דעות

הגדלת תקרת ההשקעה בתשתיות: מייצרים פתרון לבעיה שלא קיימת

התקנות החדשות שיאפשרו למוסדיים להגדיל את חלקם במיזמי תשתית יוצרות רושם כאילו יש בעיה במימון, כשהבעיה האמיתית היא מחסור בייזום ממשלתי

אבי בן בסט 07:2907.03.21
השבוע חתם שר האוצר ישראל כץ על תקנות המאפשרות למשקיעים מוסדיים להגדיל את חלקם במיזמי תשתית מ־20% ל־49%. הבעיה הראשונה בתקנות, שצפויות לעלות השבוע לאישור בוועדת הכספים של הכנסת, היא שהן מניחות שהמחסור בהשקעות תשתית בישראל נובע מהיעדר מימון בהיקף הולם. ובכן, הבעיה היא בדיוק הפוכה. הסיבה העיקרית למיעוט ההשקעות בתשתיות בישראל היא היעדר יוזמות ממשלה בהיקף הנדרש לאור מצב המשק ולא היעדר מימון.

 

 

 

מאז 2001 החיסכון הלאומי גדול יותר מההשקעה הכוללת של המגזר העסקי במפעלים ושל הממשלה במיזמי תשתית. בלית ברירה המשקיעים המוסדיים מנתבים את עודפי החיסכון של הציבור למימון השקעות בחו"ל כדי לקבל תשואה הולמת לכספי החוסכים. בשנים 2010-2001 עודף החיסכון הסתכם ב־1.9% תוצר בממוצע לשנה. החובה לחסוך לפנסיה הגדילה עוד יותר את שיעור החיסכון, ועודף החיסכון של הציבור על פני יוזמות השקעה חדשות גדל ל־3.1% תוצר לשנה ב־2018-2011.

 

ההיקף הנמוך של יוזמות השקעה מתבטא הן בפעילות המגזר העסקי והן בפעילות הממשלה. שיעור ההשקעה בנכסים קבועים מהתוצר בישראל נמוך משמעותית מממוצע ה־OECD. כך הפער בהון לעובד בינינו ל־OECD הולך ומתרחב. חמורה במיוחד הרמה הנמוכה של השקעות הממשלה בתשתיות. אף שרמת התשתיות ב־OECD טובה יותר, ממשלת ישראל משקיעה בהקמת תשתיות חדשות בממוצע בכל שנה מאז 2000 1.5% תוצר פחות מה־OECD.

 

 

סלילת כביש סלילת כביש צילום: בן גוטמן

 

כדי להמחיש את מחדל הממשלה בהקמת תשתיות אציין לדוגמה את העיכוב המדאיג בהקמת שדה תעופה חדש. אמנם בשנה האחרונה התנועה בנתב"ג דלילה בשל מגפת הקורונה, אבל רשות שדות התעופה ומומחים אחרים התריעו עוד לפני פרוץ המגפה שנתב"ג קרוב לגבול התפוסה שלו ודחוף להקים שדה תעופה חדש. למרות זאת הוויכוחים על מיקום השדה נמשכים, ובקרוב נעמוד בפני שוקת שבורה. מובן שזה לא התחום היחיד שבו אנו מפגרים בהשוואה לתשתיות במדינות המפותחות.

 

התקנות החדשות מסיטות את תשומת לבו של הציבור מהבעיה האמיתית שהיא מחדלי הממשלה בייזום השקעות בתשתית שישפרו את חיי האזרחים. גם כשהממשלה תגדיל את היוזמות להשקיע בתשתיות, אין סיבה לאמץ את התקנות המוצעות. ניסיון העבר הראה כי אין למשק הישראלי מגבלה אפקטיבית ללוות מחו"ל, זה בדיוק האמצעי בו מומנו חלק מההשקעות עד שנת 2000. דירוגו של המשק בעולם טוב והריבית שהוא משלם על גיוס הון מחו"ל אינה חריגה.

 

כן יש בתקנות החדשות בעיות חמורות. הרחבת ההשקעה בפרויקט בודד עד 49% מהיקפו היא חריגה ומגדילה את הסיכון בתיק ההשקעות של החוסכים. בפרויקטים של תשתית צפויה לחוסכים תשואה אך גם סיכונים, ולכן אסור לסטות מהנורמות והכללים המקובלים בניהול תיק ההשקעות של החוסכים. ההגבלה הנוכחית עדיפה לאין ערוך כי היא מבטיחה למספר גדול יותר של קופות ליהנות מהשתתפות במיזם תשתית רווחי ולאור מספרן ניתן יהיה לממן באמצעותן אפילו 100 אחוזים מההשקעה.

 

זאת ועוד, התקנות מאפשרות למוסדות פיננסיים משמעותיים החזקה באמצעי שליטה בתאגידים ריאליים מעבר למותר. בימים אלה ועדת הריכוזיות דנה במכלול הבעיות של השקעות הדדיות של תאגידים ריאליים ופיננסיים. לא ייתכן לקבל הכרעות חשובות שאינן דחופות לפני שהוועדה שהממשלה מינתה השלימה את דיוניה בנושא. בלתי סביר לאמץ את התקנות המוצעות שלושה שבועות לפני בחירות, כאשר ממילא אין לממשלה אפשרות להתחיל פרויקטים חדשים. חשוב לקיים דיון ציבורי מעמיק, ולא לאשר בפזיזות תקנות שעלולות לפגוע בטובת הציבור.

 

הכותב הוא פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטה העברית, ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומנהל בכיר של מחלקות המחקר ומטבע חוץ בבנק ישראל

x