דעות

חוק יסוד בתפקיד השכפ”ץ

הדיון אתמול בבג”ץ בעתירות נגד העלמת התקציב מעיד על שלב נוסף בשחיקת הדמוקרטיה

משה גורלי 08:0225.11.20

עכשיו הגיע תור התקציב לתבוע את עלבונו בעליון. לאחר ממשלת החילופים, הוועדה לבחירת שופטים, ההפגנות, חוקי הקורונה, הצוללות, כשירות הנאשם לכהן כראש ממשלה ועוד — אתמול נדרשו שופטי העליון לשלוש עתירות שתקפו את התיקון לחוק היסוד, שלמעשה העלים את הכלי המרכזי לניהול המדינה. טוב, לא העלים, אבל העביר אותו בלעדית לממשלה. “זו הפרה חוקתית”, אמרה הנשיאה אסתר חיות. אנו בשלב נוסף של הפרת הדמוקרטיה.

 

הדיון המשפטי עסק בשלוש העתירות (של סתיו שפיר ויעל פארן באמצעות עו”ד חגי קלעי, התנועה לאיכות השלטון באמצעות עו”ד אריאל ברזילי ואחריות לאומית, אורני פטרושקה ואזרחים נוספים באמצעות עו”ד גלעד ברנע) על שאלת ה"שימוש לרעה בחוק יסוד". כלומר, מחוקקים חוק כדי לפתור תסבוכת פוליטית מזדמנת, וכדי למלטו מביטול בבג"ץ מכתירים אותו כ"חוק יסוד". כלומר משדרגים אותו למעמד חוקתי ומזהירים את בג"ץ שחלילה לו מלגעת בו. הדילמה הזו דבקה גם בממשלת החילופים. במקום לעגן אותה, כמקובל, בהסכם קואליציוני, חוקקו אותה בחוק יסוד. והכל בגלל שבנימין נתניהו ובני גנץ לא מאמינים בגרוש האחד לשני, ונתניהו גם זקוק למעמד של ראש ממשלה כשיגיע לספסל הנאשמים. כך, שועבד גם התקציב למועדי היציאה לבחירות שנוחים לנתניהו, תמרון שהתאפשר הודות לתיקון האוזר. ואחרי הכל התחייבה הממשלה להביא את תקציב 2020 45 יום לפני 23 בדצמבר, ואת תקציב 21 בתחילת נובמבר. "הממשלה נמצאת כרגע בהפרה חוקתית", הודתה ביושר גם נציגת הכנסת בדיון, עו"ד אביטל סומפולינסקי. רק נציגת המדינה (הממשלה), עו"ד דניאל מארקס, סירבה להודות ששולחיה מפרי חוק.

 

הנשיאה אסתר חיות הנשיאה אסתר חיות צילום: עמית שאבי

 

לא שההפרה תגרור פקודת ביזיון נגד ממשלת ישראל. הדיון אתמול המחיש שוב כמה התרחקו היקום הפוליטי והמשפטי זה מזה. הפיל שבאולם: הפיכת התקציב לעוד כלי בארגז התחמושת של ראש הממשלה, זוהה רק בעקיפין. לשאלת חיות מדוע אין תקציב השיבה סומפולינסקי: "המשבר הפוליטי לא איפשר לממשלה להביאו לכנסת... בלי הפתרון הזה (תיקון האוזר — מ.ג.), היינו יוצאים שוב לבחירות... לכן נבחר הפתרון היצירתי של ה־11 מיליארד. מה שהוביל למשבר אינו מענייני, אני מתמודדת עם התוצאה. לתת צ'אנס נוסף לממשלה".

 

על ה־11 מיליארד האלה, אמר ב"כ העותרים עו"ד גלעד ברנע: "הסיפור הוא התמיכות. בתקציב הישיבות היתה בעיה וצריך היה למצוא פתרון כי ההעברות מוצו. זה המנוע והמניע, 300 המיליון שהיו חסרים לישיבות. ואז הפכו את זה ל־11 מיליארד שקל."

 

המדינה, כהרגלה בכל פעם שנרשמת שחיקה נוספת בדמוקרטיה, מספרת שאין כאן בכדי לזעזע את אמות הספים, והפלונטר הפוליטי מצדיק פגיעה לא משמעותית. אולם שאלת ההתערבות בחוקי יסוד עולה גם בעתירות נגד חוק הלאום וממשלת החילופים. אלה שאלות הרות גורל, לא רק לממשלת נתניהו, אלא גם לעליון שאמור להחליט אם לצלוח משוכה אקטיביסטית בסדר גודל שמעולם לא נחצתה.

 

x