שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

למי שייך הכסף שהושקע בחברות סטארט־אפ?

בית המשפט המחוזי קבע שכספי משקיעים בסטארט־אפ שייכים לחברה ולא למשקיעים בה, ובכך הפך את החלטת השלום והתיר למדינה לעקל כספים מחברות שבעל השליטה בהן חשוד בפלילים. סנגורו: "ההחלטה עלולה לעצור השקעות בארץ"

עמיר קורץ 11:0815.11.20

למי שייכים כספים שמושקעים בחברות סטארט־אפ — למשקיעים או לחברות? תיק שמתנהל בימים אלו בבתי המשפט ואף הגיע בשבוע שעבר לבית המשפט העליון, עשוי להיות בעל השפעות מרחיקת לכת על השקעות בסטארט־אפים, בעיקר מצד משקיעים מחו"ל. בתיק, שהוחזר עתה לדיון בבית משפט השלום, נדרשת הכרעה בשאלה אם המדינה רשאית לחלט כספים שהושקעו בחברות במקרה שבעל מניות הרוב נחשד בעבירות שאינן קשורות לפעילות החברות או למשקיעים זרים שהשקיעו בתום לב.

 

 

את הערעור לעליון הגיש איש עסקים, ששמו אסור בפרסום (בשל מצבו הבריאותי), החשוד בעבירות חמורות כקבלת דבר במרמה, הברחת טובין, יצוא תרופות לא חוקי לחו"ל והלבנת הון, שבוצעו לפני כמה שנים במסגרת פעילות עם שותף. האיש זומן בידי הפרקליטות לשימוע לפני כתב אישום ומכחיש את החשדות כלפיו. במהלך החקירה תפסו רשויות האכיפה בפברואר האחרון 3.8 מיליון שקל שהיו בחשבונות הבנק של שלוש חברות סטארט־אפ בתחום הביוטק, ושנמצאות בבעלותו החלקית של החשוד.

 

בכל החברות, שאותן ייסד החשוד, הוא בעל המניות הגדול ביותר: 81% בחברה אחת, 90% בחברה שנייה ו־97% בחברה השלישית. עם זאת, בחברות השקיעו גם משקיעים זרים, ובהם בעל הון יהודי מוכר בעל עסקים בינלאומיים.

עו”ד גיל דחוח. “זו החלטה שתשפיע על המשקיעים מעבר לים"
עו”ד גיל דחוח. “זו החלטה שתשפיע על המשקיעים מעבר לים"

 

 

 

 

 

באמצעות עו”ד גיל דחוח, ביקשו איש העסקים ושלוש חברות הביוטק מבית משפט השלום בירושלים להורות על שחרור הכספים בטענה שהם רכוש המשקיעים החיצוניים בחברות, שאינן חשודות בדבר, ואלו אינם כלל צד להליך הפלילי. "לא ניתן לתפוס את סכומי הכסף שנתפסו בחשבונות העסקיים של החברות", נטען בבקשה.

 

לטענת איש העסקים, אין לראות בו בעל שליטה בכספים האלה היות שמדובר ב"חוב של החברות כלפי המשקיעים". להוכחת הטענות צורפו גם הסכמי ההשקעה בחברות שהראו כי למשקיעים יש קדימות על פני איש העסקים בנוגע לכספים, וכי הוקנו להם זכויות ראשוניות נוספות בחברות כך ש"אין לראות במבקש בעל השליטה, בוודאי לא הבלעדי".

מנגד, טענה המדינה כי תפיסת הכספים נועדה להבטחת חילוט עתידי של שווי הכספים שהלבין איש העסקים, על פי החשדות המיוחסים לו. תפיסת הכספים, טענה המדינה, נעשתה מכוח חוק איסור הלבנת הון, היות שהרכוש שנתפס מוגדר ככזה שמצוי בשליטת החשוד. בין השאר התבססה המדינה על הלכה שנקבעה בתיק נגד עו"ד רונאל פישר, שבו נתפסו סכומי הכסף שהיו בחשבון משרד עורכי הדין שלו. המדינה טענה כי "המשקיעים אינם בעלי הקניין בכספי החברות, אלא לכל היותר בעלי זכויות אובליגטוריות כלפי החברות". 

”פגיעה אנושה בחברות”

 

באוגוסט האחרון פסק השופט ביאלין אלעזר מבית משפט השלום בירושלים כי המדינה תשחרר את הכספים שנתפסו בחשבונות של חברות הביוטק. השופט כתב בהחלטתו כי אמנם החשוד מחזיק במרבית מניות החברות, אולם המשקיעים הזרים מחזיקים בחלק מהמניות, ואין כל טענה שהם מעורבים במעשים הפליליים שבהם חשוד מייסד החברות.

 

"מדובר בחברת הזנק שאת חיותה הכספית יונקת מכספי משקיעים זרים", כתב השופט. הוא קבע שאף שאיש העסקים הוא בעל השליטה בחברות, "אין בכך כדי להפקיע את כספי ההשקעה מהמשקיעים ולהפוך את המבקש לבעל שליטה בלעדי בכספי המשקיעים, שאף הם בעלי מניות בחברות המבקשות".

 

 צילום: שאטרסטוק

 

 

עוד כתב השופט כי איש העסקים היה אמנם מי שהגה את רעיון הפיתוח שבבסיס כל אחת מחברות הביוטק, אך המשקיעים הם שהביאו את הכסף, שלימים נתפס על ידי המדינה. לפיכך לשיטתו, למשקיעים "זכות קניינית בסכומי הכסף שנתפסו".

 

השופט קבע כי אף שיש אינטרס ציבורי בתפיסת כספים על מנת להבטיח חילוט עתידי אם החשוד יורשע בדין, יש לאזן זאת באינטרסים נוספים, "בראש ובראשונה מידתיות התפיסה והפגיעה הכרוכה בחברות הזנק שתפיסת הכספים פוגעת בפעילותן העסקית". במקרה זה, הוא קבע, כאשר מדובר בחברות אשר זקוקות לכספי ההשקעה לצורך פיתוח תרופות — הפגיעה בהן אנושה.

 

על ההחלטה לשחרר את הכספים הגישה המדינה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים, וזה התקבל בספטמבר האחרון. השופט אביגדור דורות הפך את החלטת השלום וקבע כי למשקיעים הזרים אין זכות קניינית בסכומי הכסף שנתפסו על ידי המדינה, ולאחר שאלה הושקעו זכות זו הועברה לחברות הביוטק עצמן, ולכן זכות הקניין בכספים שייכת להן. בנוסף קבע כי “המסקנה היא כי למרות כל המנגנונים החוזיים שנחתמו מול המשקיעים, המאפשרים להם מידה של פיקוח על אופן הוצאת הכספים שהשקיעו בחברות, אין פירוש הדבר כי המשיב מוחרג מהגדרת ‘בעל שליטה’ כאמור”. עוד קבע כי "המשיב הינו בעל יכולת לכוון את פעילות החברות". לפיכך הוא פסק שאיש העסקים הוא בעל השליטה בחברות ומכאן שכספי החברות הם "בשליטתו", וניתן לתפוס אותם לצורכי חילוט עתידי.

 

השופט החזיר את התיק לבית משפט השלום כדי שידון בחלופה שתפגע פחות בפעילות החברות, כמו תפיסת מניותיו של איש העסקים, אולם עד החלטה אחרת כספי החברות יישארו בידי המדינה.

 

”מכת גרזן”

 

על פסיקה זו הגיש איש העסקים בקשת רשות ערעור לעליון באמצעות עורכי הדין גיל דחוח, גלית רוטנברג וגרג פאוסט קורצ'מני. הוא ביקש שהעליון יבחן אם זכותם של משקיעים תמי לב, בחברה, שאינה מעורבת בביצוע עבירות, גוברת על זכות המדינה לחילוט נכסים שבשליטת בעל מניות הרוב בחברה, שנחשד בעבירות המנותקות מהחברה; והאם כספים שהושקעו בחברות על ידי משקיעים חיצוניים, תחת מגבלות והתחייבויות, נכללים בהגדרת “רכוש שבשליטת” בעל מניות הרוב ובשל כך הם ניתנים לחילוט.

 

לטענת איש העסקים, הותרת החלטת המחוזי על כנה היא למעשה "מכת גרזן" על חברות הסטארט־אפ, שתגדע את עתידן ותפגע בחברות שלא היו קשורות כלל לעבירות ובמשקיעים החיצוניים על לא עוול בכפם. לטענתו, המדינה אינה נוהגת לתפוס רכוש של חברות כשהן עצמן לא נחשדות במעורבות בעבירה (להבדיל מאחזקות חשודים במניות החברות). הוא גייס לטיעוניו גם את "תיק 4000", במסגרתו, לדבריו, לא התבקשה תפיסת ההון העצמי והנכסים של בזק.

 

בנוסף, נטען, מדובר בשאלות בעלות משמעויות רוחב על שוק ההייטק והביוטק הישראלי, היות שאם ייקבע שכספי משקיעים, מקומיים או זרים, עשויים להיתפס על ידי המדינה, אף אם המשקיעים או החברה שבה השקיעו לא היו מעורבים בכל פעילות פלילית, הדבר יעלה את סיכון ההשקעה שלהם וירתיע אותם מהשקעה בחברות בישראל.

 

מנגד, המדינה ביקשה מהעליון לסלק את בקשת הערעור על הסף בטענה כי טרם מוצו ההליכים בערכאות הנמוכות יותר. בהחלטה שניתנה בשבוע שעבר קיבלה שופטת העליון דפנה ברק ארז את עמדת המדינה, אך מבלי להיכנס למהות המחלוקת. ברק ארז סברה כי היות וההליך הוחזר מהמחוזי לשלום וההיבטים העובדתיים של המחלוקת עדיין מתבררים שם, יש לדחות את בקשת רשות הערעור ואין מקום לדיון בה כעת. יחד עם זאת, היא רמזה בהחלטתה שחוק איסור הלבנת הון לכאורה מאפשר את התפיסה, ולא נועד לחול רק על חברות שצוינו כנאשמות בעצמן.

 

"החלטת המחוזי עלולה להביא לעצירה של השקעות בישראל", אומר עו"ד דחוח ל”כלכליסט”. "זו מהפכה בדיני החילוט, שתשפיע על המשקיעים מעבר לים. זה יגרום לשינוי מהותי בתהליך הדיו דיליג'נס שעורכים משרדי רואי החשבון הגדולים עבור המשקיעים שהם מייצגים".

x