שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דעות

דעה

החזירו לנו את הביטוח הלאומי

משבר הביטוח הלאומי לא נגרם בגלל הדמוגרפיה והזדקנות האוכלוסייה. הוא נגרם בגלל שורת החלטות של ממשלות ישראל ב-25 השנים שחלפו להפחית את דמי הביטוח של המעסיקים, מהלך אשר פירק בהדרגה את מערכת הביטוח הסוציאלי שמיועדת להגן על כלל האוכלוסייה מפני משבר כלכלי

פרופ' יאיר זימון ועודד שורר 14:2424.09.20

הוויכוח המביש ערב ראש השנה על היקף התשלומים למובטלי הקורונה חשף את ערוותו של משרד האוצר. בניגוד למדיניות הסוציאלית שקידשה הכנסת בהקמת המוסד לביטוח לאומי כגוף עצמאי לפני 67 שנה, פועל משרד האוצר לחסל את הביטוח הלאומי שהכרנו באמצעות חוק ההסדרים הדרקוני ולנתק סופית את הקשר שבין תשלומיו של המבוטח לבין התמורה בעת צרה.

 

לא ביטוח ובוודאי שלא לאומי. ברצותו, האוצר מאריך את תקופת האכשרה הנדרשת לקבלת דמי אבטלה ומצמצם את תקופת הזכאות במיוחד לצעירים, ברצותו הוא מנתק את הקשר בין גובה השכר לקצבה, וברצותו הוא חומס זה 20 שנה את כספי הקצבות בענפים כמו ילדים ומילואים כדי לממן את התשלומים לביטוח אבטלה כך שלמעשה כיסוי הגירעון בענף האבטלה פוגע בעתודות העתידיות לקצבאות אחרות.

 

משבר הביטוח הלאומי לא נגרם בגלל הדמוגרפיה והזדקנות האוכלוסייה. הוא נגרם בגלל שורת החלטות של ממשלות ישראל ב-25 השנים שחלפו להפחית את דמי הביטוח של המעסיקים, מהלך אשר פירק בהדרגה את מערכת הביטוח הסוציאלי שמיועדת להגן על כלל האוכלוסייה מפני משבר כלכלי.

 

במהלך הדרך הפך האוצר את המוסד לביטוח לאומי לקופה ב' של אגף התקציבים, אשר משך וניצל את העודפים שהצטברו במוסד לביטוח לאומי לצרכים שוטפים של תקציב המדינה במקום לאפשר לביטוח הלאומי ליצור עתודות למצבי חירום. כמו משבר הקורונה הנוכחי.

 

נאבק בשבר כלכלי וגירעון אקטוארי מתקרב

 

בניגוד להחלטת הכנסת מ-1953 "... לממן את התכנית על-ידי תשלום דמי ביטוח שישלמו העובדים והמעבידים, בהשתתפות מזערית של הממשלה", עמל משרד האוצר מאז 1985 לנתק את הקשר בין תשלום דמי ביטוח לזכאות לקצבאות, ולאט לאט לבסס את המערכת על תקציב המדינה. על פי האוצר, רשת הבטחון המיועדת להגן על כלל האוכלוסייה מפני צרה, תקרוס בהעדר הכנסות עד למצב שהמוסד לביטוח הלאומי לא יוכל לשלם קצבאות. המוסד, שהוקם כדי לשמר ביטחון סוציאלי עבור אזרחי ישראל המבוטחים, מוצא עצמו נאבק בשבר כלכלי וגירעון אקטוארי מתקרב, כתוצאה ממדיניות מכוונת של האוצר "לייבש" את הכנסותיו.

 

 צילום: אורי דוידוביץ'

 

זה הזמן, כאשר ברור שהמשבר הוא בלתי נמנע, לחדש את הדיון בכנסת על הגדלה קטנה ומדורגת של דמי הביטוח שמשלמים המעסיקים בקיזוז נטל מס אחר על המעסיקים, אשר יכולה, לדעת מומחים לבטחון סוציאלי, לשקם את המערכת ולהרחיק בעשרות שנים את הקריסה הכלכלית במוסד לביטוח לאומי. לולא ההפחתות בתשלומים לביטוח הלאומי שיזם האוצר מאז 1985, לא רק שהתחזית הגירעונית לא היתה צפויה להתרחש, אלא שהביטוח הלאומי היה יכול היה להתברך היום בעודף גדול.

 

ההפחתות בדמי המעסיקים התרחשו מסייבות שאינן קשורות לביטוח הלאומי אלא למדיניות הכלכלית של הממשלה. בשנות ה־80 היה זה חלק ממדיניות ייצוב המחירים. אז הוחלט לקצץ לתקופה מסויימת את הפרשות המעבידים לביטוח הלאומי. זאת תמורת התחייבות (סעיף 32 בחוק המוסד לביטוח לאומי) להזרים כל שנה מתקציב המדינה את ההפרש בין הכנסות הביטוח הלאומי - שהלכו וקטנו ביוזמת האוצר עם תוספת תיקונים ושינויים בחוק המוסד לביטוח לאומי - לבין הוצאותיו. הבטיחו, אך לא הבטיחו לקיים.

 

 למוטט את החומות 

 

בשנות ה־90 היוו ההפחתות חלק ממדיניות עידוד עלייה ורצון להפחית את עלויות ההעסקה. ההחלטות האלה התקבלו מבלי שאיש העריך את משמעותן בנוגע ליציבות הביטוח הלאומי.

 

בשלושת העשורים שחלפו לא עודכנו דמי הביטוח אלא הופחתו בעשרות אחוזים. בנוסף הצליח האוצר למוטט את החומות שהיו בבסיס חוק הביטוח הלאומי בין הענפים השונים אשר היו אמורים להיות עצמאים אקטוארית. תיקונים בסעיף 28 לחוק הביטוח הלאומי ב-1999 וב-2000 חייבו את המוסד למשוך יתרות ענף ביטוח מילואים כדי לכסות גרעון בענף ביטוח אבטלה או לממן גרעון בענף ביטוח אבטלה בהעברה מענף ביטוח ילדים.

 

ב-2019 הגיעו ההעברות מן האוצר ל-55 אחוז לערך מתקבולי המוסד לביטוח לאומי. "בעל המאה" צמצם זכויות מבוטחים, החמיר בקריטריונים לקבלת סיוע, וביטל את הקשר בין הכנסת המבוטחים לתשלום דמי אבטלה - לא לפי התשלומים שלהם לביטוח הלאומי אלא לפי צרכי התקציב של המדינה. זאת מעבר לביטול של דמי ביטוח אבטלה לעצמאים.

 

לאחרונה אמר מנכ"ל הביטוח הלאומי בוועדת הכנסת לביקורת המדינה: "אם, למשל, מסתבר שכדי לעמוד במחויבות החוקית לביטוח הלאומי צריך עוד מיליארד שקל בשנה מסוימת, אז הם (האוצר) יבואו בחוק ההסדרים ויקצצו בזכויות של המבוטחים בסכום דומה. הראיה שלהם היא של הבור בתקציב, לא של המבוטחים".

 

למעשה היה ניתן להעלות מזמן את הפרשות המעבידים לביטוח הלאומי. מאז 1998 לא נרשמה אינפלציה כמעט וב-15 השנים שחלפו רשמה ישראל שיעורי צמיחה נאים מאד בתוצר הלאומי מדי שנה בשנה. בגלל המדיניות הצינית של האוצר, מממן מעסיק ישראלי שליש בלבד מדמי הביטוח הסוציאלי לעומת שני שלישים במדינות ה- OECD. הכנסות מדמי ביטוח של מעסיקים בישראל במונחי תוצר מהוות כחמישית מן הממוצע ב־OECD . ברור מכך מדוע התמורה שמקבל העובד בישראל נמוכה מדי. וכך, חלק ממובטלי הקורונה שהשתכרו יפה לפני המשבר, סברו שהם יקבלו כעת סכום דומה לשכר שהם הרוויחו והופתעו לרעה.

 

כפי שאמרנו לעיל, לא הביטוח הלאומי יצילנו מרעב. 

 

פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x