין ומבריא.

 

ד"ר נגה כרם היא מומחית ברפואת ילדים וברפואת מתבגרים, מנהלת היחידה לרפואת מתבגרים והמרפאה לבריאות המתבגר במרכז הרפואי בני-ציון

בטל שלח
    לכל התגובות
    x