נציב תלונות הציבור: הפרקליטות הטעתה את בג"ץ בנושא פרופ' טליה איינהורן

באחת התלונות המוצדקות נגד הפרקליטות בדוח 2019 נמצאה הפרקליטות כמטעה את בג"ץ. פרופ' טליה איינהורן שהציגה מועמדות למשרה בכירה בשירות הציבורי, התלוננה על כך שבמסגרת עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד מינויה לתפקיד, נכתב שקראה לכוחות הביטחון לסרב פקודה. לפי התלונה, תשובת הפרקליטות לעתירה חטאה לאמת והציגה מצג שווא, לפיו אכן השמיעה בעבר קריאות מסוג זה.

הנציב קבע שתשובת הפרקליטות לעתירה שהוגשה לבג"ץ "הציגה תמונת דברים שהיה בה כדי להטעות". מקריאת המסמכים עליהם חתמה איינהורן, ברור כי מדובר בקריאה לממשלה שלא להוציא תחת ידיה הוראה בלתי חוקית שאסור לתיתה ושאסור לבצעה. "לא ראוי לסווג קריאה לגיטימית לממשלה במשטר דמוקרטי ככוללת בתוכה קריאה לחיילים לסרב פקודה, שהינה פסולה ואסורה", קבע נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן.

השופט בדימוס דוד רוזן, הממונה על הביקורת על הפרקליטות צילום: עמית שעל

רוזן הגיש היום את הדו"ח השנתי לשנת 2019. ואלה עיקריו הסטטיסטיים: במהלך 2019 הוגשו לנציבות 633 פניות, לעומת 511 פניות שהוגשו בשנת 2018. עלייה של כ-24%. 435 מהפניות הוגדרו כתלונות, שיעור המהווה עלייה של למעלה מ-18% ממספר התלונות שהוגשו במהלך השנה הקודמת.

96 מהתלונות בהן ניתנה החלטה במהלך שנת 2019 נמצאו מוצדקות (כ-23%), ו-32 תלונות מתוכן (כ-33%) לוו בהמלצה אופרטיבית בצידן. 166 נדחו על הסף, 106 נדחו לגופו של עניין ו-56 הופסק בירורן. לשם ההשוואה, ב-2017 נמצאו מוצדקות 41 תלונות שהיוו כ-14% מכלל התלונות שניתנה בהן החלטה באותה שנה, כש-13 החלטות מתוכן לוו בהמלצה אופרטיבית; בשנת 2018 נמצאו מוצדקות 79 תלונות, שהיוו כ-22% מכלל התלונות שניתנה בהן החלטה באותה שנה, כש- 26 החלטות מתוכן לוו בהמלצה אופרטיבית.

הנציב רוזן סבור שהעליה הזו שמסתמנת כמגמת עלייה מתמשכת מאז כניסתו לתפקיד, מעידה על "פירות שיתוף הפעולה עם הגופים המבוקרים בשנים האחרונות ועל תוצאות חשיפת הציבור הרחב לפעילות הנציבות ולתוצריה". 95ייתכן שגם שהיא משקפת את חוסר האמון הגובר בפרקליטות שמהדהדים נתניהו ומקורביו – במשפחתו, ממשלתו ומפלגתו.

פרופ' טליה איינהורן צילום: cnpublications

ב-89% מהתלונות בהן טיפלה הנציבות, הסתיים הטיפול במהלך שנת 2019, וניתנה בהן החלטה לגופו של עניין. הזמן הממוצע לבירור תלונה ומתן החלטה עמד על כ-39 ימים בלבד.

דוגמאות נוספות לתלונות שנמצאו מוצדקות: חברת כנסת הלינה על התנהלות הפרקליטות סביב סוגיית הסכמי עדי מדינה וטענה, בין היתר, כי ההנחיה, לפיה על המשטרה להעביר דיווח תקופתי לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה בסוגיית עדי המדינה הינה כללית, עמומה ולא עודכנה מאז שנת 2005 .מהתייחסות הפרקליטות עלה, כי בזכות תלונתה של חברת הכנסת לנציבות אותרה תקלה בדבר היעדר יישום ההנחיה בשנים האחרונות באשר לדיווח התקופתי בנושא. עם גילוי תקלה זו, מונתה פרקליטה בכירה במחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה אשר תפקידה לרכז הנתונים אודות טובות ההנאה הניתנות במסגרת הסכמי עדי מדינה ולהפיק דוח תקופתי בהסתמך על נתונים אלו, שיועבר לעיונם של פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. התלונה נמצאנ מוצדקת.

סנגור פלילי הלין לנציבות כנגד התנהלות הפרקליטות והמשטרה בחקירת פרשת רצח חמורה. לפי התלונה, הפרקליטות אישרה את חקירתו באזהרה של

הסנגור – במסגרת תפקידו – בחשד לביצוע עבירה של שיבוש מהלכי משפט, מבלי שהיה לה כל ביסוס ראייתי לכך. משחקירתו של הסנגור נסתיימה ב"חוסר אשמה" טען הסנגור להתנהלות קיצונית ופוגענית של הנילונים. הנציב רוזן מצא את התלונה מוצדקת. הפרקליטות טענה לחשד כי הסנגור היה מעורב בהדלפת מידע מחדר החקירות לאדם אחר. הנציב דחה את טענת הפרקליטות וקבע כי מלימוד תמלילי האזנות הסתר, שיורטו במסגרת חקירת הפרשה, ושעליהם התבסס עיקר החשד נגד הסנגור, לא ניתן להסיק כי הסנגור הוא שהדליף מידע, למי שאינם מרשיו. ולכן, ההחלטה לעצור את הסנגור במעצר בית, תוך הטלת איסור על יצירת קשר עם המעורבים בפרשה - לרבות מרשיו - פגעה בצורה קשה בזכות חוקתית, זכות ההיוועצות של לקוח עם עורך דינו.

מבוקרי הנציב הם היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, חטיבת התביעות המשטרתיות, עורכי דין המחזיקים יפוי כוח מטעם היועמ"ש, תובעים המוסמכים מטעמו של היועץ, וחוקרי משטרה המייצגים את המדינה בערכאות. קבוצת המבוקרים כוללת כ-3680 מייצגי מדינה. מספר התלונות הגבוה ביותר, 229 (53%) הוגש נגד הפרקליטות. נגד היועץ המשפטי ומחלקותיו הוגש 17 (4%).