שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

דעה

הבנקים המרכזיים יהיו שונים אחרי הקורנה מאלו שהכרנו

כשהקורונה תחלוף, נשאר עם קווים מנחים, שיגדירו מחדש מהו בנק מרכזי מודרני, כמו לא עוד זרוע מוניטארית, כי אם גוף מוניטארי – פיסקאלי, הרחבה של סט הכלים ועוד. ניהול נכון של הנכסים שרכשו בנקים מרכזיים יהפוך יותר ויותר חשוב מבחינתם

רונן מנחם 07:1813.11.20

לא בכדי זנח הנשיא האמריקאי היוצא דונלד טראמפ את התקפותיו הבוטות על יו"ר הפד ג'רום (ג'יי) פאוול. הפד נתן תצוגת תכלית מתחילת הקורונה, הוכיח עצמו מבוגר אחראי ויישם את תפקידו כמלווה של מוצא אחרון; לא בתנאי מעבדה, אלא במשבר הפתאומי, המסובך והממושך ביותר שפקד את כלכלות העולם.

 

כשהקורונה תחלוף, נשאר עם קווים מנחים, שיגדירו מחדש מהו בנק מרכזי מודרני:

 

פעילות משולבת: לא עוד זרוע מוניטארית, כי אם גוף מוניטארי – פיסקאלי. בעת משבר, ממשלות ורשויות מגיבות לאט, כי לכלים העומדים לרשותן (הרחבות תקציביות, הקלות מס, תשלומי העברה וכו') אין השפעה די מהירה וחזקה בשלב הראשון – והקריטי שלו. עוד לפני שמדברים על הורדות ריבית, או הזרמות לשווקים, ירתום הבנק המרכזי את הבנקים ויעמיד להם הלוואות בריביות אפסיות, או שליליות, ובלבד שתועמדנה בתורן למשקי בית וחברות. בנק מרכזי אינו פועל למטרות רווח, מאזניו מוגדרים במונחי עודף/חוסר, אין לו ניחוח פוליטי וועדותיו המוניטריות שלו מקבלות החלטות מקצועיות ומהירות יותר מקבינטים ממשלתיים.

 

 

יו"ר הפד ג'רום פאוול יו"ר הפד ג'רום פאוול צילום: איי אף פי

 

יצירתיות: סביבת הריבית האפסית לא הולכת לשום מקום ולכן בנק מרכזי מודרני יידרש ליצירתיות יתר. למרות ההזרמות הגבוהות, אינני רואה קמבק של האינפלציה בקרוב ולכן טיפול במשברים כלכליים – בטח כאלו שמקורם אקסוגני, כמו הקורונה – יצריך הרחבה של סט הכלים: רכישת ני"ע מכל סוג – כולל מניות, או קרנות סל, כפי שנוהג, למשל, הבנק המרכזי של יפן, או מנגנונים למתן אשראי במישרין לעסקים קטנים ובינוניים, במיוחד אלו שנפגעו יותר מאחרים.

 

שקיפות: טובה בתיאוריה, פחות יעילה בשטח. יש ויכוח גדול האם בנק מרכזי צריך להיות "שקוף" ולאותת לשווקים על כוונותיו. התומכים מעלים את הצורך לשמור על אמינות – נכס שקשה לרכוש וקל לאבד. לדעתי, בעת משבר, זו מגבלה ועדיף לבנק מרכזי להפתיע את השווקים מעת לעת. לדוגמא, ע"י הורדות ריבית לא במועד הרגיל, רכישות ני"ע חדשים (כפי שהפתיע בנק ישראל את השווקים והודיע על רכישת אג"ח חברות) או, במקרה של תיסוף יתר של המטבע המקומי – הכרזת שער חליפין מקסימום (כפי שנעשה בשווייץ לפני מספר שנים). כך יראו למשקיעים שאין "להמר" על פעולות הבנק המרכזי בתקופות כאלו.

 

 

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל צילום: בלומברג

 

הובלה: במשברים קודמים הייתה תחושה שהבנק המרכזי "מפגר אחרי השוק" ומוריד ריבית כשהשוק "רומז" לו. כך, כשסוחרים רכשו אג"ח ממשלתיות בהיקפים גדולים, תשואות הפדיון ירדו ופחתה התמסורת מהריבית הרשמית, הקצרה, של הבנק המרכזי. הפעם הפד הוא שאותת לשווקים כי הריבית תישאר נמוכה שנים קדימה ו"יישר" כלפיו את השווקים.

 

"ניהול השקעות": טריליוני הנכסים שרוכשים בנקים מרכזיים הופכים אותם "מנהלי השקעות" והם נזקקים ל"תיק" מגוון יותר. לא רק נכסים נומינליים קצרים ופיקדונות, אלא גם ני"ע ונכסי סיכון לתקופות ארוכות יותר – מניות, אג"ח חברות, קרנות ועוד. בישראל, למשל, כשיש עודף לבנק ישראל הוא מועבר למימון הגירעון ואז הממשלה יכולה להנפיק פחות אג"ח – מה שמפחית את הלחץ על תשואות הפדיון ומוזיל את עלויות המימון למגזר העסקי. לכן ניהול נכון של הנכסים שרכשו בנקים מרכזיים יהפוך יותר ויותר חשוב מבחינתם.

 

ייעוץ: כן, בנקים מרכזיים רבים מוגדרים יועצים לממשלה בחוק, אך מידת השפעתם עלולה להיות נתונה בספק בשיאם של משברים (כפי שקורה עם פרויקטור הקורונה, שלא כל עצותיו המקצועיות תאמו למציאות החברתית פוליטית). אחד הלקחים החשובים מהמשבר – עצות בנק מרכזי חייבות להיות כלי מידי וחשוב לבלימת משברים בשלבי התפתחותם וכמובן – בתהליכי היציאה מהם.

נקודות אלו תעצבנה את דמותו הבנק המרכזי המודרני– אם לקחי המשבר יופקו.

 

רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות

בטל שלח
    לכל התגובות
    x