$
דעות

דעה

שמנת לתנובה, המס לציבור

הרווח היזמי האדיר, 716 מיליון שקל, של תנובה ושותפותיה בפרויקט השוק הסיטונאי שנבנה על קרקע ציבורית בתל אביב, מאתגר בעוצמה - דווקא בתקופת משבר - את תפיסת "הצדק חלוקתי", הגישה שחלוקת העושר, ודאי שכמדובר בשימוש במשאבי ציבור, צריכה להיות הוגנת

עמרי מילמן ותומר גנון 07:5819.08.20

הרווח היזמי האדיר, 716 מיליון שקל, של תנובה ושותפותיה בפרויקט השוק הסיטונאי שנבנה על קרקע ציבורית בתל אביב, ונחשף אתמול (ג') ב"כלכליסט", מאתגר בעוצמה את תפיסת "הצדק חלוקתי", הגישה שחלוקת העושר, ודאי שכמדובר בשימוש במשאבי ציבור, צריכה להיות הוגנת. דווקא בתקופת משבר, גביית מס מבעלי ההון על רווחי ההון שלהם היא חיונית ביותר, אם המדינה שואפת להימנע מהכבדת הנטל על האזרח הקטן.

 

פרויקט השוק הסיטונאי פרויקט השוק הסיטונאי צילום: אוראל כהן

 

דרישה לצדק חלוקתי לא יכולה להתעלם ממערכת המס, ולרשות המסים אסור להתפשר עם היזמים שמנסים לחמוק מתשלום מס שבח נוסף של עשרות מיליוני שקלים. העובדה שנעשה כאן שימוש במשאב ציבורי - קרקע בבעלות עיריית ת”א, שחברת השוק שילמה עליה רק דמי שימוש במשך עשרות שנים - מחייבת להילחם עד שקל המס האחרון.

 

הכל כמובן צריך לעשות במסגרת החתירה לגביית מס אמת בלבד. בעוד שאצל האזרח הפשוט (שכיר או עצמאי) מס האמת בדרך כלל מאוד פשוט וברור, בעסקאות כאלה ומול חברות ענק התחום האפור רחב מאוד. וזה המבחן הגדול של רשות המסים: היכולת שלה לא להיכנע לסוללת עורכי הדין והיועצים המשומנת ולשכנע את בית המשפט בצדקתה.

 

איפה צריך לחפור ולהתעקש? בהוצאות למשל. 35 מיליון שקל הלכו לטענת חברת השוק למשרד עו"ד שרגא בירן בעסקה. האם צריך להסכים להכיר ליזם בכל סכום שכר טרחת עורכי דין שהוא מבקש, ובכך לסייע לו להפחית את המס שיחזור לציבור?

 

גם על הוצאות הפיתוח בפרויקט צריך להתעקש. הציבור, צריך לזכור, בוודאות לא קיבל נתח הוגן מהעסקה. מתוך אלפי הדירות שנמכרו במחירים גבוהים, רק עשרות יועדו לדיור בר השגה. גינה או בית ספר או עוד גן שנבנו על ידי היזמים זה נחמד, אבל בלעדיהם גם ככה אי אפשר למכור דירות. הרשות צריכה להתעקש להכיר רק בהוצאות אמת הכרחיות.

x