דעות

דעה

החקלאות חשובה לכלכלה הישראלית כמו ההייטק

בזמן שההייטק הישראלי פורח, הטעות של דחיקת העיסוק בחקלאות חדשה גובה מחיר כבד בעידן בו העולם מתמודד עם מחסור במים, מזון ושינוי האקלים. וגם בישראל, שרוצה לסגור פערים ולהבטיח תזונה לכל אזרחיה

מייקל אייזנברג 08:2628.03.21
בעידן משבר התעסוקה של פוסט קורונה, אנו נדרשים לשאלה איפה הם מנועי הצמיחה לתעסוקה וגם להצמחת הכלכלה הישראלית.

 

בעולם אנחנו רואים לפנינו אתגרים בשינוי האקלים שמשפיעים גם על תפוקת המזון והמים, דיגיטציה מואצת אשר שמה לה למטרה לשנות תעשיות מסורתיות בנות מאות שנים, והזדמנויות חובקות עולם בתחומים אלו.

 

 

 

בראשית דרכה הצטיינה מדינת ישראל בעולם החקלאות, לא רק לגדל תוצרת, אלא לפתח חדשנות חקלאית כמו הטפטפת, התפוז של יפו, ואין ספור פירות וירקות אחרים. הפכנו מדבר לגן עדן עם חדשנות חקלאית. בעשורים האחרונים גוברת הבכורה של ההייטק במשק הישראלי. אותה בכורה ואותו קטר צמיחה, הפכו להיות עמוד התווך של הצמיחה בכלכלה הישראלית בעידן הקורונה ובשנים האחרונות בכלל.

חקלאות חקלאות צילום: מאיר אזולאי

 

אולם, בטעות, החקלאות נדחקה הצידה ולא תפסה את מקומה בצורה מספקת בראש פירמידת הכלכלה הישראלית. הטעות הזאת גובה מחיר כבד בעידן מול העולם מתמודד עם מחסור במים ומזון ושינוי האקלים ובעידן שמדינת ישראל רוצה לסגור פערים ולהבטיח תזונה לכל אזרחיה.

 

בעידן הפוסט קורונה, שני מנועי הצמיחה של הכלכלה הישראלית ובעיקר של התעסוקה הישראלית, חייבים להיות ההייטק והחקלאות. שניהם חיוניים ליתרון התחרותי של מדינת ישראל, לביטחון המזון ולביטחון הלאומי של המדינה. ובשניהם טמונות הזדמנויות רבות.

 

לא צריך להכביר במילים כדי לתאר כמה מהנדסים חסרים למשק הישראלי. על מדינת ישראל להשקיע משאבי עתק להבאת מהנדסים ומתכנתים ולהכשרתם לתוך המדינה. שווה למדינת ישראל לתת מענק של 250 אלף דולר לכל מתכנת שיעשה רילוקיישן לישראל. יש תשואה אדירה באם נשקיע עשרות אלפי דולרים בהכשרה של אזרחי המדינה להיות מתכנתים ומהנדסים. כפי שצייצתי לפני כמה ימים, בזבוזי הכסף של הרשות לחדשנות ושל האוצר, על השקעות בחברות הייטק במקום הכשרות הייטק, הם אות קין על מדיניות הממשלה בעידן הפוסט קורונה. אפשר להשקיע כל כך הרבה בהון אנושי כי ההזדמנויות מדהימות.

 

המקום הנוסף במשק שיכול להעסיק המון ישראלים ולתת דחיפה לכלכלת ישראל היא החקלאות. היום חסרים 24 אלף ידיים עובדות בחקלאות הישראלית, בו בזמן שכמעט 15% מהצעירים מובטלים וככל 600 אלף ישראלים מובטלים. במשך העשורים האחרונים התרגלנו לייבא ידיים עובדות ממדינות אסיה ומזרח אירופה לטפל בחקלאות.

 

אבל היום, עלינו לגאול את עצמנו ממשענת קנה רצוץ זו ולחזור לידיים עבריות עובדות. לא רק בגלל המחסור בתעסוקה, אלא גם, ואולי בעיקר, בגלל ההזדמנויות. ענף החקלאות המתקדמת  חשוב למשק הישראלי ולעולם. אנו נדרשים למחויבות ולתחכום גם בחקלאות ולמידה בשטח, כדי שהטפטפת הבאה, והתות העסיסי המדהים הבא יגיע מישראל.

 

החקלאות המתקדמת שהיא גם פרי ניסיון בשטח, קריטית לצמיחה כלכלית ותעסוקה ולצמיחת מדינת ישראל והמזון שלה. נוסף על כך, היות ורוב המשקים החקלאיים נמצאים בפריפריה, שגשוג ההחקלאות ותעסוקה ישראלית בה קריטית להורדת יוקר המחיה ופתרון משבר הדיור.

 

בהיותי תלמיד ישיבה בן 19 אתגר אותי הרב יהודה עמיטל ז"ל לעלות לארץ לייצר עשרת אלפים מקומות עבודה כדי שאנשים יתפרנסו בכבוד. איני יכול לחשוב על שני תחומים עם יותר פרנסה וכבוד מחקלאות והייטק, אשר המשותף ביניהם הוא החשיבות הקריטית של שניהם לעתיד התבל ולעתיד המדינה - בטחונה ושגשוגה.

 

עלינו להעדיף ידיים ישראליות עובדות על פני תאילנדים ומזרח אירופאים. עלינו להכשיר אותם בחקלאות עם חזון ברור של אחיזה בקרקעות המדינה, כלכלת אחווה, בטחון מזון וחדשנות. וכמו בהייטק, ועלינו להשקיע בצורה מאסיבית בהון האנושי של המדינה ובפיתוחים בשדות.

 

את רוב שעותיי ביום אני משקיע בהייטק, אולם בעשור האחרון נהייתי גם חקלאי. מהחיבור ביניהם ומהמשותף ביניהם הבנתי שאלו הם יסודות הכלכלה והתעסוקה של מדינת ישראל לעשורים הבאים ואלו גם מקורות השראה ואור לגויים לאתגרים שעומדים בפני האנושות. ובעיקר, הם הזדמנות צמיחה למדינת ישראל, לכלכלתה ואזרחיה שיתפרנסו בכבוד מתוך אחווה.

 

 

מייקל אייזנברג הוא שותף בקרן הון סיכון אלף, יו״ר השומר החדש וספרו החדש ״שבט שואג״ ראה אור לאחרונה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x