דעות

דעה

זיהוי פנים למאבק בקורונה - פגיעה בפרטיות

יש לאסור את השימוש בטכנולוגיה זו ו כפי שנעשה במדינות רבות בעולם. את המאבק בקורונה כדאי לנהל מתוך ראיה רחבה ולא בעזרת פתרונות קסם סיניים; תגובה למאמר של ד"ר עידן רוט

עו"ד חיים רביה וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר 00:2928.11.20

בכלכליסט התפרסם לאחרונה טור דעה של ד"ר עידן רוט שבו נטען שכדי להתמודד עם מגיפת הקורונה נדרש לוותר על ה"רפלקס הדמוקרטי" ולהשתמש במעקבים חודרניים אחר האוכלוסייה. "מילת הקסם", כתב רוט, היא "זיהוי פנים", וגיבה בקביעה הדרמטית: "המדינה בוחרת לקדש את הפרטיות, ובכך חורצת את דינם למות". אם רק היינו בסין, קונן, לא היה דמנו הפקר.

 

ראשית, האוטופיזם הטכנולוגי שרוט מבטא הוא בפשטות, מוטעה. אם יש משהו שהמגיפה לימדה אותנו – ממעקבי השב"כ ועד מכונות הנשמה שהודפסו במדפסות תלת ממד - הוא שטכנולוגיה יכולה לסייע אבל לא להחליף את האמצעים הקלאסיים. אף אמצעי טכנולוגי בדיד לא יסייע במיגור המגיפה גם אם נרצה זאת מאד.

 

שנית, רוט איננו מבטא הבנה של משמעות "זיהוי פנים". זיהוי פנים איננו רק מצלמה המזהה אדם מסוים במקום מסוים. מדובר ברשתות של מצלמות שמאחוריהן כלי בינה מלאכותית. מערכות זיהוי פנים יכולות לזהות מוצא וסגנון לבוש, וגם רגשות – כאב, שמחה, עצב, פחד, גועל והפתעה. הן יודעות לזהות נטיות מיניות, כולל של מי שנמצאים עדיין בארון. הן יודעות לתת מיד מידע על האנשים שהמזוהה נראה בחברתם בשנה האחרונה והערכה לגבי קשריו עם כל אחד מהם.

 

זיהוי פנים (אילוסטרציה) זיהוי פנים (אילוסטרציה) צילום: earth eyes

 

שלישית, כל קמט ונמש בעור הפנים מצטרפים יחד כדי לספר את הסיפור הכי אישי שלנו. שלא כמו סיסמה, אי אפשר לשנות את הפנים במקרה של תקלה, דליפה, טעות בזיהוי, שימוש לרעה על ידי שליט אכזר או על ידי מדינה זרה. לכן אי אפשר יהיה לחזור בנו אם וכאשר נתחרט.

 

רביעית, המגיפה תעבור מהעולם וחובה לחשוב על היום שאחריה. האמצעים שנתפוס עכשיו כקבילים ילוו אותנו בהמשך. מדוע לא להשתמש במערכות הנפלאות הללו ולאסור על חולי חצבת להסתובב במרחבים ציבוריים? על מי שלא קיבלו חיסון לשפעת? בעלי נטיה מינית שאנחנו לא רוצים לאפשר במרחב הציבורי? בעלי עמדה פוליטית מסויימת? מי שמבקש שנשווה בנפשנו כמה טוב בסין, אינו לוקח בחשבון שמה שמתחיל בזיהוי פנים ממשיך בדירוג חברתי.

 

דמיינו את ד"ר רוט בדרכו חזרה מן המכללה האקדמית תל אביב יפו שבה הוא מלמד, נכנס לקניון לסידורים. היום שלו הסתיים רע כי אחת הקולגות דיברה אליו בגסות והמצלמה בקניון שמה לב שהוא כעוס. המצלמה עושה עליו זום אין, קוראת את הכיתוב על הטישרט שלו, רואה קעקוע על היד שלו ומפרשת אותם כאינדיקטורים של סיכון. מיד ניגש אליו איש ביטחון. דמיינו לבד את הסוף.

 

לא "מנטרה מערבית"

 

לא לחינם מתפתחת בעולם התנגדות לטכנולוגיות זיהוי פנים וצילום ברחובות. בסן פרנסיסקו, בוסטון, טורונטו ולונדון, מעגנים בחקיקה איסורים להשתמש בהן. האחרונה לאסור זאת במחצית נובמבר היא לוס אנג'לס, שידעה מהומות והפגנות אלימות רבות על בסיס גזע.

 

נציבות הפרטיות בצרפת קבעה שבשביל זיהוי פנים בשדות תעופה צריך הסכמה. גם חברות-ענק מגבילות את השימוש בזיהוי פנים. אמזון החליטה למנוע למשך שנה שימוש בטכנולוגיית הזיהוי העוצמתית שלה Rekognition בידי רשויות אכיפת חוק. בעקבותיה גם IBM ומייקרוסופט.

 

ההתנגדות למעקב באמצעות זיהוי פנים אינה "מנטרה מערבית" ריקה שכדאי להמיר אותה ביעילות סינית. היא נשענת על הבנה שמידע הוא כוח, שבו אפשר להשתמש גם לרעתנו. בעולם נטול פרטיות שולטים צייתנות והליכה בתלם. אלה מנוגדות ליצירתיות וחדשנות שדחפו את ישראל, בטחונה וכלכלתה קדימה בעשורים האחרונים. את המאבק בקורונה כדאי לנהל בקור-רוח ומתוך ראיה רחבה. בעיקר, להימנע מפתרונות קסם סיניים, שעשויים להתברר כמקסם-שווא הרסני.

 

עו"ד חיים רביה וד"ר תהילה שוורץ אלטשולר הם ממייסדי עמותת פרטיות ישראל

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x