משפט

מכה לאבות גרושים: הפחתת דמי מזונות - רק במקרים חריגים

פסיקה חדשה של בית המשפט העליון מצמצמת את יכולתם של גרושים לבקש מבתי המשפט להפחית דמי מזונות רק למקרים שבהם מוכחת הרעה משמעותית במצבם הכלכלי. בכך סגר בית המשפט את הדלת להפחתה אוטומטית של מזונות לפי הלכת העליון מ-2017, שקבעה כי החיוב לא יוטל בהכרח על האב אלא על ההורים יחד לפי יכולתם הכלכלית

זוגות גרושים המתינו זמן רב לפסיקת ביהמ"ש העליון הזאת שניתנה בשבוע שעבר. גרושים רבים סברו שלאור הלכת העליון מ-2017 בעניין תשלום מזונות ילדים, שקבעה כי החיוב לא יוטל בהכרח על האב אלא על ההורים יחד לפי יכולתם הכלכלית ואופן חלוקת האחריות ביניהם - יפחתו המזונות שישלמו.

 

אלא שרבים מהם התאכזבו וכעסו כשבשבוע שעבר הוציא ביהמ"ש העליון פס"ד שצימצם את יכולת הפנייה לבתי המשפט להפחתת מזונות רק למקרים שבהם מוכח שינוי נסיבות מהותי. הלכת העליון מ-2017 אינה רטרואקטיבית. דלת ביהמ"ש נסגרה בפני אלפי אבות שמשלמים מזונות אף שלטענתם יכולתם הכלכלית שווה או אף נמוכה מזו של האם.

 

 

 

ביולי 2017 פירסם ביהמ"ש העליון פס"ד מהפכני (הלכת 919/15): שיעור המזונות לילד מעל גיל 6 ייקבע על פי יחס ההכנסה בין שני ההורים וחלוקת זמני השהות של כל אחד מהם עם הילד. אם זמני השהות עם הילד שווים וההורים מרוויחים שכר זהה, כל אחד יישא בהוצאות הילד ישירות, והאב לא ישלם לאם מזונות לילד. מאז, אבות רבים במשמורת משותפת שחתמו על הסכמי מזונות לפני שניתן פסק הדין הגישו בקשות לביהמ"ש לבטל את תשלום המזונות. הם הסתמכו על כך שההכנסה שלהם ושל האם זהה פחות או יותר, וביקשו לפטור אותם מתשלום המזונות.

 

"פסק הדין החדש שופך מים צוננים על כל האבות שחשבו ליישם את ההלכה החדשה, וצימצם את יכולת הפנייה לבתי המשפט" "פסק הדין החדש שופך מים צוננים על כל האבות שחשבו ליישם את ההלכה החדשה, וצימצם את יכולת הפנייה לבתי המשפט" צילום: bigstock

 

 

ואז הגיע פס"ד החדש של העליון. מדובר בזוג הורים לשני ילדים שהתגרשו ב-2015 וחתמו על הסכם גירושים, ובו התחייב האב לשלם לילדיו בין 3,000 ל-3,750 שקל מזונות. כשנתיים לאחר חתימת ההסכם הגיש האב תביעה להפחתת מזונות בטענה להרעה ממשית במצבו הכלכלי ובהפחתה ניכרת בצורכי הקטינים. ב-2017, כחודש לפני פסק הדין המהפכני של העליון, נדחתה תביעתו מכיוון שרק בשינוי נסיבות מהותי יתערב ביהמ"ש בהסדרים שנקבעו בהסכם גירושים.

 

בחינה מחודשת

 

על פסק הדין הוגש ערעור למחוזי, שקבע כי יש לבחון את שינוי הנסיבות בעין פחות ביקורתית, המאפשרת התערבות בשיעור המזונות גם בשינוי נסיבות פחות מהותי, ויש להחזיר את התיק לביהמ"ש לענייני משפחה לבחינה מחודשת של הטענות בהתאם לפסיקה מ-2017. על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור לעליון.

 

עו"ד רות דיין וולפנר, מומחית לדיני משפחה וירושה: "פסק הדין החדש שופך מים צוננים על כל האבות שחשבו ליישם את ההלכה החדשה, וצימצם את יכולת הפנייה לבתי המשפט להפחתת מזונות רק למקרים שבהם מוכח שינוי נסיבות מהותי, כמו הפחתת יותר מ-50% מהשכר שהיה כשנקבעו המזונות לאורך זמן ובאופן שאי אפשר היה לצפותו. מצופה היה שהעליון ייתן לבתי המשפט לענייני משפחה כלים כדי לעשות משפט צדק ולא לצמצמו רק למקרים שבהם שינוי הנסיבות מהותי, אבל מול תחושת חוסר הצדק של האבות פסק הדין עושה צדק עם נשים שהסתמכו על סכומי המזונות שנקבעו ושינו עקב כך את מצבן לרעה".

 

פרופ' שחר ליפשיץ, דיקאן לשעבר וראש מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן: "במאמר שפורסם בכתב העת 'מחקרי משפט' הצדקנו עו"ד ענת ליפשיץ ואנוכי את פסק הדין מ-2017. הלכת 919 קבעה מנגנון צודק יותר להתחשבות בהוצאות שמוציא ההורה ישירות על ילדיו. בשבוע שעבר קבע העליון ששינוי ההלכה בנושא אינו מצדיק פתיחת תיקי מזונות שהסתיימו. ניתן להבין לליבם של גברי העולם הישן, שימשיכו לשאת בנטל מזונות שהעליון עצמו קבע שהוא לא מוצדק. ועדיין אני סבור שהנימוקים נגד פתיחה רטרואקטיבית של הליכים שהסתיימו משכנעים: היא תפגע בסופיות הדיון, תטיל עומס על המערכת, תעצים את הסכסוך בין ההורים ותפגע בילדיהם".

 

* עוה"ד שרואיינו בכתבה לא ייצגו בתיק.

 

x