מחטף הבחירות של ראש הממשלה ושר האוצר: 15 מיליארד שקל

"העברנו תקציב, הוא 413 מיליארד שקל. כל הזמן אומרים אין תקציב למדינת ישראל. יש תקציב. זה התקציב שלנו ל־2021. יש הדבר השני שאנחנו קוראים לו קופסאות קורונה. אנחנו נתנו בנוסף לתקציב הזה 110 מיליארד שקל". כך ענה ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון לחדשות 12 לשאלה מדוע אין תקציב למדינת ישראל. והוא הוסיף: "עכשיו יש עוד חבילה, של 15 מיליארד שקל, שאני רוצה להביא מחר".

כדאי מאוד להתעכב על התשובה הזו שהעניק ראש הממשלה כי יש לה השלכות מרחיקות לכת על המדיניות המאקרו־כלכלית של ישראל, על מאזן הכוחות שבתוכה ובסופו של דבר גם על הכיס של כולנו.

אותה "חבילה" נוספת שנתניהו ושר האוצר ישראל כץ הציגו בשבוע האחרון של ינואר במסיבת עיתונאים שאורגנה על ידי הליכוד ומהווה חטיפת קופת המדינה לצורכי בחירות, לא זכתה לשיתוף של הפקידים, של נגיד בנק ישראל שהוא לפי חוק היועץ הכלכלי של הממשלה, וגם לא של היועצים המשפטיים שכבר קבעו באופן חד־משמעי כי רובה איננה חוקית. מאז 26 בינואר, יום אחרי אותו מופע הבחירות שיזמו כץ ונתניהו, החלו באוצר לנסות להבין על מה מדובר וכמה זה יעלה. הרושם שנוצר מאותו אירוע הוא כי שני הקברניטים שאמורים להיות אחראים על ניווט המשק הישראלי לא הכינו שום תוכנית רצינית, לא באמת רוצים לתת את הכסף אלא רק מנסים ליצור רושם שהם ממשיכים ומעמיקים עם המדיניות שננקטה על ידיהם במהלך החודשים האחרונים: פיזור כסף מהליקופטר כדי לגרוף עוד כמה מנדטים.

שר האוצר ישראל כץ. יש תקציב לכלכלת בחירות צילום: אבי מועלם

טיעון פופוליסטי ולא מקצועי

יתרה מזו, חלק לא מבוטל של התוכנית: "9 הצעדים להזנקת הכלכלה", הוא רק רעש וצלצולים. מצד אחד, ישנם מהלכים שאינם קשורים כלל וכלל לקורונה, למשל תוספת לנכים שהלכה למעשה כבר ניתנה בשבוע שעבר, או דמי אבטלה לעצמאים, הצעה של פקידי האוצר עצמם שפירושה לאפשר לעצמאים את הזכות למשוך את רכיב הפיצויים מהפנסיה שלהם. אך יש צעדים שלא רק שהם אינם על דעת הפקידות, אלא הם עולים הון תועפות כמו המענק לכל אזרח בעלות מופרכת של 6 מיליארד שקל והם בלתי יעילים בעליל.

בימים האחרונים הולכת ומתבררת תמונה הרבה יותר קודרת: שני הפוליטיקאים האלו נחושים לקחת את הכסף הזה ולחלק אותו. זאת אף שאפילו פרופ' אורי חפץ שצידד בחלוקת אותו מענק באפריל 2020 וכתב מחקר שלפיו הוא הצליח באותם ימים למלא את ייעודו, ציין כעת כי הצעד הזה לא נכון היום כאשר סוף מגפת הקורונה נראה באופק. הטיעונים שהשמיעו נתניהו וכץ הם פופוליסטיים ביותר: "אין דבר כזה כלכלת בחירות! יש בריאות בחירות? האם יעלה על הדעת שלא נחסן את האוכלוסייה כי אנו קרוב למועד הבחירות?", תהה נתניהו. המציאות שונה בתכלית: במסגרת חבילות הקורונה הוקצה סכום עתק וחסר תקדים לצורך סיוע - יותר מ־137 מיליארד שקל (רק תקציבי) - ונותרו ממנו עוד כ־55 עד 60 מיליארד שקל לשנה הנוכחית בצורה של דמי אבטלה, סיוע לעסקים, מסגרות אשראי ועוד. בניגוד לטענת נתניהו, הסיוע נמשך לפי המסגרות שאושרו בממשלה בשנה שעברה ובהתאם לכללים.

לא מתכוונים לעצור באדום

הרושם שנתניהו וכץ מנסים ליצור שלפיו הפקידים, הנגיד והיועצים המשפטיים מבקשים להפסיק את הסיוע כאן ועכשיו - הוא לא רק שגוי אלא הוא זדוני. אלא שכץ ונתניהו מחריפים את הטון ומגבירים את המאבק סביב הכסף, גם אחרי שבשבוע שעבר, בשקט בשקט, הם נתנו עוד מתנה בשווי של 4.7 מיליארד שקל למערכת הביטחון. אישור למיחזור הלוואה מבנק פרטי על רכישת מטוסים ותוספת לתקציב הביטחון. זאת כאשר הם גם לא ציינו מה המקור התקציבי של אותה מתנה. את כל המענקים והפרסים שנתניהו וכץ מחלקים, נצטרך כולנו לשלם – ובריבית, כאשר החלק המצער באמת הוא שאין מדובר בכסף שיתרום לצמיחה ולהשקעות במשק. השניים התמכרו להליקופטר והם נחושים להמשיך בכל מחיר.

הרושם שמתקבל היום באוצר הוא כי השניים לא מתכוונים לעצור באדום, כאשר כל תרחיש אפשרי - לרבות הזזתם של היועצים המשפטיים אם יפריעו. המתח במשרד האוצר רק הולך וגובר ככל שכץ ונתניהו מנצלים כל הזדמנות לשוב ולהדגיש כי הם הולכים להוציא את הכסף על אפם וחמתם של כל המתנגדים. "מדובר באירוע מאוד מורכב ומאוד מסובך", מסביר גורם באוצר. הפקידים מנסים, מצד אחד, לעכב עד כמה שאפשר את שוחד הבחירות המתוכנן, אך מצד שני, למנוע עימות חזיתי עם ראש הממשלה ושר האוצר שאיבדו את הרסן.

בסופו של יום, כדי לתת את הכספים, יש לנסח תקנות, ומי שמנסחים אותן הם היועצים המשפטיים - שכבר קבעו כי בתקופת בחירות אין אפשרות לחלק את הכספים. כעת התברר גם כי אין צורך על רקע פתיחת המשק.

החלק שלא פחות מטריד בהתבטאות של נתניהו הוא האמירה "היה תקציב ויש תקציב". מבחינת נתניהו, כאשר לוקחים את התקציב של השנה שעברה, מוסיפים סכום כלשהו, לא עושים סדר עדיפויות, אין מסגרות, אין דיונים, ואין הליך מסודר של קבלת החלטות - אפשר עדיין להגדיר את זה כתקציב. כאשר לוקחים 137 מיליארד שקל בצורה של "קופסה" כדי לעקוף את הכללים ומנסים לטשטש את הגבול בין הוצאת חירום להוצאה שוטפת – יש תקציב מבחינת ראש הממשלה. כמו אצל רודנים אחרים - כספי הציבור יחולקו בהתאם לרצונו של המנהיג והאפקטיביות של אותה הוצאה ציבורית תימדד בדיעבד. כי אם כך המנהיג החליט, סימן שזו היתה המדיניות הנכונה.