שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

דעה

הקורונה מובילה לגסיסת הדיווחים הרבעוניים

אחת ההשלכות של הטלטלות ממשבר הקורונה היא שהעדכונים הרבעוניים הפכו למיותרים, ואת מקומם תפסו דיווחים שוטפים בזמן אמת; במצב הכאוטי, מעבר לנתונים מיידים הוא צו השעה, והוא זה שיישאר גם לאחר המגפה

רונן מנחם 07:2019.02.21

המשך ההתאוששות של פעילות המגזר העסקי ברבעון האחרון של 2020 היא בשורה מעודדת בעידן הקורונה. כשהמקור לכך הוא סקר החברות של בנק ישראל, שפורסם השבוע, השמחה גדולה עוד יותר. אבל האם כך הדבר? האם ייתכן שלנתון זה אין כל כך הרבה חשיבות כיום? ומה לגבי דוחות כספיים של חברות, שגם הם רבעוניים? האם גם הם פחות אינדיקטיביים מבעבר? ככלכלן מקרו קשה לי להאמין בכך – אבל נראה שהתשובה לשאלות אלה היא כן.

 

אין זו "אשמתם" של החברות, בנק ישראל, הלמ"ס, וכל גוף מחקרי/אנליטי אחר, המשחררים מידע לציבור. זו הסיטואציה הכאוטית של סגר בא וסגר הולך, עם תקופות קצרצרות של התאוששות כלכלית בתווך, שיוצרת את הבעיה. ובעיה נוספת - אין שום ביטחון שהמציאות הזו תשתנה בקרוב.

 

זה זמן שנגיף הקורונה, התארכותו והצורך למדוד נכונה ובזמן אמת את תוצאותיו - כל אלו מורידים את קרנם של הפרסומים הרבעוניים, הישנים והטובים, לטובת לפרסומים חודשיים - עדכניים, מפורטים ורחבים יותר. יש היום גם מדדים חדשים, דו-שבועיים, שמשלמים את התמונה היכן שגם הדיווחים החודשיים לא תופסים את המצב בשטח.

 

הדוגמה האחרונה לכך באה בסיפא של דוח סקר החברות לרבעון האחרון של 2020, שבה נכתב כי הסקר לא יבוצע עוד וייעשה מעתה שימוש רק בסקר המגמות והעסקים של הלמ"ס - שמבוצע ומפורסם בתדירות חודשית. ואולי גם זה לא מספיק?

 

המדד המשולב של בנק ישראל, שמשמש בשגרה אינדיקטור מוביל לפעילות הסקטור העסקי, דווקא כן מתפרסם מדי חודש ואף כולל סעיפים רבים. והנה, גם לגביו טורח בנק ישראל לציין כי לנוכח ייחודו של משבר הקורונה והקשיים במדידה המתלווים אליו, אין להסיק מהשינויים שבו לגבי העוצמה המדויקת של השינויים בפעילות, ובפרט לא לגבי העוצמה היחסית בין חודשים שונים.

 

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: גלעד קוולרציק

 

עוד אומר בנק ישראל, כי במיוחד לקראת סוף דצמבר, כשהחל הסגר השלישי, ומכיוון שמרבית הנתונים לבניית המדד מתקבלים בפיגור, המדד לחודש דצמבר, שעלה ב-0.5%, אינו משקף עדיין את השינוי בפעילות הכלכלית בעקבות עליית התחלואה והכניסה לסגר .

 

לפיכך אם זה המצב, צריך חלופות, שהרי המשברים הבאים עלולים לחייב עדכניות דיווחית לא פחותה וראוי להיערך לקראתם גם בהקשר הזה.

 

בעידן של מוטציות ווריאנטים, וככל שהקורונה תיתן את אותותיה גם השנה (לפחות), אין ספק כי מקורות המידע שלנו עוברים וימשיכו לעבור תהליכי שכלול, אימוץ טכנולוגיות מתקדמות (כמו שימוש שעושה בנק ישראל במדדי התנועתיות של גוגל) ושיפור תכולה.

 

דוגמה טובה לטיפול בנושא ניתן למצוא בפד האמריקאי, שמדיניותו וצעדיו חשובים וקריטיים לכלכלות ולשווקים השונים בכל העולם. מדיניות זו מוגדרת כיום ע"י הפד כ"תלויית נתונים". לכן, אמינות הנתונים ועדכניותם מקבלת משנה תוקף על מנת שהפד יוכל לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר.

 

בשורה התחתונה: בעולם הסטטיסטיקה והדיווחים הכלכליים – מעבר מנתונים רבעוניים לנתונים חודשיים ואף קצרים יותר - הוא צו השעה. זו תהיה אחת ה"מורשות" היותר בולטות של הנגיף, הרבה אחרי שיתפוגג לו.

 

רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x