$
משפט

עתירה לבג"ץ: "רשות המים מתכננת לשאוב מים מהכנרת, ללא שיתוף הציבור בהחלטה"

החברה להגנת הטבע מתנגדת להחלטת רשות המים לקדם את חיבור אזור מעלה הכנרת לכנרת, ולא למפעל המים הארצי. לטענתה הרשות פועלת ללא דיון משמעותי בנושא ובערפול, וכי מים הם משאב ציבורי, לכן לא ניתן לקבל החלטה כזו ללא שיתוף הציבור

ענת רואה 16:0407.02.21

"רשות המים מקבלת החלטה באחת מסוגיות מדיניות המים המשמעותיות ביותר, ועושה זאת ללא שיתוף הציבור, בחוסר סבירות קיצוני" - כך טוענת החברה להגנת הטבע בעתירה לבג"ץ שהוגשה היום (א').

 

 

העתירה עוסקת בסוגיית חיבור היישובים שמצפון לכנרת למערכת המים הארצית, וכן בחינת החלופות לחיבור האזור. מועצת הרשות הממשלתית למים וביוב צפויה להתכנס בתקופה הקרובה והיא תתבקש לאשר חלופה לפיה ישאבו מים מהכנרת, וזאת על מנת לשפר את אספקת המים ביישובי הגליל העליון.

 

החברה להגנת הטבע טוענת כי חלופה אחרת שעומדת על הפרק - לחבר את היישובים למפעל המים הארצי ולא לכנרת - עדיפה משמעותית בכל אחד מההיבטים שנדונו.

 

הכנרת הכנרת צילום: גיתית ויסבלום

 

 

 

לטענת החברה להגנת הטבע, באמצעות עורכי הדין אסף בן לוי ונועה יאיון, קיימת חשיבות מיוחדת לאפשר לציבור לקחת חלק בהליך קבלת החלטות ולעשות זאת במסגרת שימוע ציבורי. הליך כזה של היוועצות ציבורית יאפשר לכל אחד מהגורמים המעוניינים בכך להביע את דעתו, מה שעשוי להשפיע על ההחלטה שתתקבל לבסוף.

 

העתירה הוגשה כנגד רשות המים, המשרד למשאבי מים, המשרד להגנת הסביבה ומועצת הרשות הממשלתית למים וביוב, ונטען בה כי מדובר בסוגיית מדיניות מים, שהם משאבי ציבורי, בעלת חשיבות עצומה לכלל צרכני המים בישראל ואשר היא בעלת השלכות ארוכות טווח למשך עשרות שנים.

 

אזור מעלה הכנרת בו עוסקת העתירה מהווה חבל ארץ גדול וייחודי בו מתקיימים נופים נרחבים של מים זורמים והוא מושך אליו מיליוני מטיילים בעיקר בחודשי הקיץ. לטענת העותרת התיירות באזור מעלה כנרת מבוססת במידה רבה מאוד על קיומם ובריאותם של מקורות המים הטבעיים הללו. האזור נחשב "אזור מנותק" במובן זה שהוא אינו מחובר למערכת המים הארצית למפעל ההתפלה. לכן, כלל צרכני המים באזור זה נסמכים על היצע המים הטבעי המקומי הכולל מעיינות, נחלים ומי תהום, ובנוסף נתון לשינויים עונתיים ולשינויים במהלך השנים.

 

במהלך שנות הבצורת, כתוצאה ממיעוט משקעים, ההיצע הנמוך אל מול ביקוש גובר מצד החקלאות, הביאו את מקורות המים הטבעיים במעלה הכנרת לסף התייבשות. בעתירה מוסבר כי מעבר לצריכה המשמעותית לחקלאות, בעונת הקיץ יש ירידה טבעית בשפיעה וכל הפחתה בכמות המים עלולה לפגוע במערכות האקולוגיות המימיות במעיינו ולאורך הנחלים. לפיכך נטען כי אם לא יצומצמו כמויות המים הטבעיים ששואבים ממי התהום, צפויה הפחתה נוספת בספיקות המים בנחלי הצפון ודרגת ההתייבשות שלהם עלולה להתדרדר ולהחמיר.

 

במטרה להתמודד ולעצור את המשך ההידרדרות במקורות המים הטבעיים ולהתמודדות עם המחסור הקשה במשק המים הטבעיים התקבלה ביוני 2018 החלטת ממשלה לאישור תוכנית אסטרטגית להתמודדות עם תקופות בצורת במשק המים בשנים 2018-2030 ובה נקבע בין היתר כי רשות המים תונחה לבחון תוכנית לחיבור האזורים המנותקים למערכת הארצית, לטובת יצירת אמינות מלאה לאספקת מי שתייה ולהגדלת אמינות אספקת המים לחקלאות, טבע ותיירות באזורים אלה.

 

בעתירה נטען כי מדובר באחת מההחלטות בתחום מדיניות המים החשובות ביותר בעשור הנוכחי שיש בה בכדי להשפיע שנים רבות קדימה. החלטה מהסוג הזה, נטען, חייבת לעבור הליכי היוועצות עם הציבור, שהוא בסופו של יום בעליו של המשאב.

 

לא הוצגו חלופות ותהליך ההיוועצות היה מעורפל

 

לפי העתירה, בעבר ובעקבות מספר פניות של החברה להגנת הטבע, הוחלט שתערך היוועצות עם הציבור, אך זו הוגבלה לשאלה העקרונית האם יש לחבר את האזורים המנותקים או שמא אין בכך צורך. זאת, מבלי שצורפו לפנייה בעניין ההיוועצות חומרי רקע רלוונטיים או הוצגו חלופות שיאפשרו לקיים דיון מבוסס ויעיל.

בכדי להמחיש את הבעייתיות נטען בעתירה כי את הליך ההיוועצות המעורפל ניתן לדמות לבקשה להיוועצות בנושא יצוא גז שתוצג באופן הזה: "האם אתה בעד או נגד ולמה?" וזאת מבלי לפרסם טיוטת דוח של ועדה זו או אחרת שתספק את הבחינה שנערכה ע"י רשויות המדינה ותאפשר להתייחס אליה.

 

מים מים צילום: גטי אימג'ס

 

בחינה משמעותית אמורה להציג הנחות יסוד על מאזני מים בתרחישים שונים, להציג מצאי המים כיום ובעתיד, להציג צורכי חקלאות, טבע, תיירות כיום ובעתיד ועוד, ובנוסף לדון בהיבטים כלכליים של חיבור או אי חיבור האזורים המנותקים למערכת המים הארצית ולנתח את המשמעויות הכלכליות למשק המים, לחקלאות, ולתועלות ציבוריות חשובות הנובעות משמירה על זרימת המים בנחלים, נטען.

 

בהמשך לדברים התקיימה ישיבה של מועצת המים ובה התקבלה החלטה עקרונית לחבר את האזורים המנותקים אך היה צורך לבחון את חלופות החיבור, כלומר השאלה כבר איננה האם לחבר אלא כיצד לעשות זאת.

 

העותרת טוענת כי בשלב זה הועלו על הפרק 3 חלופות, וכעת רשות המים פועלת לקדם את הנושא, לפי שיקול דעתה, ומבלי שמתאפשר לציבור להביא את דעתו על כל אחת מהחלופות הללו. כרגע על הפרק נותרו שתי חלופות: האחת היא חיבור קו מים ישיר למפעל המים הארצי והשנייה היא חיבור קו מים מהכנרת.

 

החברה להגנת הטבע מסבירה כי לכל אחת מהחלופות הללו תהיה השלכה על אינטרסים סביבתיים חברתיים וכלכליים ולכן מדובר בסוגיה של מדיניות ציבורית מהמעלה הראשונה. רשות המים תומכת בחיבור קו מים מהכנרת, ואילו החברה להגנת הטבע טוענת כי לאחר בחינה מעמיקה של הידע הקיים, המדעי והמקצועי, ביחס למכלול הגורמים וההשלכות, היא סבורה שחלופה זו תפגע במכלול התועלות הציבוריות של משאב המים וכי יש לתמוך בחיבור למפעל המים הארצי.

 

"לתפיסתנו תהיה זו טעות להסתמך על הכנרת כמקור המים הנוסף הנדרש לאזור מכיוון שבטווח הזמן הארוך פתרון זה לא יוכל לענות על כלל הצרכים ובעקבות כך עלולים להתרחש שינויים בלתי הליכים אשר יפגעו בקרקע ובמים ויסבו נזק לחקלאות ולטבע.

 

מים הם משאב ציבורי

 

העתירה עוסקת בסוגיית אי קיום שימוע ציבורי ונטען כי החלטת רשות המסים שלא לקיים שימוע כזה לוקה בחוסר סבירות קיצוני וכי מאחר שהמים הם משאב ציבורי, אין מקום למנוע מהציבור לקחת חלק בהליך ואין לקיים את הדיון בסוגיה כה משמעותית ורחבת היקף בחדרי חדרים, ללא שקיפות, ללא פרסום החומרים וללא שמיעת טענותיהם של כל הגורמים המעוניינים.

 

מרשות המים נמסר: "רשות המים דוגלת בשקיפות מלאה בפעולותיה ומקיימת קשר שוטף ותדיר עם נציגי הציבור השונים. בחודש יולי 2019 ערכה הרשות היוועצות עם הציבור בנושא חיבור מעלה הכינרת, ובהמשך לכך אף הוסיפה וקיימה שיח עם כלל בעלי העניין ובכללם גם עם החברה להגנת הטבע. בסוף 2020 קיבלה מועצת הרשות החלטה בדבר חיבור מעלה הכינרת והתכניות נבחנו בוועדות שיפוט מקצועיות, שגם להן זומנו נציגי החברה להגנת הטבע, כמו גם בעלי עניין אחרים באזור. לכשנקבל את העתירה נגיב לטענות בבית המשפט."

x