שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

דעה

אג"ח קטסטרופה כפתרון למימון המשבר הבא בישראל

כמה מדינות בעולם, כגון צ'ילה ומקסיקו, כבר הנפיקו בשווקים הפיננסיים אג"ח קטסטרופה לאירועים שונים ואסונות במאות מיליוני דולרים. איך ההשקעה במוצר הפיננסי הזה יכולה להקטין את הגירעון הבא?

יהונתן שוורץ 07:5127.09.20

מגפת הקורונה וצמצום הפעילות הכלכלית דחפו את הממשלה לנסות וליישם תוכניות כלכליות לא שגרתיות להתמודדות עם המשבר. במקביל, הקיטון בהכנסות ממיסים והוצאות לניהול המשבר הביאו לגירעון עצום של עשרות מיליארדי שקלים. גירעון זה ממומן בעזרת גיוסי אג"ח של הממשלה בשווקים הפיננסים.

 

 

מגפת הקורונה היתה אירוע בלתי צפוי. אך בניגוד למגפות, ישנם קטסטרופות שהם יותר צפויות. למשל, רעידת אדמה חזקה היא קטסטרופה המתרחשת בישראל בממוצע בכל 100-80 שנים. זאת, מכיוון שמיקומה של מדינת ישראל הוא באזור סייסמי פעיל על הבקע הסורי-אפריקאי שחווה לאורך ההיסטוריה רעידות אדמה רבות.

 

הפעם האחרונה בה התרחשה בישראל רעידת אדמה חזקה הייתה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, אז היא הכתה במספר מוקדים בארץ. היות ורעידת אדמה זו, בדומה לרעידות האדמה שקדמו לה השפיעו ברדיוס של עשרות קילומטרים ממוקד הרעש, רוב האזורים בישראל נמצאים בסיכון.

 

צמיחה צמיחה צילום: pixabay

 

מדינת ישראל כבר נערכת, פחות או יותר, לתרחיש רעידת אדמה. ההכנות כוללות, למשל, תוכניות לחיזוק מבנים והקמת מינהלי חירום. בנוסף, הממשלה מבטחת את רכושה באמצעות חברת הביטוח הממשלתית ענבל שמבטחת רכוש ממשלתי הנאמד במיליארדי שקלים כאשר היא משמשת מבטחת הראשית וחלק מהסיכון נמכר למבטחי משנה זרים. יחד עם זאת, ניתן להניח שלמרות הכיסוי הביטוחי, ההשלכות של משבר שיבוא לאחר רעידת אדמה חזקה, יגדילו את הוצאות הממשלה באופן ניכר. בזמן קטסטרופה כזו, עלות גיוס החוב עלולה להיות כבדה מאוד. האם יש דרך אחרת לממן את ההוצאות הנדרשות לצורך התמודדות עם רעידת האדמה?

 

התשובה היא שאכן יש חלופה אחרת במקרים אלו: "אג”ח קטסטרופה" ("Cat Bond") והיא קיימת כשני עשורים לפחות. זהו מוצר פיננסי, שנבנה כך שידמה לפוליסת ביטוח הנסחרת בשוק ההון. מדובר באגרת חוב המשלמת ריבית רגילה, אלא שאם מתרחש אירוע ביטוחי כדוגמת רעידת אדמה, המנפיק (מדינת ישראל) משתמש בקרן כדי לפצות על נזקי האסון ולמשקיעים המאבדים את השקעתם. אם האירוע לא מתרחש, המשקיעים מקבלים בחזרה את הקרן וריבית המשקפת תשואה גבוהה יותר מאשר סיכון האשראי הרגיל של המנפיק הממשלתי. התשואה העודפת היא למעשה העלות של הביטוח.

 

בניגוד לביטוח רגיל, המנפיק לא מוגבל למספר מצומצם של חברות ביטוח אלא פונה לשוק ההון כולו. כספי הקרן של האג"ח ניתנים מראש וכך לא קיים סיכון שכאשר יתרחש האירוע הביטוחי המשקיעים לא יוכלו לשלם. בנוסף, תנאי התשלום באג"ח קטסטרופה הינם לרוב מהירים ופשוטים. לרוב הטריגר לתשלום יהיה רעידת אדמה מעל עוצמה מסוימת באזור המבוטח. זאת לעומת ביטוח רגיל שדורש תהליך ארוך ומורכב של שמאות לצורך אמידת הנזק. מספר מדינות בעולם, כגון צ'ילה ומקסיקו, כבר הנפיקו בשווקים הפיננסיים אג"ח קטסטרופה לאירועים שונים במאות מיליוני דולרים.

 

בכל זאת עדיין ניתן לשאול, מדוע שמשקיעים ירצו להמר על אסונות טבע? התשובה פשוטה: מתאם נמוך, כאשר מתאם הוא למעשה קשר בין 2 משתנים מקריים – תשואות של נכסים במקרה שלנו. אנו יודעים שכאשר מנהלים תיק השקעות המורכב מנכסים בעלי מתאם נמוך ביניהם ניתן לבנות תיק יעיל, אשר נהנה מסיכון נמוך יותר. לשמחתם של משקיעים בינלאומיים, רעידת אדמה בישראל היא אירוע מקומי שלא מתואם עם מדדי הבורסות בחו"ל ולכן אג"ח קטסטרופה הוא נכס נזיל שלא מתואם עם שאר התיק שלהם.

 

לסיכום, אג"ח קטסטרופה עשוי להיות כלי יעיל להתמודדות עם אירוע של רעידת אדמה חזקה אשר צפוי לצערנו להכות בעתיד בישראל. אני ממליץ למשרד האוצר שיבחן כבר כעת הנפקה של אג"ח קטסטרופה בתנאים נוחים יחסית ויקדים תרופה למכה.

 

 

יהונתן שוורץ הוא האקטואר של שלמה חברה לביטוח וחבר באגודת האקטוארים בישראל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x