$
דעות

דעה

ישראל נדרשת לחיסון חברתי

רבים חשו אי נוחות ואפילו הלם מוחלט ממה מההתפרעויות האלימות בוושינגטון, ועלה החשש שמא התרחיש עלול לקרות גם אצלנו. אולי זו ההזדמנות לפתח חיסון חברתי מהיר שיילחם בנגיף השנאה, שאף הוא מדבק

אורית אדאטו 07:3215.01.21

החיסונים כבר כאן - אכן בשורה נפלאה לאזרחי ישראל. כנראה שהחשש והפגיעה הישירה של מחלת הקורונה עומדים להצטמצם עד כדי רע הכרחי שניתן לקיים עימו חיי שגרה, פחות או יותר.

  

 

 

מה באשר לחוסן החברתי, המרכיב המשמעותי ביותר בביטחון הלאומי שלנו? עבורו אנו ממתינים לחיסון אחר, הוא לא יינתן בשתי מנות ואפילו לא בזריקה. הוא יצריך מאמץ סיזיפי ולא מעט נחישות ורגישות, אבל אם גם הוא יוכתר בהצלחה, הרי שאז, ורק אז, נוכל באמת לדבר על חזרה לשגרה.

מהומות בקונגרס מהומות בקונגרס צילום: אם סי טי

 

גם מי שהתייחס בביטול או במשנה חשיבות ללכידות, העוצמה האזרחית, הערבות ההדדית לפחות ברמה של מותרות או NICE TO HAVE, מבין היום שאנו עוסקים בליבת הקיום שלנו בימים אלה. המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), בהערכת המצב האחרונה, מזהיר בריש גלי באשר לפגיעה המשמעותית באמון הציבור במוסדות המדינה, ויותר מכך באשר למשמעות העמקת השסעים החברתיים והשנאה בחברה הישראלית הפוגעת במישרין בחוסן הלאומי והאחדות, היסוד החשוב ביותר לביטחון הלאומי. לא פחות.

 

האם למגיפת השסעים וההתרחקות בין אדם לרעהו, ההשתלחות ההדדית בין קבוצה אחת לשניה, יש חיסון? האם יש מי ששוקד לפתח חיסון שכזה? על מנת לפתח חיסון נדרשת קודם כל ההבנה והתובנה כי קיים סיכון משמעותי בעצם הבעיה, התופעה. נראה כי לצערנו, הבנה זו אינה קיימת בקרב הנהגת המדינה, ואולי אף משרתת את האינטרסים הפוליטיים מתוך תקווה שבאמצעות מסרים מוכוונים נצליח יותר, נשיג יותר ואז נטפל בסימפטום, התסמין והוא ייעלם.

 

טיפוח אווירה אחרת - של שותפות גורל

 

התובנה הנדרשת היא כי אין מדובר בתסמינים בלבד, וכי ליבוי שנאה והעמקת שסעים עלולה להביא לחורבן של ממש (וההיסטוריה של עמנו הוכיחה זאת) או לפחות לערעור היסודות החברתיים המתחייבים לקיום מדינה דמוקרטית. לצערנו ראינו כיצד מילים, התלהמות, הסתה ועידוד קיצוניים עלולה לאיים על קיומה של הדמוקרטיה המובילה בעולם. התסמינים הישירים של ההתפרעות אמנם טופלו, באיחור קל, אולם התשתית של שנאה ופילוג נדרשת לטיפול מעמיק ועבודה קשה ומתמשכת להרגעת הרוחות וטיפוח אווירה אחרת – של שותפות גורל, של שיתוף וחיים זו לצד זו בין קבוצות שונות בתפיסה, באמונה ובדרך חיים. של קבלת השונה וכבוד לאחר, תוך הבנה שרק ביחד ניתן למקסם תוצאות, לקדם את החברה ולשמור על הדמוקרטיה.

 

נראה שלא היה בקרבנו כאן אדם שלא חש על הרצף שבין אי נוחות ועד הלם מוחלט ממה שקרה בשבוע שעבר בוושינגטון. ללא מעט מאיתנו חלפה המחשבה, הרהור, חשש האם זה עלול לקרות בצורה כזו או אחרת גם אצלנו.

 

ואולי זו ההזדמנות להבין שנדרש פיתוח מהיר (לא פחות מהתהליך הזריז של פיתוח החיסון כנגד קורונה) של חיסון חברתי, כזה שיילחם בהצלחה בנגיף השנאה, שאף היא נגיף מדבק. ההתייחסות אליו צריכה להיות בהתאם. אין פשרות בדרכנו ליצירת מערכת חיסונית שתפתח נוגדנים כנגד שיסוי ושיסוע, שב-DNA שלה אהבת האדם, ערבות הדדית וחוסן לאומי.

 

אנו עדיין ממתינים לפוליטיקאי שיציג תוכנית עבודה סדורה בנושא. מייחלים לשמוע הבטחות בחירות עם תוכן המעידות כי מבינים את עומק השבר, כי ללא חיסון חברתי אמיתי, שום מסכה לא תעזור. האלימות, השנאה והפילוג נמצאים בכל מקום – בין אם זה ברשתות החברתיות, ברחובות, בתקשורת ונראה כי היום קל מאי פעם להדליק, לשלהב ולהסית את ההמון. אינני משלה את עצמי כי פתרונות קסם יישלפו מהשרוול. התיקון משמעותי ועמוק. העיסוק בו והדיבור עליו חשובים לא פחות, שכן אחת המשימות החשובות ביותר היא 'גיוס' כמה שיותר ישראליות וישראלים, מכל המגזרים, הדתות והמינים, לטובת תהליך הפיוס וההידברות.

 

כיום, החברה האזרחית היא זו שמתאמצת לקדם פיתוח חיסון שכזה, וטוב שכך. אז מה עושים?

1. מייצרים היכרות עמוקה יותר בין המגזרים השונים – שיח ישיר ופתוח שמפיל את החומות והדעות הקדומות ומדגיש את המשותף.

 

2. יוזמים פעולות אקטיביות למיתון השיח המתלהם ברשתות החברתיות, לשם כך רותמים משפיעני רשת מכל המגזרים ויוצרים שפה אחידה ומכבדת.

 

3. הקמת מערכי תמיכה - פיזית ונפשית - המבוססים על קהילות חזקות בכל מגזר או אזור.

 

4. פעילות משותפת עם מוסדות המדינה השונים על מנת לקדם עשייה זו לטווח הארוך (עשייה קצרת טווח, גם אם מחוללת שינוי מיידי, איננה אפקטיבית).

 

כגוף שעוסק מזה עשורים בחיבורים בין חלקיה השונים של החברה הישראלית, אנחנו ב"גשר" ממשיכים ומעצימים פעילותנו בהקשר החוסן החברתי הלאומי, אנו מאמינים שכל אחד ואחת מאיתנו ובעיקר בשיתופי פעולה בינינו נוכל להיות מפיצי החיסון החברתי.

 

כל שיתוף פעולה, מעורבות וסיוע יחזקו ויעצימו את התהליך. אין לנו אפשרות שלא לקחת אחריות ולפעול - כולנו יחד!

 

 

רב גונדר (בדימוס) אורית אדאטו היא נציבת שב"ס לשעבר ויו"ר ארגון גשר הפועל לחיבור וחיזוק הקשר בין חלקי העם השונים

בטל שלח
    לכל התגובות
    x