$
דעות

המדד החברתי-כלכלי: הערים עולות רק כדי לרדת

חריש היא העיר היחידה שזינקה 2 מדרגות, מאשכול 3 לאשכול 5, במדד שפרסמה הלמ"ס; מצד אחד מדובר בתעודת כבוד שעשויה לשמש מגנט לעיר הצומחת בישראל. מצד שני, ההחלטה עלולה לקצץ דרמטית במענקים והסבסוד מהמדינה

דרור מרמור 23:0415.12.20

ראש עיריית ירושלים משה ליאון חגג היום את הודעת הלמ"ס על עלייה בדירוג החברתי־כלכלי של בירת ישראל, מאשכול 2 ל־3. "זו בשורה ענקית לירושלים", אמר ליאון, "שצפויה לטפס עוד במדד ולהפוך לעיר מובילה בישראל". מובילה? תל אביב ורמת גן, למשל, נמצאות באשכול ה־8 מתוך 10. גבעתיים, עירו של ליאון לפני שחלם להיות ראש עיריית ירושלים, נמצאת באשכול 9.

 

החגיגות של ליאון מסתירות את המילכוד הגדול שטמון במדד החברתי־כלכלי הבעייתי, שאף אחד לא ממש יודע כיצד בדיוק הוא מבושל, אולם הוא מורכב מערבוב פרמטרים כמו גיל התושבים, שיעור משפחות ברוכות ילדים, שנות השכלה ושכר ממוצע. ראש העירייה הקודם ניר ברקת, למשל, חגג את הידרדרות העיר מרמה 4 לרמה 2 - משום שהיא אפשרה לו לגרד מהמדינה עוד תקציבים וסבסוד עבור תושבי הבירה.

 

משה ליאון, ראש העיר ירושלים משה ליאון, ראש העיר ירושלים צילום: רפי קוץ

 

אין כמו העיר חריש להמחשת המילכוד. בעיר החדשה יש שיעור עצום של משקיעים מבין רוכשי הדירות, עם תמהיל לא פשוט של תושבים חילוניים, ציוניים־דתיים וחרדים, עם חוסר איזון בהכנסות מתעסוקה מול מגורים, עם בעיות תחבורה קשות והבטחות "על הקרח" לקו רכבת סמוך, ועם קצב צמיחה

מטורף שדרש למשל פתיחה של 64 גנים ו־9 בתי ספר בשלוש שנים בלבד. חריש היא העיר היחידה שזינקה 2 מדרגות, מאשכול 3 לאשכול 5, אולם פרנסי העיר לא ידעו אם לצחוק או לבכות. מצד אחד, מדובר בתעודת כבוד שעשויה לשמש מגנט לעיר הצומחת בישראל, שבסוף 2021 כבר אמורה לכלול 30 אלף תושבים.

 

מצד שני, ההחלטה עלולה לקצץ דרמטית במענקים והסבסוד שמעניקה המדינה לחריש - מה שעלול לפגוע באטרקטיביות שלה למשפחה צעירה מהמרכז. אם כבר מתרחקים מגוש דן, עדיף לקרית גת או לאשדוד, ש"נהנות" מסבסוד של אשכול 4.

 

אם זה לא מספיק, האשכולות החדשים מבוססים על נתוני 2017, עדות לכמה הלמ"ס רלבנטית ומעודכנת לסוף 2020.

x