שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

בלעדי לכלכליסט

ערבויות במאות מיליוני שקלים זויפו במכרזים

המשטרה חוקרת פרשה רחבת היקף שבמסגרתה נתפסו עשרות ערבויות מזויפות שהונפקו לכאורה על ידי חברות הביטוח הפניקס, איילון ומגדל; הן הוגשו על ידי גורמים שביקשו להתמודד במכרזים או לקבל הלוואות. עשרות מעורבים נחקרים, ובוצעו גם מעצרים; הערכה: מאות ערבויות מזויפות כאלה מסתובבות כיום בשוק

עמיר קורץ 06:5326.10.20

פרשה רחבת היקף של זיוף כתבי ערבויות בסכומים כוללים של מאות מיליוני שקלים של חברות הביטוח הגדולות, ובהן הפניקס, מגדל ואיילון, נחקרת בימים אלה במפלג ההונאה של משטרת מחוז תל אביב, כך נודע לכלכליסט.

 

 

 

זיוף הערבויות נעשה במטרה להשתתף במכרזים ולקבל ביצוע של פרויקטים גדולים או לקבל באמצעותן הלוואות כספיות. החוקרים חושדים כי מעבר לעשרות הערבויות המזויפות שכבר נתפסו במהלך החקירה, רבות אחרות, אולי אפילו מאות, עדיין מסתובבות בשוק ונעשה בהן שימוש.

 

במסגרת החקירה שמבוצעת בשיתוף פעולה בין מפלג ההונאה ת"א בראשות סנ"צ קומי ג'יבלי ורשות המסים, נחקרו עד כה גורמים רבים בעולם העסקי ונגבו עשרות עדויות ממעורבים. החוקרים מנסים לשרטט כיצד פעלה רשת הזיוף בעשרות ואפילו מאות מקרים – מי היו הזייפנים, המתווכים, ה"מאכערים", משתפי הפעולה והנפגעים.

 

 

איציק חלה בן משה איציק חלה בן משה צילום: גיל לרנר

 

לכלכליסט נודע כי בין הגופים שנחקר החשד כי הוגשו להם ערבויות מזויפות בגובה מיליוני שקלים כל אחת, ללא ידיעתם, גופים ציבוריים כמו רשות מקרקעי ישראל, משרד השיכון, רשות ההגירה ונתיבי איילון, חברות כמו אס.אר. אקורד הבורסאית שבשליטת עדי צים, שהם ביזנס הבורסאית, אלעד ישראל מגורים והולנדיה.

 

בחודש שעבר עצרו חוקרי המשטרה לחקירה שניים מהמעורבים המרכזיים בפרשה: הקבלן איציק חלה בן משה, אשר מוכר כפושט הרגל שניסה להתמודד על רכישת אפריקה השקעות בשנה שעברה, וסוכן הביטוח מוטי אסולין מאשדוד. (החשוד הוא בן 45. קיים סוכן ביטוח נוסף בשם מוטי אסולין, בן 67, מרחוב גטה 2 באשדוד, שאינו קשור לפרשה).

 

חלה חשוד בזיוף בכוונה לקבל דבר, ואסולין חשוד בזיוף, קבלת דבר במרמה, קשירת קשר להונות ושימוש במסמך מזויף. השניים היו כמה לילות במעצר ובערב יום כיפור שוחררו לבתיהם בתנאים מגבילים.

 

בביטוח נדהמו, נשכר משרד חקירות

 

הפרשה החלה כאשר בחברת הביטוח איילון גילו לפני כשנה, כפי שפורסם בכלכליסט, כי חלה הגיש ערבות בסכום של 20 מיליון שקל שנחזית לכזו שהונפקה על ידיה, במסגרת ההתמודדות שלו במכרז לרכישת אפריקה השקעות – והגישו תלונה במשטרה.

 

 

 צילומים: ששון תירם, גיל לרנר, פביאן קולדורף, עמית שעל, חדשות 13

 

כתב הערבות הוגש על ידיו לנאמני האג"ח של החברה. אולם הם בדקו זאת מול איילון וגילו שמדובר במסמך מזויף. "המסמך שנחזה כביכול להיות ערבות, מעולם לא הופק על ידי איילון חברה לביטוח, והאנשים המופיעים כביכול שחתומים בשם איילון בתחתית המסמך המזויף אינם עובדי איילון, ואם הם קיימים, הם מעולם לא היו מוסמכים לחתום בשמה. מדובר במסמך כוזב שאין ומעולם לא היה לו כל תוקף כלפי איילון ותלונה בגינו הוגשה למשטרת ישראל", כתבה איילון לנאמני האג"ח. עוד נחקר החשד שחלה ניסה להסתיר את הזיוף באמצעות זיוף מכתב נוסף, הפעם בשם המשנה למנכ"ל איילון.

 

בהמשך התגלו מקרים נוספים של ערבויות שנחשדו כמזויפות, באיילון, הפניקס ומגדל. כולן נדהמו לגלות כי בשוק מסתובבות ערבויות שהוצאו כביכול על שמן והגישו תלונות במשטרה. אחת מחברות הביטוח, כך נודע לכלכליסט, שחשדה כי עשרות ערבויות על שמה זויפו, שכרה את שירותיה של חברת החקירות הפרטית עורב מודיעין עסקי בבעלות רפ"ק בדימוס במשטרה מאיר פרסקו. פרסקו אסף חומרים על אודות הערבויות שזויפו – והחומר הוגש כולו למשטרה.

 

בין השאר, נחקרת כיום כל ה"שרשרת" של ביצוע העבירה – משלב הזיוף של הערבות, דרך אותם גורמים שתיווכו בין הזייפנים לגורמים העסקיים, ועד השלב שבו הוגשה הערבות המזויפת. הערבויות הוגשו ל"לקוחות הקצה" לצרכים שונים – אם כדי לקבל הלוואות כנגדן ואם כתנאי על מנת להתמודד במכרזים. עוד נבדק האם מי שהגיש את הערבות בפועל לא היה אלא "קוף" (כלומר איש קש) בשירות גורם אחר, ומה מידת שיתוף הפעולה שלו עם העבירות. גורמים המעורים בפרטי הפרשה אמרו לכלכליסט כי אחד האתגרים של המשטרה הוא להוכיח אם אותם גורמים עסקיים וחברות אשר הגישו את הערבויות המזויפות ל"לקוח הקצה" כדי להשתתף במכרז, עשו זאת מתוך מודעות לכך שמדובר במסמך מזויף או תוך העלמת עין, או שמא פעלו באופן תמים.

 

גורם שנוהג להתמודד במכרזים ממשלתיים ופרטיים שונים מסביר כי ריתוק כסף בבנק או בחברת ביטוח לטובת הנפקת ערבות הוא עוד נדבך של עלויות מימון שמובא בחשבון לקראת גיבוש הצעת המחיר במכרז. לדבריו, חיסכון ברכיב זה, כפי שנעשה במסגרת פרשה זו, יכול לכאורה לאפשר לחברות להגיש הצעות מחיר נמוכות יותר במכרז ולהעלות את הסיכוי שלהן לזכות בו.

 

בין השאר, במסגרת חקירת המשטרה נבדק החשד שלפיו חברה שבבעלות חלה הגישה ערבויות מזויפות לצורך השתתפות במכרז של רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון – ולאחר שזה התגלה הוא נפסל מהתמודדות.

 

 

 

מקרה נוסף שנחקר הוא ערבות מזויפת לכאורה בסכום של כ־10 מיליון שקל שניסה חלה להעביר לעדי צים, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ־בנקאי אס.אר. אקורד, וזאת במסגרת שיתוף הפעולה שלה עם אחת מחברות הביטוח. צים התלונן במשטרה כי קבלן ערבויות ניסה להציע לו שטרי ערבויות מזויפים כדי שאלה יועברו ללקוחותיו. הוא גילה זאת לאחר שערך בירור מול חברת הביטוח, ששמה התנוסס על הערבויות, ואז התברר לו כי מדובר בזיוף.

תלונה נוספת הוגשה למשטרה, גם היא על ידי חברת האשראי החוץ־בנקאי הבורסאית, שהם ביזנס, שקיבלה לידיה ערבות שחשודה כמזויפת בהיקף של 3 מיליון שקל.

 

במקרה אחר נחקר החשד שחברת הבנייה רמט תשתיות הגישה ערבות מזויפת בהיקף של 10 מיליון שקל שנחזית לכזו שהונפקה על ידי הפניקס. זאת במסגרת ההתמודדות שלה במכרז הענק של נתיבי איילון לביצוע עבודות בפרויקט הלאומי לסלילת נתיבים מהירים.

 

במהלך המכרז, כפי שפורסם בעבר בכלכליסט, פנתה הפניקס לנתיבי איילון ועדכנה אותה כי הערבות שהיא אוחזת אינה שלה וכי מדובר בזיוף. בנתיבי איילון פנו לרמט וביקשו הסברים, אולם לאחר שאלה לא ניתנו נשלחה לחברה הודעה על פסילת השתתפותה במכרז. ברמט טענו כי החברה סברה בתום לב כי הערבות שהוגשה היא תקינה והוצאה ונחתמה על ידי הפניקס, והגישה בעצמה תלונה במשטרה.

 

חברה מוכרת נוספת שקיבלה ערבות מזויפת לכאורה בהיקף של 2.5 מיליון שקל היא אלעד ישראל מגורים שבבעלות יצחק תשובה וקרן JTLV. מדובר בערבות ביצוע שקיבלה החברה מקבלן שלה ושנחזתה להיות גם כן מחברת הפניקס, אולם התגלתה כמזוייפת.

 

מקרה נוסף שנחקר נוגע לערבות שהגיש קבלן בנייה בדרום לחברת הולנדיה במסגרת התמודדותו במכרז להקמת מרלו"ג של החברה בשדרות. הקבלן זכה במכרז לביצוע הפרויקט, ורק לאחר מכן התגלה כי הערבות היתה מזויפת.

 

מקרה אחר שנחקר הוא של חברת מימון שקיבלה לידיה ערבות של 5 מיליון שקל באמצעות מתווך מאשקלון מחברה בענף הרכב מנתניה; אותה חברה נתנייתית נתנה, על פי החשד, גם שטר ערבות מזויף בסכום של 5 מיליון שקל לחברת מתכות לתעשייה. באחד המקרים נבדק האם חברה מאשדוד שבבעלות עובד לשעבר במכס, שהורשע ונידון בעבר למאסר על הברחת מכולות, נתנה גם היא ערבויות מזויפות לכאורה.

 

עוד מקרה הוא של חברת כוח אדם שביקשה להשתתף במכרז ליבוא עובדים זרים של רשות ההגירה ונבדק החשד האם הגישה במסגרתו ערבות מזויפת. כמו כן הגיעו למשטרה תלונות על מקרים נוספים של גורמים עסקיים, בעיקר חברות מימון וקבלנים בתחום התשתיות והבנייה, שקיבלו לכאורה ערבויות מזויפות מגורמים שונים.

 

במהלך חודש ספטמבר עצרה המשטרה את חלה ואת אסולין, ערכה חיפוש בבתיהם ובמשרדיהם, ותפסה חומרים נוספים שחיזקו את החשדות נגדם ונגד אחרים.

 

בבקשת המעצר נגד חלה ציינה המשטרה כי "החשוד ביחד עם אחרים פעלו כדי לזייף כתבי ערובה של חברות הפניקס, מגדל ואיילון. החשודים מסרו למבקשי הערבויות את הערבויות המזויפות וגבו כספים מאחד מהם". נציגת מפלג ההונאה בדיון הארכת המעצר של חלה, רס"מ גינת פונט, סיפרה כי מדובר בחקירה רחבה. "יש לי 14 ערבויות לעניין מקרקעי ישראל, ובתיק השני יש 27 ערבויות. יש פה מגוון רחב של ערבויות". כשהיא נשאלה על ידי סנגורו לצורך מה ניתנו הערבויות, היא ענתה: "זה יכול להיות למכרז, לבנייה, להלוואה".

 

שופטת בית משפט השלום ענת יהב קבעה בהחלטתה כי "קיים חשד סביר לביצוע העבירות על ידי החשוד... על פניו מדובר בחקירה לא פשוטה, מורכבת, בעלת היקף גדול, אולם מדובר במספר מעורבים במספר עסקאות, והחשוד שבפניי קשור בשלב הזה לחלק מסוים בכל הפרשה". בעקבות זאת היא החליטה לשחררו למעצר בית. אולם המשטרה ערערה למחוזי, והשופט ציון קאפח קבע כי ישנו "חשד סביר לביצוע עבירות הונאה וזיוף", קיבל את ערעור המשטרה והאריך את מעצרו של חלה בארבעה ימים. אולם כעבור יומיים, בערב יום כיפור, המשטרה הודיעה לבית המשפט כי סיימה את פעולות החקירה בעניינו של חלה ושחררה אותו בתנאים מגבילים, בין היתר תוך איסור יציאה מהארץ לחצי שנה והגבלת עבודתו בתחום הקבלנות למשך 45 יום.

 

בבקשת המעצר נגד אסולין כתבה המשטרה כי הוא "חשוד כי במסגרת עבודתו כסוכן ביטוח הנפיק ערבויות מזויפות לחברות שונות אשר פנו אליו. הערבויות נחזות להיות ערבויות של חברות ביטוח. בעבור אותן ערבויות קיבל לידיו כספים בגובה מאות אלפי שקלים".

 

"יש לו קשר הדוק לערבויות"

 

לדברי נציגת המשטרה בדיון, שמו של אסולין "עולה ונקשר בכמה ערבויות. ככל שחלף הזמן, הבנו שמעורבותו חזקה ויש לו קשר מאוד הדוק לערבויות". היא ציינה לשאלת סנגורו כי מדובר בחשד לכ־20 כתבי ערבויות שזויפו. גם לגביו קבעה השופטת יהב כי "קיים חשד סביר ואף למעלה מכך כנגד החשוד לביצוע העבירות המיוחסות לו... מדובר בתיק מורכב, רחב היקף, כאשר לחשוד מיוחסות מספר רב של הונאות מתוחכמות אשר כוללות מספר רב של מעורבים". היא האריכה את מעצרו בשלושה ימים. גם אסולין שוחרר בערובה בערב יום כיפור – למעצר בית בן עשרה ימים ואיסור לעסוק בתחום הביטוח למשך שלושה חודשים.

 

חקירת הפרשה נמשכת בימים אלה, וככל הידוע, מעורבים נוספים במערך זיוף הערבויות נמצאים על הכוונת של חוקרי המשטרה, אשר מנסים להשלים את איסוף הראיות לגבי כל שרשרת ההונאה.

 

עו"ד אהוד בן יהודה המייצג את אסולין מסר: "מרשי חף מפשע והוא לא קשור לשום עבירת מרמה או זיוף ערבויות. הוא גם לא קשור לחשוד השני. מוטב לחכות עד שהתיק יגיע לפרקליטות שתבחן אם הצטברו ראיות להגשת כתב אישום".

 

עו"ד ניר אלפסה המייצג את חלה מטעם הסנגוריה הציבורית ביקש שלא להגיב לחשדות נגד מרשו.

 

x