הנאמן על נכסיו של אליעזר פישמן: "מחלוקת עם הבן לגבי פרשנות ההסכם"

עו"ד יוסף בנקל הנאמן על נכסיו של אליעזר פישמן מבקש מבית המשפט לתת הוראות בעניין פרשנות הסכם הגישור שהושג בין פישמן, בני משפחתו (רעייתו טובה פישמן ושלושת ילדיהם ענת מניפז, איל פישמן ורונית פישמן אופיר) ובין הנושים באמצעותו.

לפי טענת בנקל בבקשה שהגיש היום לשופטת איריס לושי עבודי מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שהיא המטפלת כיום בתיק לאור פרישתו המוקדמת של הנשיא איתן אורנשטיין, נדרשת הכרעת בית המשפט במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים באשר לאחת מהוראות ההסכם.

בנקל טוען כי מסעיף 8א להסכם הגישור עולה שעל איל פישמן לשלם 2.4 מיליון שקל לקופתה של חברת פישמן רשתות בע"מ ושסך יתרת החוב נטו של פישמן רשתות לשלושת ילדיו של פישמן, לאחר ההמרה, בגין הלוואות שהיו ניתנות להמרה ולא הומרו על ידם, תעמוד על סך שלא יעלה על 1 מיליון שקל במצטבר, כלומר ללא כל זכאות לקבלת כספים נוספים מקופת החברה.

מימין אייל פישמן אליעזר פישמן ובנותיו ענת מניפז ורונית פישמן צילום: אוראל כהן

לטענת הנאמן בנקל: "לשיטתם העקבית יש לומר של ילדי החייב, הסדר הגישור נועד להיטיב עמם על חשבון נושי אביהם ועל כן מפרשים הם את הוראות הסעיף האמור באופן המורה להם להעביר 2.4 מיליון שקל בינם לבין עצמם, דהיינו אייל 'ישלם' סכום זה לאחיותיו (!) תוך שבמקביל יוקצו להם מניות בפישמן רשתות, אשר יובילו לדילול החזקותיה של קופת פשיטת הרגל בחברה זו".

בנקל מוסיף כי עמדתו הינה שלשון סעיף 8 להסדר הגישור ברורה וחד משמעית וקובעת בפירוש כי על איל לשלם את הסכום האמור לקופתה של חברת פישמן רשתות, אשר 55.5% ממניותיה מוחזקות על ידי קופת פשיטת הרגל, וכי לאחר המרת 50 מניות, על ילדי החייב לוותר על יתרת ההלוואות שלטענתם העמידו לחברה.

הצו לכינוס נכסיו של פישמן ניתן בסוף 2016 וב-2018 הופנו הצדדים לגישור בפני נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס. ביוני השנה הוגש לבית המשפט הסדר גישור שלבסוף אושר בפסק דין שניתן בחודש יולי 2020. ההסדר אמור היה להיטיב את מצבם של הנושים, ובהם בעיקר רשות המסים והבנקים שאמורים לקבל 214 מיליון שקל במקום 140 מיליון שקל בהסכם המקורי.

סעיף 8 להסדר מסדיר את שיעורי ההחזקות של קופת פשיטת הרגל וילדיו של פישמן בפישמן רשתות ומשקף את הסכמתם של נושיו של פישמן להקצות לילדיו מניות נוספות בחברה זו, תוך דילול החזקות קופת פשיטת הרגל, וזאת בתמורה לתשלום סכום מגוחך לקופת של פישמן רשתות – טוען בנקל בבקשה שהגיש.

לטענתו הוראת הסעיף הינה ברורה וחד משמעית: הנושים בחרו להעניק לילדי החייב מניות המוחזקות בידי קופת פשיטת הרגל וזאת תמורת תשלום מגוחך שאינו משקף את שוויון. לטענתו לא רק שמחיר מימוש האופציה מגלם הנחה של כ-80% משוויה הנוכחי של פישמן רשתות, שלהערכת הנאמן עומד כיום על 200 מיליון שקל לפחות, "אלא שילדי החייב אף עומדים על כך שהסף האמור ישולם ע"י איל לאחיותיו ולא לקופת פישמן רשתות! לא פחות!".

בנקל מוסיף וטוען כי הסדר הגישור הוא חוזה עסקי שנוסח על ידי אנשי עסקים מנוסים ומוכשרים אל מול מלווים מוסדיים ובאי כוחם המקצועיים, חזקה כי יש ליתן לתכליתו המסחרית עסקית בכורה, לצד יתר כללי הפרשנות הרלוונטיים לחוזה עסקי והדברים מובילים למסקנה אחת ויחידה, "על איל לשלם את נזיד העדשים בסך 2.4 מיליון שקל לקופת פישמן רשתות ולא לאחיותיו".

איל פישמן מסר בתגובה לדברים: "שוב, לעורך דין בנקל יש דרכים מורכבות לפרש הסכם פשוט וברור".