שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח המבקר 2020

4 שנים אחרי חקיקת חוק חברות הארנק, רק 5 חברות שילמו מס

על פי דו"ח המבקר, רשות המסים לא הצליחה להתמודד עם החברות שמהוות מקלט מס נוח לרוחים. גם עיקר הטבת המס שאושרה עם החוק, הלכה למעט בעלי הון מהאלפיון העליון - בעלי הכנסה שנתית של מעל 660 אלף שקל

עמרי מילמן 21:4019.10.20
ארבע שנים אחרי חקיקת חוק חברות הארנק בסוף 2016, ועדיין רשות המסים לא הצליחה להתמודד עם החברות הללו שמהוות מקלט מס נוח לרווחים, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום.

 

 

 

המבקר אמנם נמנע מלקבוע מסקנות נחרצות ומתמקד בסוגיות שונות בכל התנהלות רשות המסים ומשרד האוצר סביב החקיקה ובעיקר הטבת המס הנדיבה שניתנה יחד איתה, אולם המסקנה בנוגע לכישלון בהתמודדות עם חברות הארנק — ברורה.

 

מנהל רשות המסים לשעבר משה אשר. לא מתמודדים עם האלפיון העליון מנהל רשות המסים לשעבר משה אשר. לא מתמודדים עם האלפיון העליון צילום: נמרוד גליקמן

 

החוק, שזכה לכינוי "מבצע מס דיבידנד" והתייחס לרווחים עד סוף 2016, כוון לאותן חברות ארנק שמהוות מקלט מס נוח לרווחים עבור עצמאים ושכירים שבמקום למשוך את הכסף לכיסם משאירים אותו בחברה מבלי להשקיע אותו וכך צוברים את הונם עם תשלום מס מופחת. מדובר בחברות בבעלות מספר מוגבל של בעלי מניות שמקבלים תשלום לחברה שלהם (שעליו הם משלמים מס חברות), אבל רק על הרווחים שהם מושכים כדיבידנד הם משלמים מס נוסף שמגיע במצטבר לכ־50%.

 

המיסוי הדו־שלבי דרך חברות הוא כלי נוח לתכנון מס, במסגרתו צוברים בעלי החברות את הרווחים בחברה — סוגיה שעימה ניסתה להתמודד רשות המסים בסוף 2016. תיקון החוק נתן לרשות כלים לדרוש מס על רווחים צבורים שאינם מחולקים — כאילו חולקו. אולם זמן קצר לפני אישור החוק הוסיפו בוועדת הכספים סעיף נוסף, בתמיכת רשות המסים, לפיו תינתן הנחה לבעלי מניות מהותיים כך שמס הדיבידנד שישלמו לתקופה קצובה יעמוד על 25% במקום 30%–33%.

 

המיסוי הדו־שלבי נועד במקור לעודד חברות להשקיע, אלא שהנטייה של חברות (בעיקר חברות ארנק של יחידים) לשמור את הרווחים בתוך החברה גם פוגעת בהכנסות ממסים וגם לא תורמת לצמיחת המשק.

 

מנתונים שנמסרו ל"כלכליסט" על ידי רשות המסים עולה כי מאז חוקק החוק, הוועדה המייעצת למנהל הרשות בנושא גביית מס מרווחים צבורים דנה ב־50 תיקים בלבד, ב־45 מתוכם החליטה כי אין מקום ליישם את התיקון לחוק ולגבי חמישה בלבד הוחלט כי ניתן לגבות מהם מס.

 

לפי נתוני רשות המסים, גם אחרי מבצע הדיבידנדים והחקיקה החדשה — הרווחים הנצברים בחברות ממשיכים לעלות. אם ב־2013 עמדו הרווחים על 453 מיליארד שקל (והוגשו כמעט 95 אלף דו"חות למס הכנסה). אותו מבצע אפשר משיכת רווחים שנצברו עד לסוף 2016 וכמובן נתן לרשות המסים כלים לגבות מס בהמשך על רווחים צבורים. למרות זאת, ב־2017 הרווח עמד על 656 מיליארד שקל.

 

עבור 2018 הועברו למבקר המדינה נתונים לא מלאים (שכן הדו"חות מוגשים גם אחרי שנתיים) אך מהם עולה כי היקף הרווחים גדול מ־614 מיליארד שקל וישנן מעל 87 אלף חברות. לדברי מבקר המדינה, "היקף הרווחים הצבורים ממחיש את פוטנציאל הגבייה הטמון במיצוי שיטת המיסוי הדו־שלבי כפי שעלה לאורך השנים ושהיה ידוע במשך כשני עשורים. גם לאחר תיקון 235 וחלוקת הדיבידנד המוטב ב־2017, עדיין נותרו סכומי רווחים שהולכים וגדלים בחברות, והם מסתכמים ביותר מ־600 מיליארד שקל".

 

עיקר ההטבה הלכה למעט בעלי הון

 

אמנם המבקר מתייחס לרווח של כלל החברות בישראל, ולא דרש פילוח ממנו ניתן לאתר את גובה הרווחים הצבורים בחברות הארנק, מה שיוצר תמונה חלקית בלבד, אבל לאור היעדר פעילות אקטיבית מצד רשות המסים, כנראה שגם פילוח מדויק יותר היה מעלה מסקנות דומות. בנושא זה רשות המסים מסרה כי "הערת המבקר בייחס לרווחים הצבורים שנותרו בחברות אינה רלוונטית לחקיקה שכן ככל שנותרו רווחים בחברות אשר אינם עומדים בהוראות החוק, דינם להישאר בחברות כרווחים צבורים".

 

מדו"ח המבקר עולה כי כפי שניתן היה לצפות, שעיקר ההטבה הלכה למעט בעלי הון. פילוח של מקבלי הדיבידנד המוטב (במסגרת המבצע) לפי עשירונים מעלה כי עיקר הנהנים מההטבה הם מהאלפיון העליון — בעלי הכנסה שנתית שמעל 660 אלף שקל. 91% מהדיבידנד שחולק, 35.2 מיליארד שקל, הגיע לעשירון העליון (הכנסה שנתית של מעל 281 אלף שקל), כאשר 57% הגיעו למאיון העליון — 35 מיליארד שקל. לצד זאת, 336 מיליון שקל חולקו ל־194 בעלי חברות שלפי רשות המסים אין להם כלל הכנסות.

 

לפי אגף הכלכלנית הראשית באוצר, רואי חשבון שהכירו את המבצע הזמני היו חלק משמעותי מאלו שניצלו את ההטבה. מתוך 100 החברות הגדולות בענף, נמצא כי 73% מהן ניצלו את הוראות השעה וחילקו בממוצע 6.5 מיליון שקל (כלומר הנחה ממוצעת של חצי מיליון שקל).

x