$
דעות

דעה

דרוש מבוגר אחראי ליד ההגה. איפה בנק ישראל?

הפוליטיקאים, ובראשם שר האוצר ישראל כץ, מגלים חוסר אחריות מזעזע; אנו מצפים מהנגיד אמיר ירון לחזור למדיניות האחראית של בנק ישראל ולאיים על הממשלה בשוט הריבית. אין דרך אחרת

פרופ' יאיר זימון ועודד שורר 18:1910.09.20

הדיון בממשלה על תוספת לתקציב בסך 11 מיליארד שקל מוכיח בצער כי מכתבו הקשה של הממונה על אגף התקציבים באוצר שאול מרידור שפרש מתפקידו ויצא נגד מדיניות הבלגן של שר האוצר ישראל כץ, נפל על אוזניים ערלות. אין מבוגר אחראי בממשלה.

 

 

 

 

לא נותר לנו אלא לשאת עיניים לבנק ישראל בתקווה שיקום ויעשה מעשה אמיץ - למען היציבות הכלכלית של ישראל ושלוות נפשן של סוכנויות הדירוג הבינלאומי - ויאיים על הממשלה חסרת האחריות בשוט הריבית. אין דרך אחרת לדעתנו.

 

בנק ישראל בנק ישראל צילום: בלומברג

 

בעבר התערב הבנק המרכזי כאשר היה נראה לו שהאחראים על המדיניות הפיסקאלית מגלים חוסר אחריות מזעזע. לפני הקסטרופה הכלכלית והבריאותית המצפה לנו בחורף, אנחנו מצפים מן הנגיד אמיר ירון לחזור לאותה מדיניות אחראית של התערבות, כאשר ברור לכל שהפוליטיקאים מריצים אותנו לעבר התהום.

 

התקציב הנוסף בסך 11 מיליארד שקל הוא חסר ערך וחסר כל בשורה ומשקף הוצאות שכבר הוקצו. התקציב הנוסף אמור ברובו למנוע קיצוץ כואב בתקציבי המשרדים. ממה שיוותר, אחרי החלוקה למערכת הבטחון, הישיבות, תנועות הנוער, השירות הלאומי ולנכים, לא יישאר גרוש בצלחת למטרה למענה התכנסנו - להביא למפנה בפעילות המשק. לדוגמה, על רקע משבר התעסוקה, הכריז שר הרווחה איציק שמולי על תוכנית להכשרה מקצועית ל־100 אלף איש בהיקף של מיליארד שקל. אגורה אחת לא הוקצתה לכך עד היום. מי יודע אם תוקצה.

 

בנוסף לצרות, אין תקציב

לא די בכך שאין תקציב מאז 2018, אלא שעד לשבוע זה אף לא התקבלה החלטה על גיבוש הצעת תקציב ל-2020-2021. לפי שר האוצר, לא החלו כלל במשרדו לעבוד על הנושא. מאחר שבכל שנה בחודש אוגוסט מקובל היה להגיש את הצעת התקציב של השנה הבאה, העיכוב, לדרישת שר האוצר, מעלה חשד מבוסס שמישהו כלל אינו מתכוון להגיש תקציב מדינה לשנה הנוכחית או לשנה הבאה.

 

 

כץ. לא עובד על התקציב כץ. לא עובד על התקציב צילום: אבי מועלם

 

מדיניות בנק ישראל אינה עולה, לדעתנו, היום בקנה אחד עם תפקידו כמבוגר אחראי המקזז באמצעות המדיניות המוניטארית, כלומר שינוי שער הריבית, את המדיניות חסרת האחריות של שפיכת כספים למשק ללא תכנון ותוואי תקציבי ברור הגוזר יעדים ומציג דרכים להשגתם.

 

מהלך ריאלי מוצלח יותר, לדעתנו, יהיה שבנק ישראל יאפשר לריבית לטווח ארוך לעלות. העלאת הריבית לטווח ארוך מאפשרת ייצוב מסוים של המשק נוכח מדיניות פיסקאלית לא אחראית ובזבזנית. הפעם בחר בנק ישראל בדרך הפוכה והוא רוכש אג"ח ממשלתי בעשרות מיליארדי שקלים, כדי לאפשר לממשלה להגדיל עוד יותר את החוב החיצוני. המדיניות המוצהרת של בנק ישראל של רכישת אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרניות מבלי לוודא לאן יופנו הכספים שגויסו בדרך זו, היא בעייתית בלשון המעטה.

 

לו היו הכספים שגייסה הממשלה - בהגדילה עד מאוד את הגירעון והחוב החיצוני - היו מופנים להשקעות במשק במטרה להניע גידול בפריון וצמיחה כלכלית, אזי החוב ביחס לתוצר לא היה גדל. אך אם הכספים מופנים לצריכה ולשימושים לא ברורים, הרי ששיעור החוב ביחס לתוצר הלאומי יתפח לרמה מסוכנת ליציבות המשק, כפי שהיה בשנים 2002-2003.

 

זכרונות משנות ה-80

למי ששכח לאן התנהגות תקציבית לא אחראית יכולה להובילנו נזכיר כי שרי האוצר מן הליכוד בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת העלו במדיניותם את שיעור האינפלציה השנתי בישראל לשיא מחריד של 450% לערך. רק במאמץ רב שפגע בכל שכבות האוכלוסיה, נחלצנו אז מן המערבולת הכלכלית שאליה, אנו חוששים, מובילה אותנו היום מדיניותה של הממשלה.

 

כל כלכלן מתחיל ידקלם כמו מנטרה את חשיבותו של תקציב חי ונושם למדינה. ניהול משבר מחייב מסגרת תקציבית המאפשרת לקבוע שיעור גירעון, היחס בין החוב לתוצר, או מהו הסכום המוקצה להוצאות בלתי צפויות. כאשר מסגרת כזו אינה קיימת, אנחנו מוצאים את הממשלה מחלקת כספים ללא אבחנה מבלי להתייחס לסדרי עדיפות, ועם נטייה להתעלם מן ההשלכות השליליות שיהיו לחלוקת כספים פרועה שכזו בהווה ובעתיד. עלייה חדה בחובות המדינה וביחס חוב לתוצר עלולים לגרום להורדת דירוג האשראי של ישראל בעולם על כל ההשלכות השליליות של מהלך כזה על המצב הכלכלי בישראל.

 

מנקודת מבטו של כל בנקאי, התהליך הזה מעורר דאגה. ממשלת ישראל פונה אליו בשנית לאחר סיבוב אחד של גיוס הון שהיה אמור לממן פעולות מסוימות, ומבקשת הלוואה נוספת למימון אותן פעילויות, שלא לדבר על כך שיש סיכוי רב שהממשלה תחזור אליו בשלישית כאשר האופק הכלכלי והפוליטי מאוד מעורפל. לא לחינם התפתל בכסאו הכלכלן האחראי על ישראל בסוכנות הדירוג הבינלאומי S&P, בניסיון להסביר את חששו מן ההתנהלות חסרת האחריות היום של מדינה שהיתה ידועה כאחראית בתחום הפיסקאלי והמוניטארי, מבלי לאיים בצורה ישירה על מעמדנו. לו רק ניתן היה לזמן את ההורים לשיחה.

 

פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק

בטל שלח
    לכל התגובות
    x