$
דעות

דעה

חולשת אגף התקציבים כמנוף למהפכה במערכת הבריאות

אגף התקציבים במשרד האוצר הוא האשם הבלעדי בהרעבת מערכת הבריאות הישראלית; ואולם משבר הקורונה עשוי להיות נקודת מפנה

מרדכי איש שלום 07:3414.08.20

התופינים שראש הממשלה ושר האוצר זורקים באיחור רב על הציבור הישראלי הרחב ו"הזובור" הציבורי שלהם לראשי אגף התקציבים, כולל למנכ"לית החדשה, מעידים מחד גיסא על קברניט דון קישוטי הנלחם בטחנות הקורונה בכלי נשק לא מתאימים וממוקדים; ומאידך גיסא מהווים הזדמנות פז חד פעמית לנצל את החולשה ההיסטורית של אגף התקציבים, כדי להחזיר עטרה ליושנה למערכת הבריאות שלנו.

 

סוד גלוי הוא שאגף התקציבים לדורותיו ובמיוחד מאז חוקק חוק בריאות ממלכתי (1994) הוא האשם הבלעדי בפגיעה האנושה ובהרעבתה של מערכת הבריאות הישראלית המפוארת,העושה נפלאות בימים טרופים אלה אך ורק בזכות הרופאים, האחיות, העובדות הסוציאליות וכוח העזר המשובח והמסור.

 

הקיצוצים הפרמננטיים במערכת הבריאות הציבורית והפרטתה (37% מההוצאה הלאומית) הורידו את ההוצאה לבריאות מ-7.9% ל מהתמ"ג ל-7.4% - רחוק מהממוצע ב-OCED שעומד על 8.9%, וגרמו לכך שכיום חסרים למערכת על בסיס שנתי כ-7 מיליארד שקל.

 

רק בתי החולים הממשלתיים והציבוריים נדחפים בכוונת מכוון לגירעון שנתי של כ-5 מיליארד שקל בשנה. והחוצפנים מהאוצר עוד מחתימים מדי שלוש שנים את ראשי הקופות ומנהלי בתי החולים על הסכמי יצוב, שבהם סעיף "גיליוטיני" של ניכוי 5% משכרם היה ולא יעמדו בהסכם.

 

על החשיבות הירודה של המערכות החברתיות (בריאות, חינוך, רווחה) יכולה להעיד העובדה כי מאז קום המדינה, אף פעם לא מונה לתפקיד מנהל אגף התקציבים, סגן שהיה ממונה על המערכות החברתיות הנ"ל. המקסימום שאליו הגיעו היה מינויו של בר סימן טוב למנכ"ל משרד הבריאות - אך ורק כדי לשמש כ"לוביסט" למשיכת תקציבים וכספים מחבריו באגף.

 

אסור לראשי הקופות ולמנהלי בתי החולים להתרשם מ"הנדיבות הזמנית" של אנשי האוצר, השופכים כיום בלית ברירה כספים רבים, לפעמים ללא חשבון, על מכונות הנשמה, ציוד מגן, פתיחה זמנית של מחלקות פנימיות ותוספת זמנית של תקנים; עליהם ללמוד מאילנה כהן, לוחמת ותיקה ומנוסה, אשר העמידה את ראשי האוצר בפינה, והכריחה אותם להכניס את תוספת תקני האחיות לבסיס התקציב; ללמוד ממנה (ומהחרדים), וכך לעשות,קרי לדרוש ולקבל (ואם צריך גם לשים את המפתחות על השולחן) תוספת של 7 מיליארד שקל בבסיס התקציב, שישמשו לתוספת תקנים קבועה של רופאים, אחיות, עו"סיות וכוח עזר, שיפור תנאי המתמחים ורופאים בפריפריה החברתית-גיאוגרפית.

 

במקביל יש להקים כבר אתמול שני בתי חולים חדשים ולתכנן ארבעה נוספים ששטח מיקומם הובטח בתמ"א 35 (הודות לחוכמתו ויוזמתו של יהודה רון סמנכ"ל לשעבר של משרד הבריאות). זמן ההקמה של בית חולים אורך 10 שנים, ועד שיוקמו הראשונים אוכלוסית ישראל תגדל ב-20%, קרי למעלה מ-11 מיליון נפש.

 

מחלקת הקורונה בשיבא מחלקת הקורונה בשיבא צילום: שאול גולן

 

בנוסף יש להקים מיידית תריסר מכוני הדמיה (CT/MRI), בעיקר בפריפריה, ובכך להציל חיים ולקצר את התורים האורכים כיום 6-9 חדשים. הזרמה מאסיבית בבסיס התקציב תעלה את המערכת תוך 10 שנים על דרך המלך הן בכוח אדם והן בציוד, ותקרב אותנו לממוצע של ה-OECD בכל הפרמטרים כמו מספר המיטות והאחיות ל-1,000 איש או מספר מכונות ה-CT וה-MRI למיליון תושבים.

 

לסיום, לאחרונה אנו מופצצים ע"י ההסתדרות הרפואית בתקשורת האלקטורונית והכתובה על סכנות הנגיף וחשיבות הרופאים - מתאבן לקראת תחילת המו"מ על הסכם השכר החדש של הרופאים; אנא אל תגזימו בדרישותיכם, שלא לומר לשבות ארוכות כפי שעשיתם בהסכם הקודם. אנשי האוצר למודי הניסיון חוששים ובצדק רב כי מיליארדי השקלים למערכת ייבלעו ויתועלו בראש וראשונה לטובת בכירי הרופאים ודור א', בשכר הנע כיום בין 40 ל-80 אלף שקל עם פנסיה תקציבית.

 

עליכם להסכים סוף סוף להירתם למאמץ לנצל את חדרי הניתוח ב-2-3 משמרות מלאות, תמורת שכר הולם נוסף להישאר בבתי החולים אחרי 15:00 ולא לחתום על כרטיס הנוכחות ולברוח לקליניקות הפרטיות שלכם.

 

בנוסף יש לדאוג פחות לבכירים ויותר למתמחים ולרופאים המסכימים לשרת בפריפריה. להפסיק להתנהג כגילדה סגורה, ולהקל על קבלתם של רופאים ישראלים שלמדו בחו"ל וכן עולים חדשים עם דיפלומות של מדינות "מסכנות" כמו ארה"ב, גרמניה, אנגליה וכו'.

 

ובלית ברירה, לאור פרישתם הצפויה לפנסיה תוך 5 שנים של כ-8,000 רופאים, רובם מבריה"מ לשעבר, להסכים ולאשר, כפי שעשו מדינות מפותחות כגרמניה ושבדיה (בחודשי חופשת הקיץ), לקלוט מדי שנה על בסיס זמני מאות ואם צריך גם אלפי רופאים זרים ממזרח אירופה, הודו וכן גם ירדן.

 

הכותב היה סמנכ"ל לתכנון וכלכלה במשרד הכלכלה, כיום חבר במועצת קופ"ח כללית

x