$
דעות

מהפכת הנגישות מקרטעת, דווקא עכשיו יש לתמרץ עסקים ליישמה

בתקופת משבר הקורונה, יש לנצל את העובדה שעסקים רבים סגורים או פועלים במתכונת חלקיתולהעניק להם מענקים ייעודיים והטבות מס להשלים בתקופה זו את התאמות הנגישות הנדרשות בבית העסק

עוה"ד טל כגן זהבי וענר חפץ 11:4527.08.20

מהפכת הנגישות שהחלה לפני כעשרים שנה, ביקשה ליצור מרחב ציבורי נגיש לאנשים עם מוגבלויות בישראל. לשם כך, גם השוק הפרטי נדרש לבצע התאמות נגישות למקומות ושירותים המוגדרים ציבוריים. חובה זו איננה פשוטה ליישום וכרוכה בהוצאה כספית משמעותית.

 

החוק אף קובע כי בעל עסק אינו מורשה לגבות מהצרכן מחיר נוסף על התאמות הנגישות שבוצעו. כך יוצא שבעלי העסקים נדרשים לממן מכיסם את מהפכת הנגישות, מבלי שיהיו זכאים להשתתפות או שיפוי כלשהו עבור ההוצאות הכרוכות בכך.

 

 

בעיית הנגישות בעיית הנגישות צילום: buffalo.edu

 

המחוקק הכיר בבעיה זו, אולם כשל מלטפל בה. חקיקת הנגישות כוללת אמנם הוראות שעניינן פטור מחובת הנגשה כאשר הדבר כרוך בנטל כלכלי כבד מדי, אך מדובר בהסדרים חלקיים ולא ממצים. הצעה חשובה שנדחקה לשוליים במהלך השנים, היא להכיר בהוצאות ההנגשה כהוצאה מותרת בניכוי לצרכי מס הכנסה (להבדיל מפחת בגין שיפור בנכס אשר מותר בניכוי באופן חלקי על פני שנים רבות).

 

מדובר בדוגמה אחת מני רבות שיש בה כדי להקל על הנטל הכלכלי המוטל על בעלי עסקים, ולתמרץ אותם לפעול להנגשת העסק. בשנים האחרונות הונחו על שולחן הכנסת מספר הצעות לתיקון פקודת מס הכנסה כאמור, אולם למרבה הצער, אלו נותרו מיותמות.

 

בפועל, נראה כי העדר הנגישות במרחב הציבורי הישראלי, במיוחד בתקופת קורונה, הקצין והחריף את ההדרה הקיימת ממילא כלפי אנשים עם מוגבלויות בישראל. נתונים מדאיגים אשר הגיעו לשיאם במשבר הנוכחי, מצביעים על פער גדול בין ההבטחה שנשאה עמה מהפכת הנגישות, לבין יישומה בשטח.

 

במצב החירום אליו נקלענו בחודשים האחרונים, אנשים עם מוגבלויות (כ- 20% מאוכלוסיית המדינה) חווים קשיים משמעותיים בקבלת שירותים ציבוריים, ובכלל זאת, שירותי בריאות, מזון ושירותים חיוניים אחרים. כמו כן, חלק מהשירותים המיוחדים שהוקצו לטיפול במגיפה, דוגמת "מלוניות הקורונה", לא הציעו הסדרי נגישות לאנשים עם מוגבלויות.

 

אצבע מאשימה מופנית כלפי עסקים פרטיים גם בתקופה זו, בטענה כי הם אינם עומדים בחובות הנגישות. בשיאו של משבר הקורונה, מוגשות מדי יום תובענות ייצוגיות רבות נגד עסקים שנטען כי אינם נגישים. מדובר בעסקים פרטיים שבמיוחד כעת כורעים תחת הנטל הכלכלי ובמקביל חשופים לסנקציות נוספות, אזרחיות ופליליות, בגין הפרת חובות הנגישות.

 

מנגד, המשבר הנוכחי מביא עמו חשש אמיתי וממשי לגורלה של מהפכת הנגישות, שגם בימים כתיקונם סובלת מקשיים משמעותיים ביישומה. לכן דווקא עכשיו, בשיאו של המשבר, יש לחשב מסלול מחדש. דווקא עכשיו, יש לנצל את העובדה שעסקים רבים סגורים או פועלים במתכונת חלקית בשל הגבלות הקורונה ולתמרץ אותם באמצעות מענקים ייעודיים והטבות מס (כמפורט לעיל) להשלים בתקופה זו את התאמות הנגישות הנדרשות בבית העסק, כגון התקנת מעלית, תאי שירותים נגישים וכד'.

 

מהלך כזה יטיב הן עם עסקים פרטיים והן עם אנשים עם מוגבלויות שחשים כי נזנחו בעת המשבר, וייתן דחיפה משמעותית למפעל הנגישות, שבמשך שנים מדשדש ואינו מצליח להגיע אל היעד. דווקא עכשיו, נדרשת חקיקה הרואה לנגד עיניה את החברה בכללותה ולוקחת בחשבון גם את היום שאחרי הקורונה.

 

ענר חפץ הוא שותף במשרד עורכי דין יגאל ארנון ושות', מתמחה בדיני תכנון ובנייה ובדיני נגישות. טל כגן זהבי היא עורכת דין עצמאית בתחום הנדל"ן, חוקרת וכותבת על נגישות ומוגבלות באוניברסיטת ת"א

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x