ביידן מאחד את העולם נגד סין

בעוד שרוב מדינות העולם המערבי בירכו את ג'ו ביידן על נצחונו בבחירות כבר ב־7 בנובמבר, סין עשתה זאת רק כעבור שבוע. הזהירות מחייבת. ואולם חלק מהפרשנים גרסו כי למרות שהמתיחות בין סין לארה"ב הגיעה לשיא בתקופתו של טראמפ – באופן פרדוקסלי בייג'ינג דווקא פיללה לנצחונו.

ראשית, בעוד שטראמפ נישא על כנפי ההבטחה להפוך את אמריקה לגדולה שוב, הרי שבעיניים סיניות הוא עשה בדיוק את ההיפך: החליש את מעמד ארצו ועקב כך גם את המעמד של הגוש המערבי־ליברלי כולו, בעודו מחזק דווקא את סין. שנית, ביידן כינה במהלך הקמפיין את הנשיא שי "בריון שעמוד השידרה שלו אינו מכיל ולו עצם אחת של דמוקרטיה". דווקא הוא, חששו הסינים, יפעל לחיזוקה של ארה"ב על חשבון סין ויעשה זאת על ידי רתימת הקהילה הבינלאומית.

באופן רשמי מצהירה סין כי היא מצפה שביידן ישים קץ למלחמת הסחר, יסיר את המכסים על סחורות סיניות ויפסיק את חסימת ענקיות הטכנולוגיה הסיניות. שי עצמו הצהיר שהוא מצפה לרוח חדשה ונטולת עימות. ואולם ההערכה הרווחת בסין היתה שגם אם הטון של ביידן יהיה שונה מזה של קודמו, השינוי במהות יהיה קוסמטי.

נשיא סין שי ג'ינפינג ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן צילום: אם סי טי

ואכן כך היה. ביידן הוכיח שהסדר העולמי שלו שונה מזה של טראמפ. הוא החליט להעניש את סין על דיכוי הוויגורים המוסלמים במחוז שינג’יאנג שבמערב סין, מחוז שאחראי לייצור כותנה נרחב, המשמש את שוק ההלבשה העולמית. אבל הוא עשה זאת בתיאום עם האיחוד האירופי, קנדה, בריטניה, אוסטרליה וניו זילנד שהטילו סנקציות על פקידי ממשל סינים.

בעולם הרב־לאומי של ביידן יצטרך להשתלב גם ראש הממשלה הבא של ישראל. הברית בין טראמפ לנתניהו היתה ברית בין שני מנהיגים שהעולם לא מעניין אותם. עם ביידן זה סיפור אחר לגמרי, וראש הממשלה יצטרך להתאים את עצמו לרוח החדשה.