שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

משפט שדה

ניסיון אחרון להעלות את עסקת הצוללות מהמצולות

פרסום תצהירו של האלוף דן הראל על העניין המופרז של נתניהו ברכישת הצוללת השביעית הוא ניסיון אחרון להוביל לפתיחת חקירה פלילית שתציל את הפרשה מההתיישנות הצפויה בסוף נובמבר

משה גורלי 07:3014.10.20

פרסום תצהירו של מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, האלוף במיל’ דן הראל, על העניין המופרז של נתניהו בעסקת הצוללות של טיסנקרופ — הודלף כסוג של תשובה להדלפה שיצאה לפני מספר שבועות מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה שלפיה בכוונתו לסגור את תיק המניות של נתניהו. ואנו במרוץ זמנים, בסוף נובמבר תצלול מעורבות נתניהו בפרשת הצוללות לתהומות ההתיישנות. פתיחה בחקירה פלילית יכולה לבלום את קבורת ההתיישנות הזו.

 

התצהיר שנחשף בידי גיא פלג בחדשות 12 הוגש במסגרת עתירה של התנועה לאיכות השלטון שדורשת להורות על חקירה פלילית או ועדת חקירה שתחקור את חלקו של ראש הממשלה בפרשת הצוללות. העתירה מחברת בין זרוע העמלות לזרוע המניות. הראשונה עוסקת בכתב האישום, בכפוף לשימוע, שהוגש נגד מחוללי השחיתות, ובהם נציג טיסנקרופ בישראל מיקי גנור, בכירים ביטחוניים כמפקד חיל הים אליעזר מרום ומ"מ ראש המל"ל אבריאל בן יוסף ואחרים. זרוע המניות עוסקת במכה היפה שעשה נתניהו ממכירת מניות סידריפט ב־16 מיליון שקל אותן רכש מהלוואה של 600 אלף דולר מבן דודו נתן מיליקובסקי. הרווח הגדול נותר כשסידריפט נרכשה בידי גראפטק, שהפכה לספקית תוספי פלדה של טיסנקרופ. החיבור של נתניהו לשתי זרועות הפרשה הוא משפחתי. בן דוד אחד, דוד שמרון, מעורב בזרוע העמלות. בן דוד אחר, נתן מיליקובסקי, מעורב בזרוע המניות, שממנה מתכוון היועץ לפטור את ראש הממשלה.

 

 

מונכ"ל משרד הביטחון לשעבר, האלוף במיל’ דן הראל מונכ"ל משרד הביטחון לשעבר, האלוף במיל’ דן הראל צילום: עמית שעל

 

המאמצים לשאוב את נתניהו למעמקי פרשת הצוללות מתקיימים במספר מישורים. בעתירות לבג"ץ, בפעילות הוועדה לביקורת המדינה, בדרישה לחקירה פלילית ובעיקר בהפגנות. נדמה שחלקים מהציבור לא ממש מתרגשים משחיתות הסיגרים, השמפניות, הסיקור החיובי, חוק ישראל היום ואפילו הרגולציה בבזק — הפרשות שמרכיבות את תיקי האלפים. לעומת זאת, לצוללות יש פוטנציאל להטביע את נתניהו. מדובר בפרשת השחיתות החמורה בתולדות המדינה, פרשה שנוגעת לליבת קודש הקודשים, לממשק בין ביטחון לכלכלה – הרכש הביטחוני היקר ביותר. השחיתות המגונה ביותר, למעט אולי בגידה במדינה.

 

 

מיצג צוללת בהפגנה בכיכר פריז  בירושלים מיצג צוללת בהפגנה בכיכר פריז בירושלים צילום: יואב דודקביץ

חיל הים התהפך

 

הבג"ץ הראשון שנועד לגרור את נתניהו פנימה, ב־2017, נדחה. השופט עופר גרוסקופף העיר לעותרת, התנועה לטוהר המידות: "נקל להתרשם כי טענות העותרת אינן נשענות על מידע או ראיות כלשהן, אלא על הסקת מסקנה לוגית, לפיה בהקשר בו עסקינן, אם אנשים מקורבים לראש הממשלה מעורבים בפרשה, חזקה כי גם ראש הממשלה חייב להיות חשוד כמעורב בפרשה. ואולם ההסקה הלוגית האמורה אינה מובנת מאליה כפי שטוענים המשיבים, ובוודאי שלא ניתן לומר כי די בה על מנת להצדיק חקירת ראש הממשלה תחת אזהרה". כלומר לא די בכך ששמרון, שרן, בן־יוסף וחשודים אחרים בפרשה מקורבים לנתניהו. זה לא מספיק כדי לערב אותו. גם לא ההיגיון שעליו הצביע שר הביטחון דאז בוגי יעלון, שאמר על נתניהו: “אם לא ידע, הוא טיפש; אם ידע – מושחת”. אגב, האסטרטגיה המקובלת של חשודים ונאשמים בסיטואציות דומות היא טענת “לא ידעתי”. אף אחד לא מאמין להם, לפעמים גם לא החוקרים, הפרקליטים והשופטים, אבל המשפט הפלילי לא מסתפק במקרים האלה בהיגיון ושכל ישר, הוא זקוק לראיות חזקות יותר.

 

 

בנימין נתניהו בנימין נתניהו צילום מסך: לע"מ

 

למעלה מעשרים תצהירים הגישה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, של מיטב הגורמים הביטחוניים. הם נועדו לשכנע את בג"ץ להורות על חקירה פלילית או ועדת חקירה ממלכתית. התצהיר של דן הראל הוא הקלף הראשון שהודלף והונח על השולחן. לא מדובר בגיים ציינג’ר, אבל בהחלט בעדות שממסמרת את עוצמת העניין שגילה נתניהו בצוללת הנוספת ובביטול מכרז ספינות השטח בקוריאה כדי להעביר את העסקה לטיסנקרופ. "נתניהו אמר לי ולבוגי יעלון (שר הביטחון דאז) בתקיפות רבה שהוא מעוניין שתירכש צוללת נוספת, השביעית במספר, תוך שהוא דופק בידו על השולחן. למרות שלא היה מדובר בהוראה רשמית, סברתי כי הנחיה שכזו, שנועדה להביא לרכש ולהגדלת סד"כ הצוללות — אינה סבירה", אומר הראל בתצהירו.

 

ב־29 ביוני קיימה הוועדה לביקורת המדינה דיון בשאלה אם לבקש ממבקר המדינה מתניהו אנגלמן לחקור את הפרשה. הקואליציה הפילה יוזמה זו של ראש הוועדה עפר שלח. בוועדה הופיע תא"ל (מיל.) שמואל צוקר, לשעבר ראש מינהל הרכש ששפך תמיהות מחשידות על ההתנהלות, במיוחד ספינות הרכש. איך כיוון הרכש נטה בתחילה לקוריאה, ואחר כך למכרז, ואחר כך בלי הסבר נחת בטיסנקרופ. "הופעל על משרד הביטחון מכבש לחצים כבדים, הן ממשרד ראש הממשלה והן מנציגי המל"ל, לחץ שנועד כל כולו למנוע את פרסום המכרז בניסיון לגרום לכך שהמשרד יבצע את הרכש בגרמניה, וספציפית מחברת טיסנקרופ", נכתב בתצהירו של הראל. חיל הים, בלשונה של מירי רגב, התהפך כמו סטייק. מקוריאה לגרמניה.

 

פרשת הצוללות, חשוב לזכור, מחולקת לארבע פרשות משנה. הצוללת השישית (והאפשרות לצוללות 7־9); רכש שש ספינות השטח; הניסיון להשתלט על המספנות בחיפה; ההרשאה של נתניהו לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל למכור למצרים צוללות בלי ליידע את מערכת הביטחון והצבא. כל אחד מהסיפורים האלה מסמר שיער ודורש בירור בדרכו שלו, קל וחומר שארבעתם ביחד.

 

משה פרידמן, יו"ר ארגון עובדי צה"ל, העיד בוועדה איך יום אחד הגיעו אליו מיקי גנור ופרקליטו שמרון בטענות קשות שמספנת חיל הים כבר לא כשירה לתחזק את ספינות החיל ויש להפריטה. הוא סיפר איך החל מסע השמצות ודה לגיטימציה שהעמיד בסכנה את פרנסתם של אלף עובדים. פרידמן לא זיהה בשלב זה את התוכנית להפריט את המספנה לידי טיסנקרופ, הקליינטים של גנור ושמרון. "הלכתי לכולם, אבל אף אחד לא הקשיב לי", סיפר, "עד שבסוף הגעתי לרביב דרוקר". והמספנות הן הבוננזה הכלכלית בסיפור. צוללת עולה מיליארד שקל, תהליך אחזקתה לאורך שנות חייה ופעילותה הוא 5–6 מיליארד שקל. כתבתי אז: "ביבי האומלל אוגר סיגרים ושמפניות, גנור ושמרון סופרים צוללות, מספנות וספינות שטח".

 

שאלת המקור

 

עו"ד אריאל ברזילי מהתנועה לאיכות השלטון אמר אתמול לגל"ץ שתצהירו של הראל מטלטל, אך אינו מהחמורים ביותר לטעמו. נדמה שהוא קבל על ההדלפה והחשיפה שעלולות לפגוע בחקירה ולהוליד טענות של “הגנה מהצדק” בגלל זיהום ההליך. בכך הוא מרמז שמקור ההדלפה עלול להיות דווקא מהצד שמעוניין לטרפד את החקירה. אך זה כבר דיון אחר – מצד אחד הודלף על הכוונה לסגור את תיק המניות, מצד שני הודלף תצהיר דן הראל.

 

x