ההסכם עם איחוד האמירויות מביא להזדמנויות כלכליות

פוטנציאל הסחר עם ישראל מצוי ברובו בתחומי השירותים והמוצרים בתחומיי ההייטק, טכנולוגית חקלאות ומים, בטחון, תיירות ותעופה ואנרגיה. עם זאת, כדאי לשים לב לסקטורים של החקלאות, שירותי הרפואה וטכנולוגיות רפואה וכן תחום האנרגיה כבעלי פוטנציאל עבור חברות ישראליות

מאז פרסום חתימת ההסכם עם איחוד האמירויות, נמצא במוקד השיח הכלכלי הדיון סביב ההזדמנויות הכלכליות הגלומות ביצירת שיתופי פעולה עסקיים עם המדינה. קל לדמיין מדוע היכולות הפיננסיות של איחוד האמירויות מביאות לתכונה בסקטור העסקי בישראל. הפוטנציאל לעסקים בישראל משמעותי, אבל כדי להצליח לממש אותו יש להכיר היטב את המאפיינים הייחודיים של המדינה ואת האתגרים שמולם היא ניצבת בעת הנוכחית.

 

 

קראו עוד בכלכליסט:

• כבר לא מתחת לשולחן: מזרח תיכון באמת חדש
• הכלכלנית הראשית באוצר: "הפוטנציאל באיחוד האמירויות גבוה מ-500 מיליון דולר"
• ההייטק הישראלי והאמירויות: ההזדמנויות והמשמעויות

 

נתחיל במוכר - "על הנייר", איחוד האמירויות היא אחת מהכלכלות העשירות בעולם, בעיקר בשל מצבורי הנפט שיש בה. זהו מקור כוחה, אבל גם בסיס לחולשתה, כפי שבא לידי ביטוי במשבר כלכלי שהתחולל בשנת 2014 בעקבות תנודתיות בשוק האנרגיה. אך הודות לשורה של מהלכים מצד הממשלה, שכללו התאמות פיסקליות בהוצאה הציבורית והתאמתן לתחזית של התמתנות מחיר נפט בטווח הבינוני, וכן לביצוע של רפורמות לגיוון מקורות ההכנסה, הצליחה המדינה לייצב מחדש את הכלכלה, לשפר את יכולות התחרותיות שלה ולהתקרב למערב. מבחינה זו, יש לראות את ההסכם עם ישראל כצעד נוסף במסלול ההתקרבות של האמירויות אל המערב.

 

מרכז הפיננסים בדובאי צילום: רויטרס

 

המדינה הקטנה מתגאה בהיותה מדורגת במקום ה-13 במדד Doing business, כאשר עיקר החוזקות שלה נובע מהקלות בפתיחת עסקים חדשים, הקלות בקבלת אישורי בנייה ורישום נכסים, אכיפת חוזים, שמירה על זכויות בעלי מיעוט בחברות וכן מחיבור חשמל שנחשב לטוב בעולם. בנוסף על כך, איחוד האמירויות נהנית מפרופיל פיסקלי יציב וחוזק בחשבונות החיצוניים. שיעור החוב מהתוצר במדינה הינו נמוך מאוד ובשנים האחרונות הוא התייצב ברמה של כ-20% מהתוצר. שיעור הגירעון בתקציב הממשלה הינו תנודתי. בתחילת העשור היה עודף בתקציב הממשלתי ובשנים האחרונות החל גירעון בשיעור של 1%-3% מהתוצר. החשבונות החיצוניים חזקים גם כן, ובאיחוד האמירויות יש עודף בחשבון השוטף ב-40 השנים האחרונות (למעט תקופה קצרה בשנות ה-90). על כל אלה יש להוסיף את היציבות הפוליטית ממנה נהנית המדינה, כוח השפעה על הציר הסוני המתון וגשר אל מדינות סוניות נוספות, כדי להבין מדוע היא נחשבת ליעד אטרקטיבי למשקיעים מכל העולם.

 

עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר במדינה בעלת משטר ואורחות חיים שונים ובלתי מוכרים לרוב הישראלים, שהרוב המוחלט של תושביה הם עובדים זרים במגוון רחב של רמות, כישורים והתמחויות. בנוסף על כך, מדובר במדינה מוטת יצוא בתחומים ספציפיים ובעלת תלות גבוהה בסחר העולמי בכלל ובסחר בשוק האנרגיה והתיירות בפרט. כמו כן, היא נתונה להחלטות מדינות OPEC+ הנשלטת בעיקר על ידי ערב הסעודית ורוסיה, ונמצאת במצב של מתחים גאו-פוליטיים עם הפלג השיעי בהובלת איראן וכן מתחים מול טורקיה.

 

ד"ר גיל בפמן כלכלן ראשי של בנק לאומי צילום: אוראל כהן

 

אבל נדמה שמשבר הקורונה הוא האתגר המשמעותי ביותר עמו המדינה מתמודדת בעת הנוכחית. בדומה למרבית מדינות העולם, מגיפת הקורונה לא פסחה גם על האמירויות, אבל בעוד שניהול מוצלח יחסית של המשבר בהיבט הבריאותי הביא לשליטה טובה יחסית במצב (למרות מגמת עלייה במספר הנדבקים הפעילים החל מחודש יוני האחרון), המשק באיחוד האמירויות חווה זעזועים משמעותיים שיש לתת עליהם את הדעת.

 

הירידה במחיר הנפט כתוצאה מירידה גלובלית בביקושים, כאשר ברקע נמשכת מלחמת הסחר בשוק הנפט בין ערב הסעודית ורוסיה, משפיעה על היציבות הכלכלית של האמירויות. מעבר לכך, המיתון הכלכלי העולמי, אשר חמור במיוחד בתחום התיירות והתעופה מביא לכך שדובאי היא הנפגעת העיקרית עקב הסתמכותה על סקטור התיירות והתחבורה. מצב זה מוביל למשבר אשראי משמעותי, כאשר החובות של חברות בסקטור העסקי, שבבעולות הממשל עלו משמעותית, ועל פי הערכות שיעורם מהתמ"ג של דובאי מתקרב ל-100%. אמנם רמת החוב החיצוני של המדינה הינה גבוהה במונחי אחוזי תוצר, אך לנוכח הרמה הגבוהה של יתרות מט"ח והחוזק של חשבונות החוץ, נראה שבאמצעות סיוע ממשלתי נרחב מצד הממלכות החזקות יותר, ניתן יהיה בסופו של דבר להימנע ממשבר חוב.

 

הערכות שקיימנו בבנק לאומי מצביעות על כך שבמבט קדימה, התמ"ג של איחוד האמירויות צפוי להתכווץ זמנית ב-2020, אך לצמוח שוב ב-2021. האינפלציה צפויה להישאר מתונה בשנים הקרובות, כאשר ב-2020 שיעור האינפלציה צפוי להיות שלילי ברמה של 2.3%-.

 

באשר לפוטנציאל הסחר עם ישראל, רובו מצוי בתחומי השירותים והמוצרים בתחומיי ההייטק (סייבר, פינ-טק ועוד), טכנולוגית חקלאות ומים, בטחון, תיירות ותעופה ואנרגיה. עם זאת, יש לזכור כי לנוכח השפעות גיאו-פוליטיות ואופי היחסים של איחוד האמירויות עם ארה"ב, פוטנציאל זה יתממש רק בתחומים בהם יהיה אישור לכך מארה"ב, בפרט בכל הקשור במתן סיוע טכנולוגי-בטחוני מצד ישראל.

 

כדאי לשים לב לסקטורים של החקלאות, שירותי הרפואה וטכנולוגיות רפואה וכן תחום האנרגיה כבעלי פוטנציאל עבור חברות ישראליות. לגבי סקטור החקלאות, איחוד האמירויות מעוניינת להרחיב את "ביטחון המזון" שלה בשל האקלים המדברי של המדינה והתלות הניכרת שלה בייבוא סחורות חקלאיות מהעולם, ועל כן מתעניינת בטכנולוגיות ובחידושים בתחום.

 

בתחום הרפואה איחוד האמירויות יכולה להיעזר רבות בישראל. תוחלת חיים נמוכה כתוצאה מתזונה לקויה ומחלות גנטיות מעלה את הצורך בפתרונות רפואיים שישראל מסוגלת לספק. שתי המדינות צפויות גם ליהנות מהשקעות ופיתוחים בתחום האנרגיה, כדרך לצמצם את מידת התלות בנפט גולמי כמקור אנרגיה. לבסוף, אנו צופים כי ישראל עשויה ליהנות מהגדלת ההשקעות הזרות מהאמירויות, בפרט במיזמי הייטק, וכן מהגדלת התיירות. איחוד האמירויות עשויה להוות גשר ליצירת קשרים עם מדינות ערב ואולי אף לסלול את הדרך להסכמי שלום נוספים, בדרך למימוש אפשרי של חזון "המזרח התיכון החדש" בתקופה של פוסט קורונה.

 

ד"ר גיל בפמן הוא הכלכלן הראשי של לאומי ובניהו בולוטין הוא כלכלן באגף הכלכלה