רכב

בלעדי לכלכליסט

ארגון הגג של יצרני הרכב באירופה מבקר את ישראל בחומרה על מיעוט הרכב החשמלי במדינה

ארגון ה-ACEA שיגר לראשונה מכתב חמור לרגולטורים בישראל ולמנכ"ל איגוד יבואני הרכב ובו התייחסות מטרידה לשוק הרכב הישראלי

תומר הדר 11:1925.11.20

מחסור בעמדות טעינה לרכב חשמלי, בעיות מיסוי, סירוב לתת הטבה לרכב חשמלי בערים המזוהמות ומחיר יקר: אלה הן מקצת הבעיות שמונעות מתושבי ישראל להתחיל תהליך אמיתי של מעבר למכוניות חשמליות, כך עולה ממכתב חמור ששלח לראשונה אי-פעם לרגולטורים בישראל אחד מארגוני הגג החשובים והמשפיעים ביותר בענף הרכב העולמי – ה-ACEA.

 

 

התייחסות כזו של ארגוני הגג של יצרני הרכב העולמיים, שבמסגרתה הם מביעים עניין במדיניותה של ישראל בכל הנוגע לרכב חשמלי, היא נדירה למדי. למעשה, הפעם היחידה שבה פנה ארגון הגג האירופי של יצרני הרכב לרגולטורים בישראל היתה לפני כשש שנים, במהלך הדיונים בחוק רישוי רכב. הפעם, כך ניכר מפניית ה-ACEA, ישראל משתרכת הרבה מאחורי אירופה בכל הקשור באימוץ של רכב חשמלי.

 

יתרה מכך, ישראל חברה ב-OECD, ארגון שרשות המסים מקפידה לציין בדיווחיה את שביעות רצונו מהמדיניות הישראלית למיסוי רכב. ואולם ה-OECD, לפי דיווחי הארגון עצמו, מקיים קשרי עבודה הדוקים עם ה-ACEA לנוכח היותו הארגון בעל ההשפעה הרגולטורית המשמעותית ביותר באיחוד האירופי, וניכר כי בארגון הגג של יצרני הרכב באירופה מבינים שישראל רחוקה מאוד מאימוץ של רכב חשמלי נקי.

 

חזי שייב, מנכ"ל איגוד יבואני הרכב חזי שייב, מנכ"ל איגוד יבואני הרכב צילום: דנה קופל

 

ה-ACEA הוא ארגון הגג של כל יצרני הרכב שמשווקים ומייצרים מכוניות עבור שוק הרכב האירופי. כלומר, מדובר בארגון החשוב והמשפיע ביותר מבחינת תעשיית הרכב העולמית, אשר משווקת רכבים באירופה. רשימת יצרני הרכב הגדולים שחברים בארגון ונהנים מהשפעתו כוללת את וולוו, PSA (החברה-האם של פיג'ו), FCA (פיאט קרייזלר), טויוטה, רנו ניסאן ועוד. יצרנים אלה מפתחים, כמובן, רכבים חשמליים – ופנייה של ה-ACEA לרגולטורים בישראל מוכיחה היטב כי יצרני הרככ החברים בארגון ערים לעובדה שבעוד באירופה המכוניות החשמליות מתוצרתם תופסות תאוצה, בישראל המצב שונה.

 

בפועל, ACEA הוא הארגון שאחראי לכל ההיבטים הרגולטוריים הנוגעים לפעילות יצרני הרכב, והוא גם חולש על אחד הענפים הרווחיים ביותר באיחוד האירופי מבחינת הכנסות – וגם אחד הגדולים בהיבט של כוח אדם. ה-ACEA אחראי, בין היתר, גם לקשרים מול ממשלות באירופה במדינות שבהן מיוצרות מכוניות, וגם על שיווק מכוניות וקביעת מדיניות המיסוי והייצור של יצרני הרכב השונים מול האיחוד האירופי.

 

לשם המחשה: ה-ACEA חולש על 14.6 מיליון עובדים בתעשיית הרכב האירופית ב-226 מפעלים שונים של יצרני הרכב וספקיהם. נכון ל-2019 היה הארגון אחראי  לייצורן של 18.5 מיליון מכוניות. מטבע הדברים, ה-ACEA הוא גם הארגון האחראי על כל תהליכי הטמעת הרכב החשמלי באיחוד האירופי, בהיבטים שנוגעים ליצרני הרכב.

 

בראש ה-ACEA עומד כיום מייק מאנלי, המכהן גם כנשיא FCA, החברה-האם של פיאט וקרייזלר – ואילו מארק הואיטמה הוא מנכ"ל הארגון. הואיטמה הוא זה שחתום על המכתב שנשלח לאיגוד יבואני הרכב הישראלי.

 

ישראל אינה חברה ב-ACEA, לעת עתה, ואינה מדינת איחוד אירופי, אבל תעשיית הרכב העולמית מגלה בשנים האחרונות עניין הולך וגובר בשוק הרכב הישראלי, הודות לעבודת איגוד יבואני הרכב הישראלי, בגלל תעשיית האוטו טק, הרכב האוטונומי והסייבר. דבר זה מעלה לא מעט תמיהה בקרב יצרני הרכב הגדולים – כיצד זה שדווקא במדינה המתיימרת להיות מובילה בתחומי הרכב האוטונומי, הסייבר והתקשורת, הרכב החשמלי משתרך הרבה מאחורי הרכבים הרגילים.

 

בישראל מוטל על רכב חשמלי מס קנייה נמוך בשיעור של 10% לעומת 50% על רכב היברידי מינואר הקרוב (כיום 45%), ויותר מכך על רכב רגיל – אך הציבור בישראל אינו ממהר לרכוש.

 

ה-ACEA פרסם במהלך השנים האחרונות כמה מחקרים שניתחו לעומק את חדירת הרכב החשמלי באירופה, את הסיבות לרכישת רכב חשמלי ואת הרתיעה ממנו, וסייע לא מעט בהחדרת רכבים חשמליים לשוק האירופי. אולם בישראל המצב שונה. על המכתב שנשלח לאיגוד יבואני הרכב בישראל ולרגולטורים המקומיים חתום הואיטמה עצמו, והוא מיועד לחזי שייב, מנכ"ל איגוד יבואני הרכב. נשיא איגוד יבואני הרכב הוא יקי אנוך.

 

מכתבו של הואיטמה, שנחשב כיום לאחד מבעלי ההשפעה הבולטים ביותר בתעשיית הרכב האירופית, מציין כי באירופה נמכרו 290,403 רכבים מצוידים בסוללה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 - עלייה של לא פחות מ-71% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. רכבים חשמליים היוו 8.1% מכלל המכירות בשנה הנוכחית. הואיטמה גם מפרט את האמצעים שננקטו באירופה, כדי להחדיר בהצלחה את הרכבים החשמליים - מהלכים שאינם מבוצעים בישראל. את "רשימת ההאשמות" שעולה מן המכתב, אשר כולל בעיקר קווים כלליים להמלצות עבודה למדינת ישראל, ניתן כמובן להפנות לרגולטורים בארץ, אך במקרים מסוימים גם אל יבואני הרכב.

  

בין הסיבות לחדירה המוצלחת של רכב חשמלי לאירופה מציין הואיטמה במכתבו את מגוון הדגמים, שחלקם אינו מגיע כיום לישראל. במכתבו הוא מונה את פיאט 500 החשמלית, פולקסווגן ID3 ואופל ויוארו החשמלית - דגמים הזרים לצרכן בישראל. בנוסף מציין הואטימה כי באירופה ניתנו תמריצים נקודתיים לרכישת רכב חשמלי, כלומר מענקים לאזרחים שסופקו או באמצעות גריטה או באמצעות מענק ישיר - דבר שלא התרחש בישראל. עוד מדגיש הואיטמה כי באירופה קיימת מדיניות ברורה של היתר רק לרכב חשמלי להיכנס לאזורים מסוימים בערים הגדולות. בישראל, עד כה, קיים רק איסור בפועל על כניסת רכבי דיזל ישנים ומזהמים לתל אביב ולירושלים.

 

 

המלצות ה-ACEA, שמופיעות בסיכום המסמך החמור, ברורות מאוד: יש להוזיל את הרכב החשמלי לצרכן הישראלי, להעניק הטבות לבעלי רכב חשמלי אשר יתבטאו, כמו באירופה, בהטלת מגבלות כניסה לרכב שאינו חשמלי לערים, בהטבות חניה לרכב חשמלי ובהשקעה בתשתיות.

 

x