שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

דעה

להפסיק את מגורי העלית ביאכטות על חשבון הציבור

ההתנגדות למעגנות נובעת מגזל חוף, מסירת נכס לאום לידיים מעטות וחשיפת מצוק הכורכר החופי להרס מואץ. במקום זאת יש לפתוח את כל בריכות מי הקירור לעגינת כלי שייט קטנים

דניאל מורגנשטרן 15:2615.10.20

מעגנות תל אביב, הרצליה ונמל יפו משמשים מגורי קבע זולים למעל מאה יכטונרים ומשפחות – על חשבון הציבור. האם זו סיבה חשובה דיה כדי לגזול קילומטרים נוספים ממעט החופים הפנויים של ישראל, תוך השקעת מיליארדים לטובת קבוצה צרה של בעלי עניין הנתמכים ע"י רשות הספנות במשרד התחבורה, ושרת התחבורה מירי רגב?

 

מבחינה היסטורית תפסו בעלי סירות תיור קטנות (יאכטות) זכויות עגינה באותן מעגנות, העבירו לשם את כתובת המגורים. השיטה פוטרת אותם מהחזקת דירה, מתשלום ארנונה וחשבונות חשמל מים וביוב, מקנה להם אוויר חופשי ונוף אינסופי לים – הכול על חשבון הציבור הרחב. תופעה מוכרת בארצות בעלות חופים ארוכים ומפורצים, עתירי מעגנות, או לחלופין בערי תעלה כאמסטרדם רוטרדם ואנטוורפן.

 

לישראל חוף ים ישר עני במפרצים טבעיים. עד היום נבנו 4 מעגנות: בתל אביב, הרצליה, אשדוד ואשקלון. מעגנה נוספת פותחה בנחל הקישון. נמלי הדיג הקטנים ביפו ועכו משמשים כמיני-מעגנות. זה הרקע ליוזמה שרקחה קבוצת יכטונרים בעלי עניין, להכין תוכנית מתאר ארצית למעגנות (תמ"א 13/ב/3), בחסות הרשות לספנות, שתגרע מחופיה הקצרים ממילא של ישראל קילומטרים לא מעטים לטובת 5 מעגנות חדשות: בנתניה, חדרה, נהריה, קריית ים או חיפה (ראש הכרמל) ושדה דב בתל אביב, תוך הרחבת הקיימות.

 

בישראל 190 ק"מ חוף ים: בהפחתת נמלים, מתקנים בטחונים וחופים סגורים, תחנות כוח, מתקני התפלה, שמורות טבע, ומעגנות קיימות – יוותרו 40 ק"מ חופי רחצה שהם 4.5 מ"מ חוף לתושב.

 

 

מרינת הרצליה מרינת הרצליה צילום: אריאל בשור

 

החוף המזרחי של הים התיכון ישר ונטול מפרצים, להוציא מפרץ חיפה ומפרצונים זעירים ביפו, עתלית ודור. בשונה ממדינות ים תיכון כטורקיה, יוון, איטליה, צרפת וספרד שחופיהן ארוכים ומפורצים. אורך חופי ספרד 7,768 ק"מ.

 

ישראל רחוקה מארצות היעד לשייט חופים תיירותי, מערבה ההים האגאי. כדי להימנע משייט-סרק של מספר יממות, בסערות הקיץ, מעדיפים יאכטונרים ישראלים רבים לעגון ספינותיהם במעגנות יוון, טורקיה, ואיטליה; לחלופין - לחכור שם ספינה להפלגה - במקום לבזבז ימים ולילות בהפלגות סרק מייגעות הלוך ושוב.

 

התוכנית הוצגה לציבור בבית הסירות בתל אביב ב 21.2.2019. עורכיה קבעו שבשנת 2040, יתגוררו % 70 מתושבי ישראל, (10 מיליון) במרחק 25 ק"מ מהים, וייצרו ביקוש של 10,000 מקומות עגינה - "תחזית" הבל.

 

בניגוד לטענות, ארגוני החינוך והספורט הימי אינן זקוקות למעגנות, הן שולפות את הסירות מן המים ע"ג נגררים: במרכז הימי בשדות ים, בכ"ג יורדי הסירה בעכו, אגודת זבולון הוותיקה בנתניה, צופי ים בנחל הירקון, והמרכז הימי חיפה בקישון.

 

הפתרון לביקוש למקומות עגינה לכלי שיט קטנים מונח, כתמיד, מתחת לפנס - פתיחת ברכות מי הקירור של תחנות הכוח של חברת החשמל לצרכי עגינה אזרחית. מדובר במתקני ענק נמליים שנבנו להשקטת מי הקירור בתחנות הכוח למניעת קורוזיה: בחיפה, חדרה, רדינג (תל אביב), אשדוד ואשקלון. העליתי הנושא לראשונה לפני 40 שנה והוא נדחה מנימוקי בטחון.

 

ההתנגדות למעגנות נובעת מגזל חוף של קילומטר, והשפעה שלילית של 2.5 ק"מ נוספים באזורי שיא הביקוש: עצירת הסעת החול צפונה והספקתו לחופים צפוניים יותר. מסירת נכס לאום לידיים מעטות וחשיפת מצוק הכורכר החופי להרס מואץ : מלון הולידיי אין באשקלון, מלון השרון ומצוק אפולוניה בהרצליה, ארבע עונות בנתניה ומצוק בית ינאי - כדוגמיות בלבד.

 

לסיכום: יש לפתוח את כל בריכות מי הקירור לעגינת כלי שייט קטנים. ישראל 2020 אינה זקוקה לשום מעגנה נוספת, ולא להרחבת מעגנות כושלות קיימות. הרפו מהבלי המעגנות.

דניאל מורגנשטרן הוא יועץ כלכלי ומתכנן סביבה, חבר מייסד מכון ישראלי לערים חכמות

בטל שלח
    לכל התגובות
    x