בארץ

דו"ח: הפליטות הרעילות בתחנת חדרה פחתו ב־86%

הדו"ח של איגוד ערים שרון־כרמל בחן בנוסף גם את איכות האוויר בנוגע לאסדת לווייתן, ונמצא כי ב־2020 לא חלו שינויים משמעותיים או חריגות מהתקן בערכי בנזן, שהוא המזהם העיקרי שנמדד וידוע כמסרטן

ענת רואה 20:3421.03.21

התקנת אמצעים להפחתת פליטות בשתי יחידות פחמיות בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה הפחיתה כ־86% בפליטות של גופרית דו־חמצנית ותחמוצת חנקן ושל כ־63% בחלקיקים, כך עולה מדו"ח מצב איכות האוויר שערך איגוד ערים לאיכות הסביבה שרון־כרמל. הדו"ח בחן את איכות האוויר גם בנוגע לאסדת לווייתן, ונמצא כי ב־2020 לא חלו שינויים משמעותיים או חריגות מהתקן בערכי בנזן, שהוא המזהם העיקרי שנמדד וידוע כמסרטן.

 

בתחנת הכוח "אורות רבין", פועלות כיום שש יחידות ייצור חשמל קיטוריות המוסקות בפחם, ביניהן ארבע יחידות קטנות וותיקות, יח' 1-4, אשר החלו לפעול בשנות ה-80 של המאה הקודמת בעלות הספק ייצור חשמל של 1,440 מגה וואט. בנוסף, פועלות שתי יחידות גדולות, יח' 5-6, בהספק כולל של 1,150 מגה וואט.

 

 

 

 

תחנת כח אורות רבין תחנת כח אורות רבין צילום: עמית שעל

 

מדיניות משרד האנרגיה בנושא הפחתת השימוש בפחם במשק עבור ייצור החשמל והתקנת אמצעים להפחתת פליטות בשתי יחידות הייצור הגדולות, הביאה לירידה הדרגתית בפליטות של מזהמים בשנים האחרונות וכתוצאה מכך, לירידה בריכוזים הנמדדים בסביבה.

 

על פי חוות הדעת המקצועית שהוגשה לאחרונה למשרד האנרגיה על ידי האיגוד, מתקני הפחתת הפליטות (סולקנים ואמצעים נוספים) שהותקנו ביחידות 5-6 הפחיתו באופן משמעותי את הפליטות ביחס למצב לפני התקנת אמצעי ההפחתה.

 

הפחתת הפליטות מתחנת הכוח אורות רבין, תרמה למגמה של ירידה הדרגתית בריכוזים הסביבתיים של הגופרית הדו-חמצנית, עד לכדי עמידה בערכי הסביבה המותרים. עם זאת, גם לאחר הפעלת המתקנים להפחתת הפליטות, עדיין מתקבלות חריגות מערך היעד היממתי לגופרית הדו-חמצנית בריכוזי האוכלוסייה הסמוכים לתחנה. לגבי מגמת ריכוזי תחמוצות החנקן הסביבתיים, חלה ירידה מזערית בנתוני הניטור עקב התרומה והגידול העקבי המשמעותי של התחבורה על הריכוזים הסביבתיים.

 

יעד הפחתת השימוש בפחם: לחצי כבר השנה

 

לפני חודש וחצי הנחה שר האנרגיה יובל שטייניץ את חברת החשמל להפחית את השימוש בפחם ב-2021 כך שיעמוד על טווח 19%-22.5% לכל היותר, זאת כחלק מהמדיניות לסיים את עידן הפחם בישראל עד סוף 2025.

 

יחד עם זאת, לפי הדו"ח הכספי של חברת החשמל לשנת 2020 שפורסם בסוף השבוע, ב-2020 נעשה עדיין 42.7% מייצור החשמל באמצעות פחם. זאת לעומת 45.8% ייצור מפחם בשנת 2019. המספרים הללו רחוקים מאוד מיעד הפחם שהגדיר שר האנרגיה ל-2021.

 

בדו"ח השנתי ציינה חברת חשמל כי היא לומדת את החלטת שר האנרגיה ובשלב זה אין ביכולתה להעריך את ההשלכות האפשריות של החלטה זו על מצבה הכספי ותוצאות פעולותיה.

 

בשנת 2022 מתוכננת הפסקת הפעילות השוטפת של יחידות 1-4 אשר עתידה להביא להפחתה נוספת בפליטות מכלל תחנת הכוח. עם זאת, משרד האנרגיה, החליט שלא לסגור את היחידות לחלוטין אלא לשמר אותן למצב חירום. במשך תקופת השימור ימשיך משרד האנרגיה לעקוב אחר מוכנות המשק למצב חירום וביצוע חלופות להבטחת זמינות ואמינות אספקת חשמל בתרחישים שונים ובין היתר במצבי מחסור בדלקי גיבוי. הפעלת יחידות היצור שלא במסגרת מתווה השימור תיעשה רק בהתאם להנחיית הרשות הייעודית העליונה לאנרגיה.

 

מנכ"ל איגוד ערים שרון כרמל ניר סהר ציין כי "עמדתו המקצועית של האיגוד הינה סגירה מוחלטת של יחידות 1-4 ולא שימור היחידות לעת חירום, למקרה בו תפגע אספקת הגז הטבעי, היות ושימור היחידות מחייב הפעלות רבות של היחידות בפחם לצרכי תחזוקה אשר יגרמו לפליטות של מזהמים לאוויר שמהן ניתן להימנע". סהר הוסיף כי, "האיגוד רואה בשימוש באנרגיה המבוססת על גז כשלב ביניים בדרך לביסוס אנרגיות מתחדשות".

 

דו"ח מצב האוויר של האיגוד מתייחס גם לערכי המזהמים לאחר פעילותה של אסדת לווייתן, כאשר עולה ממנו כי לא היו שינויים משמעותיים בערכי הבנזן בשנת 2020, לאחר תחילת הפעילות המסחרית של האסדה, ביחס לריכוזי הרקע ולא נרשמו חריגות מהתקן היממתי והשנתי בערכי בנזן.

 

לווייתן הוקמה ב-2019 במרחק של כ-10 ק"מ מערבית לחוף דור. הרצת האסדה החלה ב-18 בנובמבר 2019, כאשר עוד קודם לכן החל האיגוד לבצע מדידות של רקע של חומרים אורגנים נדיפים העלולים להיפלט מתהליך הפקת הגז הטבעי ושינוע הקונדנסט.

 

לפי האיגוד, מעיון בנתונים לא נרשמו חריגות מערך הסביבה היממתי והריכוזים הגיעו לרמה הנמוכה מ-40% מערך הסביבה היממתי וכך היה גם במהלך 2020 בעת הפעלת האסדה בשגרה. בדו"ח נכתב כי מלבד האסדה, קיימים מקורות ייבשתיים משמעותיים לפליטות בנזן, הקרובים יותר לתחנות הניטור ומשפיעים ישירות על המדידות בהן, בעיקר הכבישים הסמוכים, היות והתחבורה מהווה מקור משמעותי לפליטות בנזן. מקורות פליטה יבשתיים נוספים לבנזן הם תחנות דלק, מפעליה תעשייה, שריפות גזם ופסולת ועוד.

 

יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית מסר בתגובה: "הקישור בין פעילות אסדת הגז ליחידות הפחמיות בחדרה הינו מטעה ומלאכותי. היחידות הפחמיות בחדרה מיותרות מזה שנים למשק החשמל בשל יתירות עודפת בו והיו יכולות להיסגר כבר לפני שנים ולחסוך הרבה חיים וגם מיליארדי שקלים. בנושא הדוח יש לציין כי המזהם בנזן אינו חזות הכל; אסדת לוויתן פולטת חומרים רעילים נוספים, שמשום מה לא נסקרו בדו"ח. בפרט, הדו"ח מתעלם לגמרי מחריגות במזהם אוזון שנמדדו ביבשה. יתר על כן, השוואת מדידות הבנזן ביבשה בין השנים 2019 ו-2020, שעה שהיקף התחבורה ב- 2020 ירד משמעותית בשל משבר הקורונה, הינה מטעה".

x